בית המשפט העליון שב ומדגיש (8.1.16) את חשיבותו של החילוט בהליך הפלילי ועומד על שורה של מטרות שהוא בא לשרת.
השופט
נעם סולברג אומר: "חשיבות רבה נודעת להליך החילוט, על-רקע תכליתו. החילוט נועד למנוע מצב בו חוטא ייצא נשכר, להוציא בּלִעוֹ הבלתי-חוקי של אדם מפיו, לשלול את התמריץ לביצוע עבירות, ולהרתיע. החילוט נועד גם לחסום ניסיון של עבריינים 'לערבב' בין התחומים - רכוש 'פלילי' ברכוש 'תמים', ובכך 'להלבין' כספי פשיעה עד שלא ייוודע כי באו בקרִבּה של מערכת כספים לגיטימית.
"לחילוט נודעת גם תכלית מעין-עונשית, כדי שיידע העבריין הכלכלי אל-נכון כי הסיכון המקסימלי הצפוי לו, אינו רק החלטה שיפוטית המאלצת אותו להיפרד מפירות שהפיק מביצוע העבירה, אלא כי הוא נתון בסיכון של פגיעה כלכלית בעקבות ביצוע העבירה באמצעות כלי החילוט שהמחוקק העניק לרשויות האכיפה. אין לאפשר לעבריינים להבריח נכסיהם לקרובי משפחתם ולמכריהם כדי להימנע ממימוש החילוט.
"לחילוט נודעת חשיבות רבה מן ההיבט הנורמטיבי. החילוט מעביר מסר לעבריין ולחברה בכללותה, לפיו העבירות שביצע העבריין הן חמורות, וכי המדינה איננה סובלנית כלפי התנהגויות שכאלה. המסר ההרתעתי מועבר, בין היתר, לסביבתו של העבריין, הנוכחת לראות ולהבין כי מהעבריין נשלל הרווח שהפיק מפעילותו העבריינית.
"הרווח שנשלל איננו רק הרכוש 'המוכתם' בעבירה, אלא גם כל רכוש אחר של העבריין עד לשווי הרכוש ש'הוכתם' ואף, במצבים מסוימים, רכוש שהעביר העבריין לצד שלישי. אמירה נורמטיבית זו חשובה כשלעצמה, ומהווה אמצעי רב עוצמה במסגרת המלחמה בפשיעה. לעיתים, המסר הנורמטיבי שמועבר באמצעות הליך החילוט חזק עוד יותר מן המסר המועבר באמצעות ההליך הפלילי לעצמו.
"משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה 'עורבבו' עם כספים כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, נטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, לא ניתן עוד להבחין בין הכסף ה'נקי' לבין הכסף ה'מלוכלך', ומתחייבת מסקנה לפיה סכום הכסף כולו מהווה רכוש אסור אשר ניתן לחלטו".
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון בעניין חילוט רכושו של עו"ד אשרף ג'סארי, אשר מעל בכספי בנקים מצריים ב-21 מיליון שקל ונדון לתשע שנות מאסר. בית המשפט חילט לבקשת המדינה חלק ניכר מרכושו של ג'סארי, אך רעייתו טענה ש"בית המידות המפואר" (כלשונו של סולברג) שייך לה. הצדדים הסכימו שבית המשפט העליון יקבע את הסכום שישולם במקום חילוט הבית, וסולברג העמיד אותו על 5.3 מיליון שקל.
השופטים
יצחק עמית ו
ענת ברון הסכימו עם סולברג. את המדינה ייצגו עוה"ד יהודה שפר וטל מרקוס; את בני משפחת ג'אסר ייצגו עוה"ד פיראס עזאם, וליד זיד מסארוה וימימה אברמוביץ; את הבנקים ייצגו עוה"ד האלה חמדאן, נדים מסרי ורון ישעיהו; ואת חברת בטון מואסי - עו"ד אמג'ד עתאמנה.
