"יש לקבוע מנגנון עידכון שכר אחיד לכל נושאי המשרה ברשויות השלטון, ראש ממשלה, נשיא, שרים, שופטים, דיינים, קאדים וחברי כנסת", כך הצהיר (יום ד', 9.12.15) יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, בדיון מיוחד בנושא נוסחת עידכון השכר של נושאי המשרה הבכירים. מדובר בסוגיה מורכבת שנמשכת מספר שנים ושטרם הושגו לגביה הסכמות.
גפני נדרש לעניין עוד בקדנציה הקודמת שלו כיו"ר ועדת הכספים ועתה, הוא מבקש להסדיר אותו אחת ולתמיד. "השכר של נושאי המשרה השונים צריך להיות שונה, כי מבטא עבודה ותפקיד שונים אך שיטת העידכון צריכה להיות אחידה" אמר. בדיון היום טרם התקבלו החלטות אך גפני ביקש מתכוון לטפל בסוגיה עד להסדרתה, עד כמה שניתן בהסכמת הצדדים השונים. לבקשת הוועדה, נעתרו נציגי השופטים והודיעו על הסכמתם להקפיא את העלאת שכרם, שאמור היה לעלות השנה ב-6% באחוז אחד ל-5% בלבד, בדומה להחלטה שקיבלו חברי הכנסת לגבי שכרם. זאת נוכח העלות התקציבית הגדולה הכרוכה בכך.
היו"ר הסביר בתחילת הדיון, כי ועדת הכספים היא 'ועדת שירות' לגבי נושאי משרה בכירים בעוד שלגבי חברי הכנסת, 'ועדת השירות' היא ועדת הכנסת. עוד ציין גפני, כי נושא השכר של נושאי המשרה נדון ב'ועדת שירות', מכיוון שאין מי שינהל עבורם מו"מ, כמו שקורה לגבי כלל העובדים במשק. עוד הסביר את ההיגיון בכוונתו להביא לאחידות בנושא מנגנון העידכון: "המציאות שבה לכל קבוצה של נושאי משרה יש מנגנון אחר היא מציאות לא טובה ושנראית לא טוב, כאילו כל אחד תופס כפי יכולתו. זה לא יכול להימשך. השכר אומנם צריך להיות שונה כי חבר כנסת איננו שר ושר איננו שופט וכו', אך שיטת העידכון חייבת להיות אחידה". השיטה שגפני מקדם, הוצעה ע"י הממונה על השכר הקודם באוצר, אילן לוין ולפיה, ההצמדה תעשה 50% למדד ו-50% לשכר הממוצע במשק. "בעבר נעשו שינויים, כי הייתה תקופה שהמדד עלה במאות אחוזים ואח"כ ירד אז עברו לשכר הממוצע. לא ייתכן להמשיך בצורה כזו".
ח"כ
מיקי רוזנטל (
המחנה הציוני): "למה נבחרי הציבור צריכים להיות שונים מכל הציבור? אם רק המדד נקבע כמדד לפיצוי השחיקה בשכר בהסכמים הקיבוציים אזי כך צריך להיות גם לגבי נושאי משרה. ייתכן שצריך להעביר את הטיפול בעניין לוועדה ציבורית". ח"כ
יעל גרמן (יש עתיד) קראה גם היא לשופטים להקפיא את העלאת שכרם באחוז אחד כפי שעשו חברי הכנסת עקב העלות התקציבית הגבוהה במקביל להעלאת שכר המינימום ואמרה "אני חושבת שלא צריך להיות קשר בין שכר החכים לשכר השופטים וגם בנושא הזה - ובכלל לבי כל נושאי המשרה יש להעביר את הסוגיה לוועדה חיצונית שאנחנו נמנה והיא זו שתקבע". יו"ר הוועדה גפני הביע הסכמתו לעניין אך סייג, כי "על ועדת הכנסת לקבל החלטה בעניין".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "לשופטים אין מי שינהל מו"מ על שכרם. היום עובדים מאוד קשה, שעות רבות וגם לוקחים עבודה הביתה. במגזר הציבורי והפרטי יש מו"מ, יש הסכמים, יש העלאות שכר ולשופטים אין את הגופים היציגים. לכן לגבי שופטי, דיינים וקאדים יש לפעול בהיגיון כשמטפילם בשכרם. לגבי שכר חברי הכנסת הוא איננו מהגבוהים במשק". ח"כ חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): "העבודה של הקאדים מאוד רגישה ולהחלטות שלהם השפעה תקדימית לעיתים וכו'. ההצעה שלי: ועדה ציבורית שתבדוק אם יש שחיקה ובכמה בשכר השופטים ואם יש תוספת חד-פעמית ואז להצמיד לשכר הממוצע כי המדד אומר דריכה במקום. ללכת לשכר הממוצע כי הוא מבטא אם יש צמיחה או לא. להעלות גם לשרים".
סגנית לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט לבנה: "מנגנון ההצמדה הוחלט ב-1980 ולא לחינם. חרף זה שהמדד הרקיע לשחקים הסכמנו להצמדה לשכר הממוצע במשק על-מנת שלא נתייצב כל שנה כדי להציב את נושא שכרנו בפני חברי הכנסת. המנגנון נועד למנוע בקשות לתוספות שכר ואכן לא ביקשנו כל השנים. המשמעות הכלכלית של הצמדה למדד ללא תוספות ועידכוני שכר שאחרי 20 שנה אני נשארת בערך הריאלי של השכר שלי מלפני 20 שנה. לכן היו תקופות שהשכר הממוצע במשק ירד. ולכן בתחילת ה- 2000 השרים העדיפו את המדד כי עלה יותר. השופטים אינם נבחרי ציבור ויש לנו מסלול שכר שונא מחברי כנסת ושרים. הם נבחרים לקדנציה ולכן מוצדק שבסיס השכר שלהם יהיה יותר גבוה ולנו אמורה להיות התקדמות עם השנים עד הפנסיה. אין לנו מי שינהל עבורנו מו"מ והשאלה האם נכון שאנחנו נגיע לכאן מדי שנה לבקש עידכון שכר. בכל הסקטורים עולים בדרגה וזו דרך להעלאת שכר ולנו אין דרגות. אחוז קטן ביותר של שופטים מתקדם מערכאה לערכאה ושופט נשאר במקום בד"כ 30-20 שנה. אין העלאת שכר, אין תנאים נלווים ואין העלאה בדרגות".
מנהל בתי המשפט,
מיכאל שפיצר: "מנגנון ההצמדה זה מנגנון תוספת השכר שלנו. זה משקף את העובדה שיש עליות שכר במשק. העובדה היא שבמשק קיימות תוספות שכר לכל המגזרים. השרים אפילו קיבלו תוספות שכר של 5% ו- 10% מעבר למדד. כלומר השכר שלהם עלה אפילו כשהמדד ירד. עינינו לא צרה. אבל אנחנו לא קיבלנו תוספת שכר ולכן כשאני אומר מנגנון -הצמדה אני מתכוון לדרך היחידה למנוע שחיקה בשכר".
בעקבות דברי שפיצר מהם עלה, כי ועדת הכספים העלתה את שכר השרים (בקדנציות קודמות, ע.י.) הודיע גפני שיבדוק את הנושא, כי אין זה. לאחר מכן הובהר, כי הדבר נבע בשל הקפאות שכר והקפאה בעידכון שכרם ולא העלאות נטו. היועצת המשפטית לוועדה, שגית אפיק, אמרה ש"בין 2001 ל-2005 הייתה הקפאת שכר לשרים וב-2006 וזה הוחזר". השופט יועד הכהן: "בראש השכר נמצאים רופאים במערכת הבריאות ואיש לא מערער על זה כי חושבים שצריך שירות טוב להשאיר אנשים טובים ואנחנו נמצאים במחצית ולמטה". (בדוח הממונה על השכר).
יו"ר ועד הדיינים, הרב אליהו היישריק: "לא בריא שנגיע לכאן לתרץ למה להעלות שכר. על-מנת לא להגיע לסיטואציה הזו נקבע המנגנון שנקבע ב-1980 כנסו למנגנון הזה לטוב ולרע, גם אם השכר הממוצע יירד. המשכורת של השופטים והדיינים היא ואין בילתה ולא ניתן להוסיף עליה דבר ויש לקחת זאת בחשבון. כל שיש זה מנגנון ההצמדה. אין לנו הבראה, תוספת ביגוד, תוספת הכשרה מקצועית, שום דבר. יש רק החזר הוצאות רכב אך לא רכב צמוד. צריך שוועדה תבדוק אילו תנאים ותוספות השופטים והדיינים לא מקבלים".
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי פנה לוועדה בבקשה לפעול לתיקון עיוותים שקיימים לגבי הרבנים הראשיים, להם לא מחשיבים ותק כרבני ערים וראשי כוללים ועוד עניינים.
בסיכום חזר יו"ר הוועדה והודיע, כי הוא קורא להחיל מנגנון עידכון אחיד של השכר בין כל נושאי המשרות והבטיח לשופטים, כי הוועדה תבחן דרכים לפצות אותם על דברים שהם אינם מקבלים ועל-כך שאין להם העלאות שכר ושיפור תנאים במהלך השנים בנפרד ממנגנון עידכון השכר.
