"נוחי דנקנר פעל בלא כל ספק באופן מכוון ומיודע באשר לפסול שבמעשיו, אך תוך התעלמות מכוונת מכך". כך קובע חד-משמעית (יום ב', 4.7.16) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, בהרשיעו את דנקנר ואת איתי שטרום בהרצת מניות אי.די.בי ערב הנפקתה בשנת 2012.

כבוב מדגיש, כי ההרשעה מבוססת בעיקרה על מארג של ראיות נסיבתיות, אך כזה שאינו מותיר מקום לספק בדבר הכוונה הפלילית שעמדה מאחורי מעשיהם של השניים. עדותו של עד המדינה, עדי שלג, לא נדחתה לחלוטין, אך כבוב קבע שלא ניתן להרשיע בהתבסס עליה בלבד.

בעדותו של שלג התגלו סתירות, כך למשל, טענתו כאילו נפגש עם שטרום ב-21.2.12 הוכחה כלא נכונה על-פי איכוני תקשורת. אולם, מדגיש כבוב, כי אין זה המקרה שבו פירכות בעדות ממוטטות אותה לחלוטין. לצד זאת הוא מזכיר, כי לא רק ששלג היה שותף לדבר עבירה, אלא שהוא גם פעל לטובתו האישית בפרשה זו. כך מקבל כבוב את הקו המעודכן של המדינה, אשר בסיכומיה ביקשה ממנו להסתמך בעיקר על הראיות הנסיבתיות.

שטרום לא הכחיש שעמד בקשר רצוף עם שלג, ושהיה מוכן לרכוש את מניות אי.די.בי נגד מגמת השוק ולסכן מיליונים שלא היו ברשותו. שלג, אומר כבוב, הוא אדם מתון ושקול וגרסתו נותרה עקבית וברורה, תוך שהוא אינו מנסה להמעיט בחומרת מעשיו שלו או להפליל את דנקנר ואת שטרום.

קבוצת הראיות הנסיבתיות הראשונה היא סביב מצבה של אי.די.בי ערב ההנפקה, אשר לדברי כבוב הייתה קריטית לקונצרן ולדנקנר. האחרון השקיע בה את כל מאודו, שכן הקונצרן היה זקוק לכל סכום זמין כדי שיוכל לצלוח את פירעון החובות של 2012.

העובדה שדנקנר פנה למקורביו וגייס מהם 18 מיליון שקל, במה שכינה "הנפקת חברים", אינה ראיה לזכותו ואולי אף פועלת נגדו – ממוטט כבוב את קו ההגנה העיקרי של דנקנר. דנקנר עשה הכל כדי לאותת שמצבה של אי.די.בי יציב. הוא ראה בהנפקה מבחן קריטי למעמדו, והפנייה לחברים רק מוכיחה עד כמה הייתה חשובה לו.

קבוצת ראיות נסיבתיות שנייה היא אופי הפעילות של שטרום, לגביה קובע כבוב, כי לא הייתה כלכלית לגיטימית. בין היתר, רכש שטרום מניות אי.די.בי ב-15 מיליון שקל ביום אחד – סכום גבוה מאוד ביחס לפעילותו הרגילה וביחס למחזורי המסחר במניה. הסבריו בדיעבד להתנהגותו היו מזגזגים, הוא לא הצליח להציג היגיון ברור מאחוריה, ובסופו של דבר – אופי הפעילות נוגד כל היגיון של סוחר יומי, קובע כבוב.

קבוצת ראיות שלישית היא הקשר ההדוק בין דנקנר לשטרום, שבא לידי ביטוי בולט בכך שדנקנר פנה אישית לבכירי הבנק הבינלאומי וסידר לשטרום אשראי של מיליוני שקלים. האשראי לא היה ניתן ללא מעורבות זו, במיוחד לנוכח העובדה שכנגדו עמד הון עצמי של 850,000 שקל בלבד, שהבנק לא ביצע בדיקה בטרם העמיד את האשראי, ושהסכום כולו נועד לרכישת מניות אי.די.בי.

עוד מצביע כבוב על כך שדנקנר הפנה לשטרום שורה של מקורבים, אשר רכשו ממנו את מניות אי.די.בי ובכך חילצו אותו מההשקעה הבלתי-כלכלית שביצע. היו אלה יוסי ויליגר, אילן בן-דב, צביקה ברינבוים, שמעון וינטרוב וגלעד טיסונה. מצידו של דנקנר לא היה כל היגיון בכך שיסיט את חבריו מרכישה בבורסה לרכישה מחוצה לה, ואילו שטרום ניסה להסתיר את העובדה שדנקנר הוא שקישר בינו לבין החמישה.

בהקשר זה מצביע כבוב על הפגישה הלילית בין דנקנר, ויליגר ושטרום בביתו של נוחי, ב-21.2.12 קרוב לחצות. פגישה זו, לגביה נמסרו גרסאות סותרות, מוכיחה לדעת כבוב שדנקנר פנה לוויליגר, שכבר רכש מניות בהנפקת החברים, וביקש ממנו לרכוש משטרום מניות נוספות. זהו דפוס התנהגות, קובע כבוב. עוד הוא מזכיר, כי דנקנר נתן לשטרום הלוואה של 8 מיליון שקל ללא כל ערבויות.

קבוצת ראיות נסיבתיות רביעית היא הקשר האינטנסיבי בין דנקנר לשטרום, שבא לידי ביטוי בעיקר באיכוני תקשורת. דווקא העובדה שדנקנר הוא איש עסקים מוערך, קפדן ומקצועי, מקשה לקבל את גרסתו לגבי תיק קשריו עם שטרום. כבוב מתאר את דנקנר כאדם מקצועי ושאפתן, שלעתים אינו רואה את המציאות בהיותו שקוע בהשגת מטרותיו. ההיתממות שלו, בניסיונו להרחיק את עצמו מהקשר עם שטרום, מהווים ראיה כבדת משקל – אומר כבוב. הוא גם רואה את דבריו של שטרום בחקירתו ברשות ניירות ערך כראשית הודאה, ואומר שניסיונותיו להסבירם בדיעבד היו קלושים ואף מתפתלים.

ההנפקה הייתה קריטית מבחינת דנקנר, כדי שלא יאבד את השליטה באי.די.בי. "מצב זה הכווין את פעילותו של דנקנר ולמרבה הצער הביא אותו לפעול דווקא בסמוך לפני ההנפקה באופן בלתי לגיטימי בעליל", קובע כבוב. דנקנר לא התכוון לעקוץ את המשקיעים אלא האמין שביכולתו להעלות את אי.די.בי על פסים של פעילות תקינה, מציין כבוב.

דנקנר היה מודע לגמרי לפעילותו של שטרום, והוא ידע שמעשיהם שלו ושל שטרום פסולים. דווקא משום שמדובר באדם כה מתוכנן, כה קפדן וכה מקצועי, אשר אינו משאיר דבר ליד המקרה – לא ניתן לקבל את גרסתו שפעילותו של שטרום, בהנפקה כה קריטית, הייתה מקרית בלבד.

דנקנר הורשע בהשפעה בתרמית על שערי ניירות ערך, השפעה בתרמית לרכוש ניירות ערך, אי-קיום חובת דיווח, פרט מטעה בתשקיף ופעולה ברכוש עצור על-פי חוק איסור הלבנת הון. שטרום הורשע בהשפעה בתרמית על שערי ניירות ערך, השפעה בתרמית לרכוש ניירות ערך ובפעולה ברכוש עצור על-פי חוק איסור הלבנת הון וזוכה מהדחה בחקירה.

את המדינה ייצגו עוה"ד חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי. את דנקנר ייצגו עוה"ד גיורא אדרת, אורן אדרת ויפעת מנור-נהרי. את שטרום ייצגו עוה"ד נוית נגב, עירית ניב-סבאג ואלון ביכלר.