עו"ד משה צדוק אליצור הודה והורשע בעבירות של איומים ובפיתוי איש ציבור להתפטר מתפקידו, לאחר שאיים על איש הציבור שיפיץ פרטים הפוגעים בפרטיותו אם לא יתפטר. דבר ההרשעה הותר עתה לפרסום שלוש שנים אחרי פסק הדין. בהחלטה נוספת הותר עתה לפרסם גם את ההחלטה שניתנה לאחר דיון בדלתיים סגורות.
צו איסור הפרסום הוצא עם תחילת החקירה, כדי שלא לפגוע במתלונן, ובנסיבות שלא הובררו הסכימה המדינה להטיל איפול מוחלט על התיק גם לאחר הרשעתו של אליצור. צו איסור הפרסום הוסר לבקשתו של עו"ד ראובן יצחק, המצוי בסכסוך אזרחי עם אליצור (שניהם מתגוררים בישוב אלעד).
יצחק טען, כי בעוד שאליצור מפיץ ברבים פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות שניתן לטובתו בסכסוך ביניהם, הרי שהוא עצמו מנוע מלפרסם את דבר הרשעתו הפלילית של אליצור - אשר גם משמיץ אותו במכתבים שונים שהוא שולח. אליצור טען, כי יש לשמור על פרטיותו של המתלונן וכי בקשתו של יצחק הוגשה בחוסר תום לב.
שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה, אליענא דניאלי, קיבלה בינואר השנה את בקשתו של יצחק. היא אומרת, כי לצד עקרון העל של
חופש הביטוי ופומביות הדיון, קיימים במקרה זה שני אינטרסים נוספים המחייבים את הפרסום. האחד: העובדה שאליצור הוא עורך דין, וזכותם של הנזקקים לשירותיו לדעת על עברו. השני: העובדה שההרשעה לא הובאה לידיעת לשכת עורכי הדין, וזו ממילא לא נקטה בצעדים בעקבותיה.
עוד אמרה דניאלי כי הסדר הטיעון שנחתם עם אליצור לא היווה התחייבות לפיה שמו לא יפורסם, ובכל מקרה - בית המשפט אינו מחויב להסדר כזה. היא גם ציינה את חוסר השוויון בין יצחק לאליצור, כפי שהעלה אותו יצחק כבקשתו, כנימוק נוסף להיענות לבקשה.
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, דנה מרשק-מרום, דחתה (10.4.16) את ערעורו של אליצור, באומרה שהחלטתה של דניאלי נכונה ומאוזנת. מרשק-מרום הוסיפה, שבערעור שינה אליצור את טעמו והתנה את הפרסום בכך שייחשפו גם פרטי הפרשה ופרטים מזהים של המתלונן (למעט שמו) - אך לדבריה אין בכך כל טעם.
מרשק-מרום ממשיכה ורומזת, כי למעשה אליצור מבקש בדרך זו להמשיך את ההתנהלות הפלילית בה הורשע: "אני מוצאת להעיר, כי לטעמי, גישה זו עולה בקנה אחד עם ההתנהלות המאיימת שנקט המערער כלפי המתלונן, כמתואר בכתב האישום". אליצור יוצג בידי עו"ד
אלעד רט.
