אחרון נאשמי פרשת
צבי בר יודה בסיוע במתן שוחד לבר וצפוי ללכת לכלא. הפרקליטות חתמה בימים האחרונים על הסדר טיעון עם עו"ד מרדכי גלוסקה, פרקליטו לשעבר וחברו הקרוב של ראש עיריית רמת-גן לשעבר, צבי בר, שנידון לעונש של 5.5 שנות מאסר בגין הרשעתו בקבלת שוחד.
לפי הסדר הטיעון, גלוסקה יודה בסיוע למתן שוחד לבר וירצה עונש של 10 חודשי מאסר בפועל החל מ-1 בנובמבר 2016. עוד הוסכם בהסדר הטיעון כי גלוסקה ישלם קנס בסך מיליון שקל בגין מעשיו.
עוד הוסכם בין אנשי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבין פרקליטיו של גלוסקה, עורכי הדין
גיורא אדרת ו
אורן אדרת, כי הם יעתרו במשותף לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין ויבקשו כי גלוסקה יושעה מהעיסוק בעריכת דין למשך 5 שנים. תקופת ההשעיה של גלוסקה מעריכת דין תתחיל לפי הסכמת הצדדים, במועד תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל.
הסדר הטיעון יובא לאישורו של בית המשפט ביום רביעי הקרוב.
עורכי הדין גיורא אדרת ואורן אדרת, באי-כוחו של עו"ד מרדכי גלוסקה, מסרו בתגובה: "המדובר בפרשה הנמשכת כבר 10 שנים, בהן מוטי גלוסקה נתון בהליכי חקירה ובעינוי דין מתמשך. לאחר תקופה כה ארוכה של חוסר ודאות, שבתחילתה הוחלט שלא להעמידו לדין בפרשת צבי בר, ולאור ההחלטה החדשה להעמידו לדין, החליט מוטי גלוסקה לסיים את ההליכים בהסדר, כדי לשים הפרשה מאחוריו ולהסתכל קדימה".
שוחד מיזמי נדל"ן
בר בן ה-81, ראש עיריית רמת-גן המיתולוגי ומי ששלט בה במשך כ-24 שנה, הורשע באפריל 2015 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בקבלת שוחד בהיקף של כ-2 מיליון שקל מיזמי נדל"ן שפעלו בעיר, תמורת קידום הפרויקטים שלהם. היזמים -
שאול לגזיאל,
חיים גייר ו
דוד לוי - הורשעו במתן שוחד לבר.
השופט
צבי גורפינקל קבע כי בתמורה לשוחד פעל בר כדי לקדם את מיזמי הנדל"ן שבהם היו קשורים שלושת היזמים וכן היזם
עמנואל ארביב, קרוב משפחתו של לגזיאל, ששימש כעד מדינה במשפט. בהמשך הוטלו על בר 5.5 שנו מאסר בגין הרשעתו.
על היזמים שהורשעו במתן שוחד לבר - חיים גייר, דוד לוי ושאול לגזיאל - הטיל היום השופט עונשים של 11, 22 ו-33 חודשי מאסר בהתאמה וכן קנסות כספיים.
גלוסקה מכיר את בר החל מאמצע שנות ה-80. בין השנים 1990-2008 הוא שימש כעורך דינו וכבא-כוחו של בר, והם הפכו גם לחברים קרובים. גלוסקה הפך לאיש סודו של בר וסייע לו לבקשתו גם בענייניו הפרטיים.
גלוסקה הועמד לדין במשפט נפרד שנערך בבית משפט השלום בתל אביב בגין סיוע לשוחד לבר. במסגרת הסדר הטיעון מודה גלוסקה כי סייע במתן שוחד לבר בכל הנוגע ל"פרשת בית ליראור".
בפרשה זו הורשע בר בלקיחת שוחד בסך 224 אלף דולר וקבלת טובות הנאה נוספות מהיזמים לגזיאל וארביב, בתמורה לקידום פרויקט "בית ליראור" ברמת-גן. כן הורשע בר באישום זה בהלבנת הון וזוכה מעבירה של הפרת אמונים. לגזיאל הורשע במתן שוחד.
לפי כתב האישום, השוחד ניתן באמצעות החזר הלוואה שלקח בר בלונדון. כספי השוחד, לפי אישום, הולבנו באמצעות העברות כספים במזומן לחברות בחו"ל, ומשם לחשבון ההלוואה של בר בלונדון.
עסקת "בית ליראור" כללה תשלום בסך 250 אלף דולר, שהוגדר על-ידי לגזיאל בפני ארביב כ"עמלה", ושהיה אמור להימסר לידי עו"ד גלוסקה במזומן, מחוץ לגבולות ישראל. אותה "עמלה", לטענת הפרקליטות, הייתה בעצם תשלום שוחד מוסווה שיועד לבר עצמו.
באפריל 2005 נפגשו בר, לגזיאל וארביב במשרדו של בר, שביקש מארביב לסייע לו בנטילת הלוואה באנגליה מחברת גרוב. כבטוחה להלוואה זו הציע בר את דירת מגוריו בלונדון הנמצאת בבעלותו ובבעלות ורעייתו. ארביב הסכים להיות ערב לתשלומי הריבית, ולטענת הפרקליטות, "פעילותו של ארביב מול חברת גרוב תרמה תרומה מהותית לעצם הסכמת גרוב לתת את ההלוואה לבר ולרעייתו". לא זו בלבד - נטען בכתב האישום - אלא שתשלומי הריבית על ההלוואה שולמו למעשה על-ידי ארביב עצמו.
השופט קבע כי "היחסים בין בר לבין לגזיאל גלשו מעבר ליחסים בין ראש עיר ליזם. המניע לידידות ביניהם היה כלכלי", ודחה את טענת ההגנה כי מדובר היה בהלוואת אמת שניתנה לבר. "עד לחתימת הסדר עד מדינה ארביב פעל להוכיח את חפותו, אך לאחר שחתם על ההסכם, היה חופשי לומר אמת בנוגע להלוואה, ואין הדבר מפתיע. עדותו אותנטית ביחס להלוואה", כתב השופט, שציין כי גרסתו של ארביב נתמכה בתחשיבים.
לפי הכרעת הדין, בר מסר גרסאות סותרות במשטרה וכן בבית המשפט וזגזג בין גרסאות שונות, תוך שהסתיר את קיום ההלוואה בתחילת החקירה. עוד כתב כי היה חוסר היגיון כלכלי בנטילת ההלוואה. "חוסר ההיגיון הכלכלי בהלוואה בולט לאור הריבית הגבוהה אליה התחייב בר. ההגנה לא התייחסה לחוסר ההיגיון הכלכלי, והדבר מלמד כי לא מדובר בהלוואה תמימה שלקח בר במהלך עסקים רגיל".
בר טען, בין היתר, כי הוא החזיר לגלוסקה 200 אלף דולר במזומן, שנשמרו עד אז בכספת בביתו. "מדובר בגרסה כבושה שנמסרה באיחור", קבע השופט. "אינני מקבל את טענתו של בר שלא רצה לספר על הכספים או על מעורבותו של ארביב. גרסתו נסתרת גם בעדויות אחרות, והיא בעייתית בלשון המעטה. בר שמר על עמימות בנוגע למקור הכסף ללא סיבה. גרסתו ששמר על הכסף לימים קשים איננה אמינה, כי הרי גם לגרסתו המאוחרת הוא השתמש בכספים לצורך החזר ההלוואה".
לגבי טענת ההגנה כי גלוסקה טיפל בהלוואה, ובר לא היה מעורב בה, קבע השופט כי גלוסקה היה איש אמונו של בר ופעל בשמו. לדבריו, גלוסקה לא פעל כאן כעורך דינו של בר אלא כחבר מעורב. "ההגנה לא הציגה ספק סביר שיש בו כדי לכרסם בטענות התביעה", סיכם השופט.
