שופט בית
משפט השלום בתל אביב,
עידו דרויאן, גזר (יום א', 31.5.15) שישה חודשי עבודות שירות על ראש עיריית רמת השרון המושעה, יצחק רוכברגר. דרויאן קבע, כי במעשיו של רוכברגר דבק קלון - מה שיחייב אותו להתפטר. הוא נדון גם לשישה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 40,000 שקל. ריצוי עבודות השירות עוכב ב-45 יום כדי לאפשר להגנה לערער.
רוכברגר הורשע בקבלה במירמה של 118,000 שקל מקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות, בכסות של החזר הוצאות וכדרך לעקוף את האיסור לקבל שכר בתפקיד זה. רוכברגר הורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף - כל אלו בריבוי עבירות (למעט כמה תשלומים).
המתחם: 15-4 חודשים
בתחילת גזר הדין עומד דרויאן על התנהלותה הבלתי הולמת של המדינה, לאחר שכבר בשנת 2006 נשאל רוכברגר על ענייני הכספים של הקרן, אך עד שנת 2008 לא נעשה דבר. עוד הזכיר, כי כאשר חודשה החקירה בשנת 2008 - לא נעשה שימוש באותן אמרות של רוכברגר. כך אירע, אומר דרויאן, שחקירה שהייתה יכולה להסתיים כבר בשנת 2006 - החלה רק כעבור שנתיים.
דרויאן מדגיש את ההבדל בין מרמה כלפי תאגיד לבין מרמה והפרת אמונים, באומרו שהעבירה הראשונה - בה הורשע רוכברגר - נועדה להגן על התאגיד עצמו, ולא על הציבור כמו העבירה המקבילה. הוא מציין לחומרא שרוכברגר פעל בעצמו ולאורך זמן כדי לקבל כספים שלא הגיעו לו, ומתאר זאת כ"הרחבת לועו" גם למימון הוצאות אישיות של בני ביתו.
המדינה ביקשה לגזור על רוכברגר למעלה משישה חודשי מאסר וקנס משמעותי, ולקבוע שבמעשיו דבק קלון. ההגנה טענה שהרף הנמוך הוא כמה חודשי עבודות שירות, והתנגדה להטלת קלון. לדברי דרויאן, מתחם הענישה של רוכברגר צריך להיות נמוך מזה שביקשה התביעה, שכן היא מתייחסת לעבירות חמורות יותר בנסיבות חמורות יותר, ולכן קבע אותו ל-15-4 חודשי מאסר.
הבחירה אינה חסינות
"התנהלותן של רשויות אכיפת החוק הייתה לוקה והותירה תחושה לא נוחה", אומר דרויאן, בציינו שזו - הגם שלא הצדיקה את ביטול כתב האישום - מצדיקה התחשבות לקולא. הוא אומר, כי למרות כללי תיקון 113 - יכול בית המשפט לחרוג כלפי מטה ממתחם העונש כאשר חוסר הצדק הוא משווע ובית המשפט יוצא מגדרו כדי לתקן את המעוות. זה אינו המצב במקרהו של רוכברגר, שכן התנהגות הרשות נבעה מרשלנות ולא מזדון, הוא קובע במקרה הנדון.
לזכותו של רוכברגר מציין דרויאן שורה של נסיבות: הודאתו במעשים (להבדיל מהעבירות), חיסבון בזמן ובמשאבי ציבור, השבת הכסף, תרומתו לחברה והתנהלותו כראש העירייה. הנסיבה המרכזית, אומר דרויאן, היא התנהגות רשויות האכיפה, המצטרפת ליתר הנסיבות המקלות.
בנוגע לקלון אומר דרויאן, כי חלוף הזמן אינו מוחה את הקלון מן העבירה ומפני העבריין. הוא מציין, כי רוכברגר שב ונבחר לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ואומר שהדבר אינו מהווה חסינות מפני העברתו מתפקידו, שכן הדבר עלול להביא להשחתת מידות שהחברה אינה יכולה לשאת. פניו של השלטון המקומי אינו עניינם הפרטי של תושבי הרשות, אלא יש לבחון את מעמדן של כלל הרשויות המקומיות, מדגיש דרויאן.
רוכברגר ניצל את מעמדו ותפקידו, זו הייתה התנהלות שחזרה על עצמה לאורך זמן תוך שורה של עבירות מרמה, זיוף, הטעיה ושקרים. אלו הם מעשי שחיתות חמורים שאינם הולמים ראש רשות מקומית, שכן הוא סטה בצורה משמעותית מדרכי היושר וההגינות המחייבים אישי ציבור. אלו הם דברים ישנים, שמקורם עוד בתנ"ך, שהזמן לא גרם לדהייתם, והדופי שנפל במעשיו של רוכברגר משליך על יכולתו לשרת את הציבור, גם אם משמעות הדבר סיום דרכו הציבורית.
