רשת מגה תימכר ליינות ביתן - קבע (יום ב', 16.5.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, אילן שילה. הרשת הציעה לשלם 455-405 תמורת מגה, כאשר המחיר הסופי תלוי בהכנסות מהליכים משפטיים שונים. המכירה כפופה לאישור אסיפות הנושים של הרשת, שיכונסו בתוך עשרה ימים, ולאישורה של הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין.

שילה קיבל את הצעתם של נאמני מגה - עוה"ד אהוד גינדס ואמיר ברטוב ורו"ח גבי טרבלסי - למכור את הרשת ליינות ביתן, רשת בעלת 80 סניפים ומחזור שנתי של 2.5 מיליארד שקל. שילה הורה להלפרין למסור לו בתוך 15 יום את עמדתה בנוגע לעסקה.

בהחלטתו כותב שילה: "חרף אי-הוודאות בכל אחת מההצעות, אני סבור שיש לכבד את שיקול דעתם של הנאמנים ואת עמדת כנ"ר, ולהורות לנאמנים להביא את הצעת יינות ביתן לאישור אסיפות הנושים. שיקול נוסף הוא שניתנה לנאמנים הסמכות לקבל את ההצעות ולנהל את ההתמחרות בין הצדדים באופן שיביאו לבית המשפט הצעה אחת. ההיגיון שעמד ביסוד החלטה זו, נוסף על נימוקים אחרים, מצדיק שלא לפתוח את המכר להתמחרות לאחר שלכל המציעים היה להגיש את הצעותיהם הטובות ביותר והסופיות לפני חשיפת ההצעות במסגרת הבקשה".

שילה מתח ביקורת על חלק מן המתמודדים האחרים, שהעלו את הצעותיהם בדיון שקיים קודם לכן: "דומה, כי היו מי שהמתינו על הגדר כדי לראות את הצעות המתחרים האחרים ורק אז להגדיל את הצעתם, וכאמור אין לסייע לאלו ולפגוע בהליך קבלת ההצעות ובוודאות החשובה לכל מציע, כי הנאמנים יפעלו על-פי ההוראות שקיבלו מבית המשפט".

בדיון אמר נציג רשות ההגבלים, כי היא טרם גיבשה את עמדתה בנוגע למכירה האפשרית ליינות ביתן, וכי תזדקק לשישה שבועות כדי לעשות זאת. זאת, לעומת התנגדותה הנחרצת למכירתה של מגה לרשת רמי לוי. הלפרין עשויה לאשר את המכירה בכפוף לתנאים שונים, כגון מכירתם של סניפי מגה הסמוכים לאלו של יינות ביתן.

יינות ביתן גברה של שורה של הצעות נוספות: של מוטי בן-משה (האמור לרכוש את אלון רבוע כחול, חברת-האם היוצאת של מגה), של רמי לוי, של טיב טעם ושל קבוצה שארגן השר לשעבר שלום שמחון. טיב טעם הציעה 434-354 מיליון שקל, ורמי לוי הציע 452 מיליון שקל. אולם שילה אומר שאינו מתייחס ברצינות להצעתו האחרונה של לוי, שהופרכה לחלל האולם לאחר הדיון, ואילו טענותיה של טיב טעם לא גובו בתצהיר.

המתמודדים האחרים העלו השגות שונות נגד הצעתה של יינות ביתן וטענו שהצעותיהם עדיפות, אך שילה קיבל את עמדת הנאמנים והחליט שלא לקיים סבב נוסף של הצעות. לגבי בן-משה מציין שילה, כי הצעתו תלויה בהסדר הנושים של אלון רבוע כחול ולפיכך עלולה להצריך זמן ניכר, וכי ממילא לא היה מקום לקבל אותה משום שלא כללה ערבות בנקאית אוטונומית כנדרש. על החלטתו של שילה ניתן לערער לבית המשפט העליון.

יינות ביתן כבר חתמה על הסכם קיבוצי, בו התחייבה להעסיק את 3,500 עובדי מגה בתנאים הנוכחיים (למעט 70 עובדי המטה והמרכז הלוגיסטי, ועוד 50 עובדים שתוכל לפטר). על-פי הצעתה, יקבלו הנושים המובטחים והנושים בדין קדימה - בעיקר הבנקים ורשויות המס - את כל החובות כלפיהם, בעוד הנושים האחרים (בעיקר ספקים) צפויים לספוג תספורת העלולה להגיע לכדי 65%.