תערוכה מקוונת לציון חג החנוכה ביד ושם

היום יום שני של חג החנוכה. איני יכול, ודווקא בימים אלו, שלא לחזור ולספר על חוויה שעברתי בזמנו בהיותי בבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל לפני הרבה שנים. זה היה בחנוכה. אחרי הארוחה החגיגית והדלקת נר ראשון, התכנסו כל החניכים באולם ההרצאות על-מנת לשמוע הרצאה מאת מי שהיה הרב הראשי לצה"ל, האלוף גורן. בחוץ גשם סוחף, והרב גורן פותח בשאלה: "מי מכם יודע מדוע חג החנוכה הוא החג הארוך ביותר בחגי ישראל? הוא יותר ארוך אפילו מחג הפסח, חג החרות של עם ישראל. למה הוחלט כך על-ידי חכמינו? דממה באולם. הרב גורן חוזר על השאלה. דממה. מפקד בית הספר, קלמן מגן ז"ל (אז תת-אלוף, ובמלחמת יום הכיפורים הועלה לדרגת אלוף), מתרומם מכיסאו ומחפש יד אחת מורמת, והנה היא: "בגלל כד השמן שהספיק ל-8 ימים". מלמולי הסכמה נשמעו באולם. הרב גורן נראה משועשע. "נו באמת, אתם מאמינים לשטויות האלו, לסיפורים האלו", הוא הגיב, ועיניו תרו אחר ידיים נוספות. אני התמלאתי כולי סקרנות: מה הפרשנות של הרב גורן? וצריך להבין, הרב שלמה גורן, מי שהיה 23 שנים הרב הצבאי הראשי, ועמד להתמנות לרב הראשי בישראל, היה אחד מ"הענקים" של המדינה בתחומו, להבדיל אלף הבדלות מימינו אנו.

יצרנית הקמח "הטחנות הגדולות של א"י" מחיפה, השיקה לכבוד חג החנוכה אריזה חגיגית לקמח לבן בהיר, בעיצוב מיוחד בסגנון רטרו, עם ברכה ל"חנוכה שמח" ומתכון לחג המוצג על-גבי האריזה.

הכל התחיל בגלל נס שקרה לאבות אבות אבותינו, כשפח שמן קטן דלק שמונה ימים. אנחנו מרוב שמחה הגדלנו את הפח לסיר שמן והמצאנו את המאכלים הטעימים והמשמינים, לביבות וסופגניות, שכל ילד מכיר כבר בגן ובגללן מסכים לרקוד עם הנר על הראש ולהסתובב כמו הסביבון. הפעם ננסה לבחון את הסיכונים ונציע טיפים כיצד נשרוד את החג הזה בלי להשמין.

חנוכה מסמל את ניצחון הרוחניות על הגשמיות וניצחון היהדות על האלילוּת ועל התרבות היוונית, שסימלה יותר מכל את הסגידה ליופי החיצוני, על חשבון ערכים פנימיים ומוּסר אנושי.

חג החנוכה של ילדינו הוא חג הנס וחג פך השמן. עבורי זה החג בו ההרה עלינו לעמק ירדנו כדי לחשוף ולגלות אורות גנוזים. לדור הנינים אמשיך להעניק סביבונים עם המסר של נס גדול שהיה פה. עבורי זה חג של תמרורי אור ולקח היסטורי רב משמעות לימינו אנו.