היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין הודיע (יום ג', 10.2.15), כי הרב הראשי לשעבר,
יונה מצגר, מוזמן לשימוע לפני שיוחלט האם להעמידו לדין. הפרקליטות מייחסת למצגר עבירות שוחד ומרמה בהיקפי ענק, כאשר על-פי הנטען - היקף השוחד שקיבל מצגר עומד על 10 מיליון שקל, מתוכם נטל לכיסו 7 מיליון שקל. כתב החשדות נגדו גם חושף את שמו של נהגו חיים איזנשטט, שעל-פי פרסומים קודמים הוא העד המרכזי נגד מצגר.
הרב מצגר חשוד בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע,
הלבנת הון ועבירות מס, והכל תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם.
העד המרכזי: חיים אייזנשטט
על-פי החשד, במרבית המקרים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות. בשל מערכת היחסים הקרובה בין השניים ובשל חלקו בביצוע העבירות, חילק לכאורה הרב מצגר את כספי העבירות, חלוקה אשר במסגרתה קיבל אייזנשטט עשרות אחוזים מכספי העבירות. כאמור, ככל הידוע איינשטט הוא העד המרכזי נגד מצגר, ובעבר נטען שמצגר אף ניסה לשכנע אותו ליטול על עצמו את כל האשמה.
הפרקליטות טוענת, כי במסגרת "פרשת הגיורים" קיבל הרב מצגר טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ אשר ביקשו להתגייר או ביקשו לערוך בירורי יהדות. במסגרת קשר שנוצר בין הרב מצגר לבין רב היושב בחו"ל, סוכם, כי במקרים מסוימים יפנה אליו הרב מצגר תושבי חוץ המתעניינים בהליכים אלו, ובתמורה קיבל מצגר מחצית מהסכום שקיבל אותו רב. בהקשר זה מיוחסת לו הלבנת הון, בטענה שפעל להסתיר את הכספים ומקורם. .
לדוגמה, אומרת הפרקליטות, בשנת 2011 פנה לרב מצגר איש עסקים שעלה מרוסיה לישראל וביקש ממנו עזרה. הרב מצגר הפנה אותו אל הרב היושב בחו"ל, על-מנת שיגייר את בנו ובתו. הרב המגייר קיבל 360,000 דולר, ומחציתם העביר למצגר.
כספים מתרומה לנזקקים
עוד נאמר בכתב החשדות, כי הרב מצגר פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי יחד עם אייזנשטט, לגיוס תורמים לעמותות. על-פי החשד, בתמורה קיבלו השניין מבעלי תפקידים בעמותות עשרות אחוזים מכספי התרומות. כך למשל גייסו השניים 28,000 דולר עבור הישיבה שפעלה בבית הכנסת "תפארת צבי" בתל אביב, בו כיהן הרב מצגר לפני מינויו לרב הראשי ובו המשיך להתפלל, אך בפועל הם לקחו את הכסף לכיסיהם.
תרומה אחרת, בסך 72,000 שקל, ניתנה ע"י איש עסקים ישראלי עבור עמותת "בית התבשיל" בבני ברק הדואגת למזון לנזקקים. לאחר קבלת הכספים, העביר לכאורה מנכ"ל העמותה לרב מצגר 30% מסך התרומה (22,500 שקל), וזאת מבלי ליידע את התורם. כך נעשה לכאורה גם במקרים רבים נוספים, כמפורט בכתב החשדות.
כמו-כן, על-פי כתב החשדות, במהלך שנות כהונתו כרב הראשי (2013-2003) קיבל לכאורה הרב מצגר טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים בעד פעולות הקשורות בתפקידו. טובות הנאה אלה, טוענת הפרקליטות, התקבלו במספר רב של הזדמנויות, הן במסגרת אירועים פרטיים והן כתמורה לכך שהשתתף באירועים שערכו אותם נותני טובות ההנאה.
"מתנה" לחתונת הבן
כך לדוגמה, ביולי 2010 התקיימה חתונת בנו של הרב מצגר. בשיחה שהתקיימה לפני החתונה בין איזנשטט לבין שניים מהמוזמנים, סוכם, כי השניים יתנו לרב מצגר טובת הנאה של 500,000 דולר במסווה של "מתנה" לחתונה; הסכום הועבר בעשרה תשלומים במזומן.
כדוגמה נוספת נטען, כי הרב מצגר ערך בשנת 2009 טקס בו הוכתר מקורבו של יהודי עשיר ממוסקבה לרב העדה הקווקזית בארץ, ובתמורה קיבל 70,000 דולר.
כתב החשדות מעלה גם חשדות לעבירות מס בדמות אי-דיווח על ההכנסות הבלתי-חוקיות, ונסיונות חוזרים ונשנים להדיח את איינשטט לעדות שקר. חקירת הפרשה התנהלה ביחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף יחידת חקירות מס הכנסה תל אביב ברשות המיסים, ולוותה ע"י עוה"ד
דני ויטמן, אילה גלברד ושני טביב מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי). מצגר מיוצג בידי עו"ד פרופ'
דוד ליבאי.
הרבנות הראשית: מחויבים למינהל תקין
מן הרבנות הראשית נמסר בתגובה לזימון מצגר לשימוע כי הרבנות מצרה על הזימון. "הרבנות הראשית לישראל, על כל עובדיה, מחויבת למינהל תקין ולשקיפות וכך אכן הדברים נעשים".