תיק הפירוק של מעריב ממשיך לייצר כותרות. בחודש מארס השנה הגישו הנאמנים, עורכי הדין שלמה נס וירון ארבל, דוח חריף ובו מסקנות חקירה בנוגע לאחראים להידרדרות העיתון לאורך השנים - בהם עפר נמרודי וחברת הכשרת היישוב, שהיו מבעלי העיתון. כעת מתעוררת מחלוקת בין הנאמנים לאחד הנושים בנוגע לפשרה, שבמסגרתה הנאמנים העניקו לכאורה להכשרת היישוב ולנושאי משרה בה פטור מתביעות נגדם.

ההסדר נחתם באוגוסט אשתקד ומתועד במכתב בן עמוד. במכתב, שכותרתו "הסכם פשרה הכשרת היישוב בישראל בע"מ", הוסכם בין הצדדים כי "לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות ו/או התביעות ו/או הדרישות ההדדיות שבין הכשרת היישוב לבין קבוצת מעריב, מכל מין וסוג, לרבות תביעות החוב שהוגשו לנאמני קבוצת מעריב, ולרבות טענות הנאמנים שהיו ו/או יהיו... ישולם מקופת ההסדר של נאמני מעריב סך של 1.6 מיליון שקל".

במסגרת ההסדר הובהר כי הכשרת היישוב אינה מודה בטענות של נאמני מעריב נגדה, וההסדר נובע "מרצונה הטוב לסייע לפנים משורת הדין לקופת ההסדר ולנושי קבוצת מעריב".

בדוח שהגישו במארס ציינו הנאמנים כי נחתם הסדר עם הכשרת היישוב, אך לא צירפו אותו לתיק. רק לאחר שאחד מנושי מעריב, יצחק פרג'ון, ביקש לעיין בו - הוגש המכתב המתעד את ההסכמות. בהודעה לבית המשפט ציינו הנאמנים כי "עיון בהסכם יסייע לבית המשפט ולמבקש להבין את יתרונות הפשרה ואת משמעותה הכספית, ובהתאם את הסיכונים שעלולים להיות מושתים על קופת הנושים אם יתבטל".

אולם פרג'ון לא השתכנע כי ההסכם הוא לטובת קופת הנושים. בתשובה ראשונית שהגיש לבית המשפט להודעת הנאמנים על מתן "הפטור", כהגדרתו, הוא תוקף בחריפות את ההסדר ומעלה תהיות באשר לאופן עריכתו ולאינטרסים שהניעו אותו.

"ההודעה של הנאמנים היא מסמך מפתיע, אשר לטעמנו, על פני הדברים - ונאמר זאת בזהירות בשלב זה - מהווה פעולה חמורה של חריגה מסמכות (אם לא יותר מכך), מעבר להסתרה עד כה", כתב פרג'ון לבית המשפט.

באמצעות עורכי הדין שחר בן-מאיר, יצחק אבירם, אמיר פלמר ואביתר קרמר, טוען פרג'ון כי קיים ספק רב אם הפטור שניתן להכשרת היישוב ולכל נושאי המשרה בה הוא חוקי, ולכל הפחות הוא "מעורר תמיהה גדולה".

בהודעתו טוען פרג'ון כי לפי הודעת הנאמנים באוגוסט ניתן פטור רחב וגורף, באופן קיצוני, לכל הקבוצה, אפילו דירקטורים חיצוניים, מכל מה שנעשה במעריב על פני כשני עשורים. "לא ברור מה נבחן קודם למתן הפטור, ואילו שאלות עלו ומדוע הוא ניתן", כותב פרג'ון ומפרט את כל השאלות המתעוררות לדעתו מההסדר שהוצג.

פרג'ון תוהה, בין היתר, "אם ניתן לגורם כלשהו פטור, איזה טעם יש לחקור אותו לאחר שניתן לו כבר פטור? ומדוע הדבר לא נזכר בשום תגובה של הנאמנים בבקשות של המבקש להשלים את החקירות? ומדוע בכלל הדוח כולל ממצאים על הכשרת היישוב, שבמילא הם - לגישת הנאמנים - לא רלוונטיים?". כן תוהה פרג'ון אם הפטור שניתן להכשרת היישוב קיבל את אישור בית המשפט.

בנסיבות אלה מבקש פרג'ון להורות לנאמנים לפרט באופן מלא, ובצירוף המסמכים הרלוונטיים, את סוגיית הפטור.

החוב קטן ל-1.6 מיליון שקל

המחלוקת בין הנאמנים לפרג'ון נולדה על-רקע תביעה אישית שביקש פרג'ון להגיש נגד נמרודי בעקבות פרסום הדוח. בדוח ציינו הנאמנים כי הגיעו להסדרים עם נמרודי והכשרת היישוב, שכן לא נמצאו ראיות המצדיקות הגשת תביעות נגדם. אולם בחודש מארס הגיש פרג'ון לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להורות לנמרודי לשלם לקופת הנושים 30 מיליון שקל - ההפסד שספגה קבוצת מעריב מההשקעה בחברת XM ב-2005, כפי שעלה מדוח הנאמנים.

נמרודי טען בתגובה כי הבקשה היא ניסיון פסול ופופוליסטי להפעיל עליו לחץ לשלם כספים, הגם שלא נפל פגם בהתנהלותו, לטענתו. הנאמנים טענו כי היעתרות לבקשת פרג'ון לחייב את נמרודי אישית תפגע בקופת הנושים, והוסיפו כי אין מקום להתערב בשיקול-דעתם לאחר שבחנו את מכלול המסמכים והראיות בתיק. לטענתם, במקרה של החברות בקבוצת הכשרת היישוב, ההסדר הביא להקטנת החוב כלפיהן מכ-10 מיליון שקל לכ-1.6 מיליון שקל.

לטענתם, הליך נגד נמרודי יביא להקטנת קופת הפירוק בזמן הקרוב כדי להמר על כספים גדולים יותר, שספק רב אם יתקבלו לבסוף.

בתגובה לטענות שמעלה פרג'ון, מסרו הנאמנים כי "כל הנתונים נחשפו בהרחבה בפני בית המשפט והגורמים הרלוונטיים. הסדר הפשרה עם הכשרת היישוב היטיב מאוד עם קופת הנושים והפחית משמעותית חשיפה של מיליוני שקלים רבים".

עוד מסרו הנאמנים כי "הטענות בבקשה המפורטת בכתבה אינן נכונות, ותשובה מפורטת תוגש לבית המשפט בימים הקרובים".