"הפרק בחוק ההסדרים העוסק בהגנה על בריאות הציבור - מזון, המכונה "חוק הקורנפלקס", יעבור כחלק מחוק ההסדרים עד ה-19 בנובמבר. כך גילה (יום ה', 10.9.15) כך אמר יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ
אלי אלאלוף, בדיון ראשון על החוק.
"שוק המזון בישראל מאופיין בריכוזיות - 3-4 חברות שולטות ב-40% מהשוק. זהו מספר חריג בקנה מידה בינלאומי", אמר אמיר רשף מאגף התקציבים באוצר. "במדינות אחרות שלוש החברות הגדולות שולטות ב-15% מהשוק. בקרב העשירונים הנמוכים אחוז סך ההוצאה על מזון גבוהה יותר מבעשירונים הגבוהים, לכן כשהחוק יעבור, יוקר המחיה בעיקר של העשירונים התחתונים ישתנה, אבל כל משפחה תרגיש הוזלה".
עוד הסביר רשף כי החוק החדש כולל דרישה מכל חוליה בשרשרת המזון העסקית לשמור על מסמכים האומרים ממי נרכש המזון, על-מנת לאפשר פיקוח על כך שהיבואן אכן מייבא מה שהצהיר שהוא מייבא. המודל הוא מודל של ניהול סיכונים. החוק כולל ענישה ואכיפה, הוא מאפשר הכנסה יותר קלה לשוק, כנגד עמידה בדרישות.
בדיון הייתה הסכמה כי החקיקה הקיימת בתחום ארכאית. גליה שגיא מהתאחדות התעשיינים אמרה כי מדובר ב"הזדמנות היסטורית". עוד אמרה: "החוק מדבר על כך שכשהשר מתקן תקנות, הוא יבחן לאמץ רגולציה זרה. אנחנו רוצים שברירת המחדל תהיה אימוץ רגולציה זרה. התקנות בישראל מיושנות". על כך העיר יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף: "נשמור על כבוד המדינה. לא חייבים ללכת לשדות זרים. אנחנו יכולים בעצמנו".
עוד העירה שגיא: "היבואנים צריכים לעמוד רק במבחן המוצר הסופי, בשעה שהיצרנים המקומיים חייבים שגם כל חומר גלם יעמוד בתקינה הישראלית המחמירה. לכן אנו נאלצים לעשות שימוש בחומרי גלם יותר יקר".
קרן שיינמן, סמנכ"ל פריגת, מסרה: "משרד הבריאות דורש סטנדרטים ישראלים גבוהים גם במוצרי לייצוא. אולי יש לקוח סיני שרוצה מיץ תפוזים עם חומר משמר, או עם מלח? הסינים אוהבים מיץ תפוזים עם מלח. למה שלא אוכל לספק לו את זה?"
אבשלום דולב מארגון המשחטות: "אנו מבקשים שיוקפד על כתובת רגולטורית אחת. כמו-כן יש לוודא שתימנע אגרה כפולה. חייבים גם לעגן בחוק הקמת ועדת מעקב ציבורית שתאפשר לסלק כשלים ותיקוני חקיקה. מדובר במהפכה תפיסתית". נופר טל מרשת חצי חינם אמרה כי "החוק מוריד הרבה עלויות מהמדינה ומעביר אותה לקמעונאים. זה אומר שאו שהמחירים יעלו או שייסגרו חנויות, ואז התחרות תפחת ושוב יעלו מחירים". גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, התריע על כך שהחוק החדש יחייב גם עמותות שאורזות מוצרים, ויידרשו מעתה לסמנם.
עומרי שרון, מזכ"ל ארגון מגדלי הבקר לבשר, קבל על כך שישראל היא המדינה היחידה בעולם בה מותר להפשיר בשר קפוא ולמכרו. על כך השיב ד"ר יוני ינון משירות המזון הארצי: "החוק החדש אכן לא אוסר זאת אבל יש תקנות סימון. בשר שהופשר לא יוכל להימכר בתפזורת, אלא רק עם תווית 'מופשר' על האריזה. הסיבה לכך היא שכמות הבשר הטרי בארץ מוגבלת ואינה עונה על צרכי השוק".
עדנה הראל, ממשרד מהיועץ המשפטי לממשלה הסבירה כי תוצר החוק הוא בטיחות המזון בדרך מקבילה לעולם שמאפשרת זרימה זולה יותר לצרכן. "אי-אפשר לקחת רק מה שנוח, יש בחוק איזונים. זו עסקת חבילה. אי-אפשר לפתוח את השוק ליבוא מקביל ללא פיקוח על איכות המזון. אי-אפשר להקל על העומס בנמלים בלי לוודא שיש פיקוח במקום אחר", אמרה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף סיכם: "הרפורמה לא אמורה לפגוע ביצרנים מקומיים ולא בעסקים. איננו רוצים לייבא על חשבון ייצור מקומי. נתחשב גם בתעשיה הקטנה וגם במסעדות, אבל ללא פשרה על איכות המזון".
