|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

בכוונתי לעבור על חוק הנכבה

הצעת החוק לאיסור ציון הנכבה אינה חוקתית אי-אפשר לצנזר סבל, כאב, אבל או זכרון עם אמת חלקית יש להלחם על-ידי אמירת האמת כולה וגם: מדוע אציין את הנכבה בשנה הבאה
27/05/2009  |   ענבל בר-און   |   מאמרים   |   ביקור האפיפיור 2009   |   תגובות
כך מציינים את יום הנכבה בישראל [צילום: עומר כרמון]

אם אשכחך נכבה, תשכח ימיני
ד"ר חנה ספרן
לפני שהכנסת תאשר את הצעת הממשלה האוילית והמרושעת הזאת, אנחנו יכולים לדבר את הנכבה ללא הפסקה וללא סכנה * אולי הממשלה תבין בינתיים כמה איסורים על ההיסטוריה אינם אפשריים ואינם מועילים ונוכל להתחיל בתהליך אמיתי של פיוס ושלום
לרשימה המלאה

איסור "יום הנכבה" - הסילוף המבדיל
עו"ד משה גולדבלט
בניגוד לכותרות הזועקות ולהצהרות המתלהמות, הצעת החוק אינה אוסרת על הציבור הערבי לזכור את אסונו במלחמת העצמאות. היא אוסרת עליו להתאבל בפומבי על עצם הקמת מדינת ישראל
לרשימה המלאה

יהודים וערבים יחד ביום העצמאות והנכבה
איתן קלינסקי
אי-אפשר היה שלא להתרגש כשבעיצומה של תקופה שבה שני הצדדים מדממים כתוצאה מגילויי איבה, מתאספת קבוצה הרוצה במשך יומיים להתבונן אחרת בחיינו ובגורלנו * לבדוק איך להגיב אחרת לכאב, לכעס ולפחד, ולחפש איך יחד לרפא ולשחרר אותם
לרשימה המלאה

תנו לו לדבר
ענבל בר-און
בכך שהיא מעודדת באופן מרומז את עזמי בשארה 'להישאר לו אי שם בקאטר או באירופה', ולא לחזור לארץ, חוצה ישראל את כל הקווים האדומים, הן כלפי עצמה, הן כלפי הדמוקרטיה שלה, והן כלפי הציבור הערבי. להלן מספר נימוקים מדוע על ישראל להתחייב שלא לכלוא את עזמי בשארה, ולאפשר חזרתו
לרשימה המלאה

סכנה למפעל הציוני
ענבל בר-און
יש הטוענים כי הערבים הביאו על עצמם את הנכבה כי סירבו לפתרון שתי מדינות לשני עמים * בדיוק כפי שביבי מסרב כעת
לרשימה המלאה

הצעת החוק האוסרת את ציון יום הנכבה אינה חוקתית. היא אינה חוקתית היות והיא מטילה איסור פלילי על ביטוי של מחאה, על ביטוי של רגשות, על ביטוי של אבל, על ביטוי הנארטיב של מיעוט לאומי אשר חש מנוכר ומקופח במדינת הרוב היהודי. היא סותרת את עיקרי היסוד של שיטת המשפט שלנו אשר קובעים כי שימוש באיסור פלילי יהא מוצא אחרון להסדרת עניין חברתי. היא סותרת את עיקרון החוקיות היות ואיסור פלילי מוטל על מעשה, לא על רגש, מחשבה, עמדה, דיעה, ביטוי.

היא פוגעת בערך המרכזי בחברה דמוקרטית: ערך החתירה לאמת. בשנת תש"ח נחרבו כפרים ערביים, ערבים רבים גורשו/ברחו/נמלטו, וגם אם עד עצם היום הזה חלוקים היסטוריונים באשר לשיעור הערבים אשר ברחו משטחי מדינת ישראל בשל פיתוי מצד מדינות ערב, איום ישראלי, פחד, תקווה לחזור עם שוך הקרבות, או שילוב של כל הסיבות גם יחד, העובדה שהייתה מנוסה בהולה ונחפזת, ושערבים הותירו פה רכוש, אינה ניתנת לסתירה (גם אם הסיבות נתנות לויכוחים ומחלוקות של היסטוריונים).

אני מודעת לעובדות הבאות: מלחמת תש"ח נפתחה משום שהערבים סירבו לפתרון שתי המדינות. מלחמת תש"ח נפתחה לקול תרועות רצונן המוצהר של מדינות ערב להשמיד את היישוב היהודי הקטן אשר זה עתה עמו חווה את השואה הנוראית מכל. מלחמת תש"ח נפתחה כשבלב היישוב היהודי צרוב זכרון הפוגרומים שערכו ערבים בישראל ביהודים בשנים 1929 ו-1936, פוגרומים אכזריים שנועדו לרצוח נשים וילדים לא ציוניים שישבו בחברון (ועל כן התירוץ של התנגדות לתנועה הציונית אינו תקף). מלחמת תש"ח נפתחה בלב הישוב היהודי צרוב זכרון שיתוף הפעולה של מנהיג הערבים, המופתי חאג' אמין אלחוסייני עם הנאצים: אותו מנהיג הצהיר במהלך מלחמת העולם השניה שגורל היהודים בארץ יהא דומה לגורל היהודים באירופה, וביקש רשות מהיטלר "לטפל ביהודים שלו" (רשות אותה קיבל).

ואף על-פי כן, הדרך היחידה להתמודד עם שקר, או לחלופין, עם אמת חלקית, היא על-ידי אמירת האמת כולה.

והאמת היא רבת פנים. למרות שחלקים ניכרים באוכלוסיה הערבית של טרם הקמת המדינה שיתפו פעולה עם הנאצים (באמצעות תמיכה במנהיג חאג' אמין אל חוסייני), או נטלו חלק בפוגרומים באוכלוסיה היהודית, כל זה אינו סותר את הצער, הכאב, הניכור והחלל בלבד שחשים היום ערביי ישראל, אשר חווים את הנכבה (שכן, התרחשה והייתה) כפצע מדמם. נכון שבהקשר ההיסטורי של שנת 1948 פעולת הגירוש הייתה פעולה של הגנה עצמית, וזאת בנסיבות היסטוריות יחודיות שבהן העם היהודי היה מאוים בשואה נוספת, אך היה גירוש! חשוב להכיר בהיסטוריה כסיפור ולו שני צדדים (וזהו לא פוסט מודרניזם, שם הכל נכון וכלום לא נכון).

לצד סבלם הרב של היהודים, סבלו הערבים, למרות שהטענה השגורה בפי כל ישראלי הינה "הם סירבו לפתרון החלוקה" (משהו שהימין מסרב לו היום - האם זה יצדיק בדיעבד שואה גרעינית ממנה כולם יתעלמו כי ביבי סירב לפתרון שתי המדינות?!)

נכון שבעיית הפליטים נופחה, הועצמה והונצחה על-ידי גורמים אינטרסנטים, נכון שהאו"ם יצר הגדרה נפרדת לפליטי 1948, תוך שהוא מנפח ומרחיב את הגדרת הפליט לכדי מי שחי בישראל כשנתיים טרם תש"ח, וזאת במטרה להעצים את בעית הפליטים, אך אין בכל אלו כדי לאסור את ציון הנכבה! נהפוך הוא - מי שמכיר בצדקת ישראל באותם ימים, אינו צריך לחשוש גם מהודאה בעוולות, תוך שהוא מכיר בהקשרן! הפתרון לסיפור חלקי אינו מחיקתו, העלמתו, אלא הצגת כל חלקי הפאזל - בהקשרם המלא!!!

הפתרון לסיפור החלקי שמספרים הערבים לגבי תש"ח אינו איסור פלילי. הפתרון טמון באתרי האינטרנט, בבתי הדפוס, באולפני ההסרטה.

אם הציבור היהודי-ישראלי חפץ חיים, וחפץ בהתמודדות נכונה עם העבר וזאת בכדי לזכות בעתיד הוגן וצודק שאינו בנוי על סילוף העבר, עליו לספר ביתר שאת את הסיפור השלם, שסיפור הנאכבה הינו חלק אחד ממנו.

על ישראל לצאת בהסברה, גם בקרב הציבור הערבי, אודות ההקשר המלא. במקום לצנזר את טקסי הנכבה, שכבודם במקומם מונח, על ישראל לספר לעולם את סיפורו של עם שנאחז במולדתו לאחר גלות ארוכה ושואה, ואשר מאוים בשואה נוספת מצד אותן מדינות שאך לפני שנים ספורות התייצבו לצידו של היטלר במלחמת העולם השניה.

לא לחסום את קריאות הכאב
ציון הנכבה בישראל [צילום: עומר כרמון]

וישנו עוד אספקט, והוא חשוב יותר: מעבר לנפנוף ב"תראו איך דחיתם את פתרון החלוקה" או "מדוע הנכם מתבכיינים על כך שכשלתם מלהשמידנו": אספקט ההכרה בכאב. כי פיוס היסטורי בין עמים אינו אלא הכרה הדדית בעוולות, בעוול, בכאב, ובסבל שכל אחד מן העמים הסב לזולתו.

ישראל, אשר מתעקשת באופן פולני על הכרה רשמית בשואה מכל מבקר רשמי בישראל, ופותחת את פנקס החשבונות כאשר מידת הזדהותו עם סבל קורבנות השואה לא הייתה לפי ספר הטקסים הציוני, צריכה לרדת מעץ כפיית הפורמליזציה של ההכרה בשואה אל מציאות של זכרון הדדי, דו צדדי, סימטרי, של הנארטיבים המתקיימים פה זה לצד זה. לא כדי לשקוע בהזיה פוסט מודרניסטית ולפיה "הכל נכון וכלום לא נכון", אלא כדי לשכלל את החתירה לחקר האמת.

עורך הדין חאלד מחמיד מנצרת מטיף להכרת השואה בקרב הציבור הערבי, מתוך הבנה שלא ניתן להבין את עמדות היהודים בקשר לסכסוך הישראלי הפלשתיני ללא הכרת האופן שבו זכר השואה צרוב בנו, היהודים הישראלים. ביוזמתו המבורכת של עורך דין נצרתי זה טמונים זרעי פתרון הסכסוך: הכרה הדדית באותן צלקות הצרובות בנפש, מתוך כבוד הדדי של עם להיסטוריה של רעהו, היא המפתח לריפוי הצלקות המדממות בחבל ארץ זה, אשר מצמיחות כל כך הרבה אירועים נקודתיים שהמשטרה מפזרת בגז מדמיע.

יותר משדרישת שיבת הפליטים הינה דרישה מעשית (למרות שהימין עוצם עיניו, היוזמה הסעודית שספק אם קיימת כיום איפשרה לישראל להטיל וטו על בעיית הפליטים), היא דרישה רגשית. כמיהה של הציבור הפלשתיני להכרה בעוול שנעשה לו. יותר משהמפתח לפתרון הבעיה הוא הצפת ישראל בפליטים, המפתח הוא רגשי: להכיר בכאבם, לספק לו את המקום בנארטיב המשותף, לא מתוך התנשאות או תוכחה אלא מתוך בגרות מפויסת, ולסלול את הדרך לפיוס ולריפוי אמיתי של הצלקות אשר מדממות מתחת לפני הניסוחים היבשים של הסכסוך.

בכוונתי לעבור על החוק
ציון יום הנכבה [צילום: עומר כרמון]

אחוז גבוה מאד מן הסטודנטים במכללת שערי משפט, בה למדתי, היו ערבים. השפה הערבית נשמעה בדרך קבע במסדרונות המכללה. כל מועמד לראשות אגודת הסטודנטים שכיבד את עצמו, כלל במצע הבחירות שלו התחשבות בסטודנטים הערביים (לדוגמא: איסור על קיום בחינות בחגים מוסלמים). בשנה השלישית ללימודי ניסיתי ליזום במשותף עם סטודנטית ערבייה במכללה יום משותף לציון אירועי תש"ח – הנכבה והעצמאות; יום שבו הסטודנטים יתוודעו אחד לנארטיב של האחר; יום שבו ההיסטוריה תלמד כ'דו מימד' ולא כחד מימד; יום שבו המחלוקות באשר לטיבם של האירועים ההיסטורים תלובנה, ואשר בו ההקשר הכולל ילמד מתוך הסינתזה בין נארטיבים דו צדדים.

פניתי בזמנו בכתב לדיקאן המכללה לקבל את אישורו (רציתי לעשות זאת בלא אישור, אך הסטודנטית הערבייה, שותפתי ליוזמה, התעקשה על קבלת האישור, משהו שלטעמי ממחיש את מצבם התודעתי של בני המיעוט, אשר תמיד יחושו צורך "להיות בסדר"). דיקאן המכללה, אדם ערכי אך עסוק מאד, לא השיב מפאת עומס התפקידים שהוטל עליו בזמנו. העניין התמסמס. אולם בשנה הקרובה בכוונתי לציין את הנכבה.

אינני פוסט ציונית וגם לא אנטי ציונית. נהפוך הוא: אני ציונית, אשר נותרה כזו גם לאחר למידת הסיפור במלואו. הסיפור ההיסטורי המלא אינו מפחיד אותי שכן מלוא ההקשר מוכר לי וידוע לי. זהותו של עם מושתת על התחברות לסיפורי ההיסטוריה שלו וניסיון לשלול מעם את זכות היסוד להביע רגש קולקטיבי הינו מעשה אשר מתכחש לאותה נפש הומיה קולקטיבית של עם, כל עם, באשר הוא. הטלת איסור פלילי על הבעת צער, אבל או מחאה היא אכזרית, כי לפעמים כל שנותר לעשוק ולנגזל שאינו יכול להשיב את גזלתו הוא היכולת לצעוק את כאבו, וניסיון "לסתום את פיו" אינו אלא התעמרות.

אני מודעת לרלטיביות של דברים אלו. אני מודעת לכך שהכאב של הנכבה מגובה במניפולציה מצד מנהיגים ערביים אשר העצימו וניפחו אותו לצרכיהם שלהם, נפנפו לפליטים, חלקם ספק פליטים, במפתחות אשר ידעו שהם חסרי תוחלת, תוך שמצבם המוזנח של הפליטים אינו אלא פרי מניפולציה מכוונת של מדינות ערב. אך העובדה שיש מי שרכבו על הסבל והעצימו אותו, אינה שוללת את עצם קיומו של הסבל, שגם במימדיו המקוריים ראוי לזכרון ולהזדהות.

כאשר אציין את יום הנכבה בשנה הבאה, אעשה כן הן לאות מחאה על כך שחוק פלילי מנסה לחנוק רגשות קולקטיביים של ציבור שלם, כמיטב המסורת של משטרים חשוכים, והן לאות הצהרה שאין לי חשש מהתבוננות באמת כולה, ואני מאמינה שהדרך היחידה להתמודד עם אמת חלקית מוצאת מן ההקשר היא סיפור האמת כולה, ולא החנקת אותו חלק של האמת שאינו נוח.

תאריך:  27/05/2009   |   עודכן:  27/05/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בכוונתי לעבור על חוק הנכבה
תגובות  [ 7 ] מוצגות   [ 7 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אייל.ב
27/05/09 10:34
2
א מ רול
27/05/09 11:09
3
מ.אלקריאף
27/05/09 11:33
4
דוד צימרמן
27/05/09 12:13
5
אל תבלבלי ענבלי
27/05/09 13:48
6
לב אברהם
27/05/09 15:10
7
ירון זכאי
27/05/09 18:21
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אחת השאלות המעניינות בפסיקה הינה האם שינוי הלכה מקנה זכות לתיקון שומה בהתאם לסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, באופן שההלכה תחול אף לגביו. סעיף 85 מאפשר תיקון שומה לבקשת המנהל או לבקשת הנישום בתוך 4 שנים מיום שנעשתה, כאשר אחת האפשרויות להפעלתו הינה ש - "נתגלתה טעות בשומה". בפסיקה ארוכה נקבע שהמונח "טעות" כולל גם "טעות משפטית". עם זאת, קיימת פסיקה שאיננה אחידה בשאלה האם בגדר "טעות משפטית" נכלל גם מצב של שינוי הלכה.
המטרה של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים פלת"ד, הינה ליתן פיצוי לכל נפגע ללא צורך בהוכחת אחריות ו/או אשם והעיקרון הוא משטר אחריות מוחלטת. כלומר אין צורך להוכיח מי היה אשם בתאונה אלא בכל מקרה של תאונת דרכים, כאמור בהגדרה בחוק, יינתן פיצויי.
26/05/2009  |  ד"ר דוד סער  |   מאמרים
עבור רבים מאיתנו, השימוש בסיסמה למחשב כבר הפך לפעולה שבשיגרה, כמעט אוטומטית, בדומה לעצימת העיניים בשעת עייפות או לשתיית כוס מים בעת צמא.
הללויה והידד! נמצאה חלופה גאונית-היסטורית לפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" בכותרת ספרו של משה ברנט "עם ככל העמים". ולא רק בַּכותרת המביעה בפשטות רעיון ענק אלא גם בנימוקים עוקבים בזה אחר זה, עקב בצד אגודל ודבר עולה מתוך דבר מובן מאליו, עד ליצירת פסיפס מושלם, נהיר, בוטח ומשכנע. ספר ספר! מה יש לדבר? מדינת-ישראל צריכה להיות מדינה לאומה הישראלית בלי הבדלי דת, גזע ומין. זהו הפתרון ואין בלתו.
26/05/2009  |  דודו אלהרר  |   מאמרים
בימים אלה בהם חוגג מזל תאומים את יום ההולדת, מומלץ לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים או שלא... לשאר המזלות. אלו מכם שנולדו במזלות האוויר: מאזניים ודלי מוזמנים לקרוא גם אתם את הכתוב, ולהקיש את הנאמר, ביחס לעצמכם.
26/05/2009  |  צילה שיר-אל  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   ביקור האפיפיור 2009  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-ערבי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי  
החשיפה לביקור האפיפיור: כ-3.3 מיליון ש"ח  /  איריס בר-טל
היעד: 250 אלף צליינים נוספים בארץ ב-2009  /  איריס בר-טל
פרס: אסור שהאמונה באל תיחטף ע"י טרוריסטים  /  איציק וולף
עם ישראל חזר לארצו  /  שלמה משה עמאר
עם האפיפיור בפקק...  /  ידידיה ארגמן
הרב לאו, הושט ידיך לשלום  /  יורם דורי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il