המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, קורא (יום ג', 1.9.15) לגורמי הביטחון לחשוף מידע רחב ככל האפשר כאשר הם מבצעים מעצרים מינהליים. הוא דיבר בטכס פתיחת שנת המשפט בלשכת עורכי הדין בירושלים.
רובינשטיין אמר: "המעצר המינהלי הוא ברירת מחדל קשה. בית המשפט העליון חזר ואמר, כי אדם שחשוד בעבירות ראוי שיואשם בפלילים וינוהל נגדו משפט ככל משפטו וחוקתו. אולם גם אם ראוי למעט במעצרים מינהליים בגלל טעם זה, הם לא אחת הכרח לא יגונה; כידוע איננו נמצאים בעולם אידיאלי, וגם מבקשי נפשנו ושונאים אחרים, רובם הגדול בארגוני הטרור הפלשתיני אך גם טרוריסטים יהודים, חורשים מזימות ועושים מעשים שהראיות לגביהם הן מודיעיניות, וזו הסיבה שאי-אפשר להביאן למשפט רגיל. מדובר אם במודיעין טכנולוגי שחשיפתו תפגע באפשרויות פעולה לעתיד, ואם במודיעין אנושי שחשיפתו תסכן את מקורותיו עד כדי סיכון חיים בוודאות קרובה".
רובינשטיין הוסיף: "מי שנעצר מינהלית ועובר את הביקורת השיפוטית, משמעו שיש חומר ראיות רציני נגדו מתוך החומר המודיעיני, המהוה ראיות מינהליות. כשופט אוכל לומר כי דעת לנבון נקל, שחומר שנבדק על-ידי שלוש דרגות שיפוט ונמצא מהימן, צופן סכנה ממשית מצד העצור לביטחון". לדבריו, שופטי העליון דנים בנושא באורך רוח ומקבלים את כל המידע המודיעיני. רובינשטיין ציין, כי לעיתים מנהלים השופטים מו"מ עם גורמי הביטחון ומביאים להקלות מבחינתו של העצור.
רובינשטיין הדגיש: "שיקול הדעת של גורמי הביטחון צריך להיות מופעל בנסיבות של מעצר מינהלי בזהירות, והשכל הישר גם הוא חבר במועדון". בשל שיקולי השכל הישר, הסביר רובינשטיין (שכתב את פסק הדין בנושא), הותלה המעצר המינהלי נגד מוחמד עלאן, כאשר בשל שביתת הרעב ומצבו ברפואי שוב לא היווה סיכון.
הוא סיכם באומרו: "מעצר מינהלי אינו גורם נחת רוח לבית המשפט, והוא בחינת לית ברירה. הרשויות מצוות למעט בו, ועצתי להן גם שהפרפרזה הניתנת בגלוי לגבי החשדות נגד העצור תהיה רחבה עד קצה האפשר, כדי לספק ולא גם חלק מדרישות השקיפות. אך יידעו המלעיזים: ישראל היא מדינת חוק, ואין לה ולמערכת המשפט שלה להיכלם מפני כל מערכת שפיטה ראויה לשמה בעולם החופשי, לרבות בנושא זה, והדבר ידוע בבתי המשפט העליונים במדינות תבל".
להעביר את בתי המשפט בירושלים
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
דוד חשין, אמר שהוא חש בשנה האחרונה שינוי לטובה בנושא תרבות הדיון - סוגיה בה עסק כחבר בוועדת שטרסברג-כהן. לדעתו, הסכסוכים בלשכה השפיעו לרעה על תרבות הדיון, וגם משוב השופטים פגע ביחסם של עורכי הדין לשופטים. "המשוב הוא בעיני קללה. כאשר נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא מקבלים את הציון הנמוך ביותר, זהו ביזיון", הוסיף. רובינשטיין העיר, שאשר גרוניס ו
מרים נאור מתכוננים לדיון בצורה הטובה ביותר - בניגוד לתוצאות המשוב.
ראש הלשכה,
אפי נוה, הבטיח שמעורבותה הצפויה של הלשכה בקורס המועמדים לשפיטה תשביח את הקורס ואת בחירת המועמדים. הוא גם הבטיח שבקדנציה הקרובה תוארך ההתמחות ותשתנה מתכונת בחינות ההסמכה.
ראש עיריית ירושלים,
ניר ברקת, הביע את התקווה שבשנים הקרובות יעברו כל בתי המשפט בעיר למרכז העירוני החדש המתוכנן לקום בכניסה לעיר. לדבריו, ניתן למצוא פתרון לבעיות המעכבות את ההחלטה על מעבר בתי המשפט לאזור זה, שלפי הבטחתו יוקם בתוך שבע שנים.
פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי), כוכבית נצח, אמרה שייתכן שיש מקום לבחון מחדש את נקודות האיזון הנוגעות להסתה וללשון הרע. נצח - המייצגת את המדינה בתביעתו של
מני נפתלי - ציינה שבשנה האחרונה נחשפה לאלימות המילולית הקשה בטוקבקים הנלווים לידיעות עיתונאיות.
השופטת בדימוס
אילה פרוקצ'יה, שעמדה בראש הוועדה לשינוי מבנה הלשכה, קראה להשלים את החקיקה ליישום ההמלצות. לדבריה, השינוי החשוב ביותר הוא הטמעת ייחודה של הלשכה בקרב חבריה, מעמד הגורר אחריות ציבורית כבדה בה חייבת הלשכה לעמוד ואשר בלעדיה אין צידוק לאותו מעמד מיוחד.
