|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
משפחות שפונו מגוש-קטיף פותחות דלת
|
עשרות משפחות שפונו מגוש-קטיף יפתחו את דלתות ביתם ויזמינו את הציבור הרחב לשמוע את הסיפור שלהן, להביט בפינות הזיכרון ולטעום משהו מתוק
|
עשר שנים לאחר ביצוע תוכנית ההינתקות מגוש-קטיף פותחות עשרות משפחות שפונו מבתיהם שבגוש את ביתם הנוכחי לציבור הרחב. המטרה, אומרים בוועד מתיישבי גוש-קטיף המארגנים את האירוע, היא שאנשים ממקומות שונים בארץ יגיעו לבתי המפונים ישמעו בדרך ישירה על סיפור הפינוי עשר שנים לאחר מכן.
"בלא מעט בתים של מפונים יש פינות זיכרון והנצחה של גוש-קטיף, יש בתים צבועים בכתום, יש משפחות שהביאו איתן אבנים מהבית שנהרס בגוש ובנו בהן חלק מהבית הנוכחי, יש משפחות אחרות שהביאו חול ים ועד היום שומרים עליו בבקבוקים, צדפות ים ועוד מוצגים כאלו ואחרים. אנחנו מעוניינים שאנשים מכל הארץ, ולא חשוב אם מדובר בדתיים או חילוניים, יגיעו לאותם הבתים יראו וישמעו", אמרו השבוע בוועד המתיישבים שציינו עוד כי ישנן משפחות שעדיין מתגוררות בקרווילות שגם בהן יהיה אפשר לבקר.
אחת המשפחות שתיפתח את ביתה לציבור היא משפחת הילברג ששכלה את בנה יוחנן באסון השייטת בלבנון בשנת 97', "הבית של משפחת הילברג צבוע כולו בכתום, הקירות החיצוניים וחלק ניכר מהרהיטים שבתוך הבית, מעבר לכך יש להם סיפור מעניין של משפחה שגידלה בגוש ילד לתפארת שהתגייס לשייטת ונקבר בגוש, לאחר הפינוי נאלצה המשפחה להעתיק את קבר בנה להר הזיתים ולשבת שבעה בפעם נוספת ויחד עם כל העצב, הצליחה להקים בית לתפארת ביישוב נצר חזני".
|
| תאריך:
|
17/07/2015
|
|
|
עודכן:
|
15/07/2015
|
|
יפעת גדות
|
|
משפחות שפונו מגוש-קטיף פותחות דלת
|
|
ימי חודש אב שלתוכם אנו נכנסים השבוע, היו מאז ומעולם, לפחות בחלקם הראשון, ימים של פורענות. גירוש צרפת (1182), גירוש אנגליה (1290), גירוש ספרד (1492) וגירוש עזה (2005), כולם בוצעו בימי אב הקודרים אלה, שבהם גם חרבו שני בתי מקדשנו, גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו.
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - שבח, יגדל, תסבוכת ובושה
|
|
|
|
|
בימים האחרונים לפני הגירוש הנורא ההוא היה ניתן להבחין ביישוב נצר חזני בכתובת על הקיר, כתובת שהיה רשום עליה: "זה היה ביתי, עכשיו הוא של מי שרצח את אבא שלי!!", הכתובת הזאת למעשה מספרת את הסיפור של אותו הגירוש.
|
|
|
|
|
חודשי קיץ תשס"ה 2005 טילטלו את המדינה כולה עוד בטרם הגיע היום המר והנמהר: חורבן גוש-קטיף.
|
|
|
|
|
בחודש אב ימלאו עשר שנים לעקירת גוש-קטיף. ימים קשים עברו עלי אז, אפילו חליתי זמן רב ולא היה לכך הסבר. ומה אני, לעומת אותם תושבים שראו את ביתם הופך לעיי חורבות, בית הכנסת שבו התפללו, איננו, החממות נטושות, המקום שבו גידלו את ילדיהם ובו גרו כבר דור שני ושלישי, מופקר ושומם כולו, הרי זו שרטת בלב ובנשמה, לכל החיים, פצע מדמם שבחיים הקצרים שלנו, מתקשה להירפא. ואני זוכרת את אותם ימים שהיו ניסיונות נואשים לשנות את רוע הגזירה.
|
|
|
|
|
