בינואר 1995 נכנס לתוקף "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", שלפיו חלה חובת ביטוח בריאות על כל תושבי המדינה וכל תושב זכאי לסל שירותי בריאות מוגדרים. באותו חוק גם קיבלו קופת חולים הרשאה להציע תוכניות לשירותי בריאות נוספים (שב"ן).
לעומת זאת, ביטוח בריאות פרטי מוגדר כפוליסת ביטוח שנרכשת ישירות מאחת מחברות הביטוח המסחריות, שמציעות כיסוי לשירותי בריאות שאינם כלולים בסל השירותים הבסיסי, או לחלופין מרחיבות את הכיסוי הזה. נכון לשנת 2011 ובגלל סיבות כמו כניסת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי לתוקף והתחרות בין חברות הביטוח המסחריות, אחוז משקי הבית היהודיים בישראל שהיה להם ביטוח משלים זינק ב-2.5 לעומת שנת 1997 ובקרב משקי בית ערביים הוא הגיע לפי 10.
על אף האמור לעיל, רק מעטים מבינים את החשיבות של
ביטוח בריאות קולקטיבי ואת האופן שבו הוא משנה את תמונת שירותי הבריאות בישראל. נכון להיום מדובר על אחד ממכשירי הביטוח המומלצים ביותר עבור המשק. למרות שהוא רלוונטי רק לשכירים שמועסקים בחברות גדולות ונהנים מתנאים מועדפים, שווה להכיר אותו כדי להשתמש בו לצורך השוואת פוליסות ושירותי ביטוח.
איך תדעו האם מקום העבודה דואג לבריאות שלכם? מאפייני הביטוח הקולקטיבי הם דרך מצוינת להבין איזה סיכוי ביטוחי בריאותי ניתן על-ידי מקום העבודה. ראשית, היתרון הכי גדול שלו הוא תוכנית מותאמת אישית ופוליסה שנבנית במיוחד עבור הצרכים של העובדים ובני משפחותיהם. בניגוד לפוליסה פרטית שנמכרת כמוצר מדף, תוכנית מותאמת אישית עולה בקנה אחד עם הצרכים של עובדים בטווח גילאים רחב וגמיש.
שנית, ביטוח קולקטיבי מציע תוכנית כיסויים רחבה מכל ביטוח אחר. במסגרת הביטוח הזה ניתן להגדיר תקרות כיסויים גבוהות, לשפר הגדרות כדי להטיב עם המבוטח ולהוזיל את עלויות הפוליסה בעשרות אחוזים בהשוואה למחירי פוליסת בריאות פרטית בשוק.
אין צורך במילוי הצהרת בריאות כדי להצטרף לפוליסת הביטוח הקולקטיבי. כל עוד ההצטרפות היא חובה ועל חשבון המעסיק, היא אינה כרוכה בשום סוג של מילוי הצהרה. זו הטבה משמעותית למי שיש לו בעיה רפואית - היות שאם היה מנסה לרכוש ביטוח בריאות באופן פרטי, חברת הביטוח הייתה עלולה לסרב או לחלופין להחריג את הבעיה שלו מהפוליסה.
מה האינטרס של המעסיק ברכישת ביטוח קולקטיבי? מקומות עבודה בישראל משתמשים בביטוח בריאות קולקטיבי כדי לפתות עובדים מצטיינים ולהעניק תנאים אידיאליים לעובדים הקיימים. במילים אחרות, הביטוח הקולקטיבי מפגיש בין האינטרסים של העובד והמעביד: מצד אחד הוא מספק למעביד יתרון בשוק תחרותי, בעוד המעביד נהנה מיתרונות מעשיים ומכיסוי מלא.
חשוב לציין גם את העניין של מיעוט חריגים בהקשר של הביטוח הקולקטיבי. רשימת החריגים בביטוח קבוצתי מעטה ביחס לפוליסות ביטוח פרטיות, והתוצאה היא אחוזי מימוש זכויות גדולים פי 2 מאחוז המימוש בביטוחים הפרטיים. קל יותר לממש את הכיסוי הביטוחי כאשר הוא ניתן במסגרת קבוצתית ויש מקומות עבודה שמקצים לכך מומחה או נציג מטעמם.
גם עובדים שלא מסתפקים בכיסוי הקבוצתי הרגיל יכולים ליהנות מהיתרונות שלו. פוליסה כזו תמיד נבנית כמובן בהתאם לתקציב שמוגדר על-ידי המעסיק, אולם ניתן להוסיף אליה בהמשך רבדים שונים. במידה והמעסיק אכן מאפשר לעובד לרכוש הרחבות בנפרד, התנאים שמקבל המבוטח עדיין יהיו עדיפים על אלו של פוליסת בריאות פרטית.
