שופטי בית המשפט העליון מותחים ביקורת על חוק גיוס החרדים החדש, באומרם שאין בו שום סנקציות למי שלא יתגייסו. השופטים גם אומרים, כי הנתונים על גיוס החרדים שהציגה המדינה הם עמומים ולמעשה לא ניתן להבין מהם דבר.

הדברים נאמרו (יום א', 17.4.16) בדיון בהרכב של תשעה שופטים בעתירות נגד המתווה החדש, שאישרה הכנסת אשתקד לפי דרישתן של הסיעות החרדיות, ואשר דוחה לשנת 2023 את העמידה ביעדי הגיוס שנקבעו לאחר ביטול חוק טל. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, מפלגת יש עתיד והתנועה לשוויון בנטל.

לאורך הדיון שבו ואמרו השופטים, בראשותה של הנשיאה מרים נאור, כי נתוניה של המדינה על גיוס החרדים אינם ברורים להם, בין היתר משום שלא נאמר בהם מי אכן היה חרדי ערב גיוסו מחד-גיסא, וכמה חרדים-לאומיים (חרד"לים) נכללים בהם מאידך. בסופו של הדיון הבהירה נאור, כי בג"ץ רוצה לדעת כמה מבין החרדים שהתגייסו בשנים האחרונות אכן היו חרדים ערב הגיוס.

השופט חנן מלצר אף אמר, שהנתונים שהגישה הפרקליטות לבג"ץ שונים מהטיעונים שהשמיעה בפניהם. לדבריו, אחרי ביטול חוק טל הייתה עלייה בגיוס החרדים, אך היא נעצרה. ואילו השופט ניל הנדל העיר: "קשה להתייחס במלוא הרצינות למספרים כשלא ברור איך עושים את הספירה... העלינו את הנקודה בפעם הקודמת ואתם לא נותנים לנו נתונים וכל המספרים האלה עמומים".

נציגת המדינה, עו"ד דנה בריסקמן, הודתה שאין סיכוי שבשנת 2023 יתגייסו כל החרדים החייבים בכך, אך טענה שמדובר בהליך מורכב המצריך התקדמות איטית ומושכלת. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין הגיב: "אני באופן אישי די מיואש מכל העניין הזה", ואילו נאור הזכירה, שבית המשפט העליון עוסק כבר עשרות שנים בגיוס החרדים.

השופט אורי שהם עמד על כך שבתיקון הנוכחי אין שום סנקציות על אי-עמידה ביעדי הגיוס, והישיבות שלא יעמדו בהן ימשיכו לקבל את התמיכות ללא כל שינוי. לדבריו, הטלת סנקציות תהיה כפופה להיתכנות פוליטית. הנדל העיר באותו הקשר, כי "נראה שהסכמת החרדים כמעט השיקול היחיד" לצורך העמידה ביעדי הגיוס.

השופט עוזי פוגלמן הוסיף: "אתם מתמרצים מצב שבו אנשים לא הולכים לצבא ולא לומדים לימודי ליבה", ושאל האם אין מקום במקרה כזה לכל הפחות להוריד את התמיכות. בריסקמן השיבה, כי הצוות הבין-משרדי שיבחן את יישום החוק, יוכל להמליץ על הפחתת התמיכות במקרים כאלו. פוגלמן לא השתכנע: "זה ברור לאן זה מוליך כתהליך חברתי. אתם לא יוצרים מוטיבציה לשנות".

נאור אמרה: "כשהמכסות לא מוגדרות, איך אנחנו יודעים שהם בסוף הדרך יגיעו לכלל שוויון או שוויון שמביא בחשבון את המתמידים? מה החוק הזה מבטיח?". היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד גור בליי, טען שיש סיבה לאופטימיות "בזה שנציגי הציבור החרדי מצביעים בעד חוק שאומר שימשיכו לעלות את יעדי הגיוס".

מלצר המשיך להקשות: "מה קורה אם לא עומדים ביעדים? כלום". השופטת אסתר חיות עמדה על כך שבשנת 2015 לא הושגו יעדי הגיוס, ובריסקמן הודתה שהייתה עמידה ביעדים בגיוס לצה"ל אך לא בגיוס לשירות הלאומי.

רובינשטיין שאל מה קורה בפועל במגזר החרדי, ובריסקמן השיבה: "מה שנאמר לנו על-ידי אנשים שעוסקים בגיוס חרדים בצה"ל זו הסכמה שבשתיקה, ויש אחוזי התייצבות מאוד גדולים לבדיקות ולמיונים של צו ראשון. אחוזים יותר גבוהים של התייצבות מאשר אחוזי התייצבות לצו ראשון באוכלוסייה הכללית".

השופטים מתחו ביקורת גם על נוסח החוק, כאשר נאור הובילה אותה: החוק "קשה להבנה, וחוק לא צריך להיות קשה להבנה. זה לא חוק מיסים, צריך להיות ברור על פניו, וזה מין תשבץ מסובך". רובינשטיין הוסיף: "ניסיתי ללכת מהפניה להפניה עוד לפני הטבלה והלכתי לאיבוד ונואשתי". מלצר העיר, שהבלבול היה כה גדול, עד שאפילו המדינה התבלבלה לגבי הנוסח המחייב של החוק.

את התנועה לאיכות השלטון ייצגו עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור וצרויה מידד-לוזון; את הפורום לשוויון בנטל ייצגו עוה"ד איתי בן-חורין ואיתן גינזבורג; ואת יש עתיד - עו"ד גיא בוסי.