"איש ציבור, שר בממשלה, המקבל כספים במזומן בדולרים, מחזיקם בקופה סודית, עושה בהם שימושים פרטיים ואינו מדווח לאיש, חוטא בעצמו ומחטיא את השירות הציבורי וגורם לאיבוד אמון בו", אומרים (יום ב', 25.5.15) השופטים
יעקב צבן,
משה סובל ורבקה פרידמן-פלדמן בגזר דינו של
אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי.
השופטים מוסיפים: "חומרה מיוחדת יש ברום תפקידו, בהיקף הניכר של הכספים שהוחזקו במשך שנים בהסתר וללא דיווח. כפי שנאמר בפסיקה, דגל שחור מתנוסס על התנהלות כזו והיא מחייבת ענישה משמעותית ומאסר בפועל.
הנאשם צבר לזכותו זכויות רבות ולו מעלות רבות, רגישות אנושית, חברתית ומשפחתית, הוא בעל יכולות אישיות גבוהות ונדירות, במהלך כל חייו עזר והיטיב לרבים, קיבל תפקידים חשובים ביותר, תרם תרומה גדולה לחברה ולמדינה. בכל אלה יש כדי למתן העונש אך לא למנוע מאסר בפועל שהינו מחויב בעיננו נוכח הנתונים שפורטו לעיל".
בהתייחסם לערכים שעליהן נועדו להגן האיסורים עליהם עבר אולמרט, אומרים השופטים: "העבירה של הפרת אמונים מגינה על ערך חברתי וציבורי ראשון במעלה... ללא טוהר מידות של העובדים אין אמון ציבורי ואובדת היכולת להבטיח תקינות פעילות של הרשויות הציבוריות. הערך המוגן בעבירה של קבלת דבר במרמה הינו ערך חברתי בסיסי של אמת והגינות. הצורך להציג דברי אמת, לא להעלים עובדות, לא להסתיר ולא לנצל הסתרה או העלמה כדי לקבל תועלת בכזב".
בית המשפט מציין נסיבות לחומרה בפרשת טלנסקי: "סכומי הכסף המשמעותיים; העברות הכספים החוזרות ונשנות; שמירת הכסף עם כספים נוספים במזומן בקופה הנסתרת המהווה סוד בין שלושה אנשי אמון; אי-דיווח לאיש; אי-רישום גלוי ומסודר; שימוש בכסף שלכאורה הוא כספי תרומות ללא כללים וגם לשימושים פרטיים.
"התנהלות כזו - הסתרה, אי-דיווח, אי-רישום - צובעת את הכסף בצבע בעייתי ומחמיר. החומרה מתעצמת עוד יותר כיוון שהכסף מנוהל על-ידי שר בממשלה, מי ששימש כממלא-מקום ראש הממשלה... איש ציבור, בוודאי שר בממשלה, המנהל כך קופת מזומנים סודית גורם נזק מהותי לטוהר המידות ולאמון הציבור במינהל הציבורי".
בפרטם את הנסיבות לקולא מציינים השופטים בין היתר את נפילתו של אולמרט מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, את עברו הציבורי הממושך במסגרתו "תרומה מיוחדת במינה, חשובה מאין כמותה לחוסנה וביטחונה של המדינה", ואת פניו כ"אדם טוב ומיטיב, איש דואג, אכפתי, מחבק, במקרים מסוימים אף מושיע".
