כתבי אישום מעטים, קנסות נמוכים ועונשים מגוחכים נגד שוהים שלא כחוק (שב"חים), מסיעיהם ומעסיקיהם. כך התברר (יום ג', 16.8.16) בוועדה לביקורת המדינה, עד כמה ישראל אינה נלחמת במסתננים שעלולים להפוך למחבלים.

יושב-ראש הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, הדגישה כי ללא תקציב מאושר ומוגדר להשלמת הגדר הביטחונית - אין עדיין מלחמה אמיתית במיגור התופעה. לדבריה, "בגל הטרור הפוקד אותנו השב"חים הם פעמים רבות המחבלים. נכון לחודש מרס - 44% מהמפגעים בגבולות הקו הירוק היו שב"חים. מאידך-גיסא - במקרים רבים השב"חים מסתננים מפני שאין להם אפשרות לעבוד אחרת, וגם קבלת רישיון עבודה היא תהליך קשה וסבוך". היא התריעה כי אי-אכיפה של העסקה עם רישיון ברמת המעסיקים היא זרז נוסף לתופעת השב"חים.

הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, אמר בדיון כי "החזית ביו"ש מאתגרת את צה"ל בחודשים האחרונים ושם נמצא מרכז-הכוח המגן ע"י מדינת ישראל. הפלשתינים רואים בטרור כלי פוליטי ודתי להגיע להישגים, ולצה"ל השגים משמעותיים במיגור הטרור במדיניות התקפית ומניעה". לדבריו, כ-61 אלף פועלים עוברים מדי יום במעברים, ועוד כ-40 אלף שעובדים באזורי תעשיה בערים, ובנוסף - כ-60-50 אלף שוהים שלא כחוק. "מבעלי האישורים לא היו מחבלים, בגל האחרון ונראה לי אפילו בעשור האחרון. אנו עושים מאמץ רב לסגור את המעברים, אך יש עדיין כמאה ק"מ ללא גדר ביטחונית. שני חלקים חסרים תוקצבו ב 260 מיליון ש"ח עבור אזור תרקומיא וירושלים - וכבר החלו שם בעבודות, אך עדיין נותרו פרצות באזור בתיר ובגוש-עציון. צריך ליצור איזון בין צרכי המשק והפלשתינים לבין דרישות הביטחון. בגבול ישראל-לבנון נתפסו 14 מסתננים בשנים האחרונות וזו הדוגמה שיש ללמוד ממנה". הוא קרא לשפר את הליכי קבלת אישורי העבודה והקלת נוחות המעבר, ומנגד - ענישה מחמירה כנגד המעסיקים, המלינים והמסיעים של השב"חים.

ניצב זהר דביר, סגן מפכ"ל המשטרה, ציין כי המשטרה פועלת כל השנה להקטין את התופעה לעצור ולהעמיד לדין שב"חים, שעלולים לבצע גם עבירות רכוש ואלימות, מלבד פעילות חבלנית. לדבריו, בשנת 2015 בוצעו כ-4,300 מעצרי שב"חים, ונרשמת עלייה בכתבי האישום גם נגד המעסיקים. הוא הצביע על ענישה קלה, כי רק ב-75% מהתיקים הפלילים נגד מסיעי-השב"חים הוטלו עונשי מאסר, בדרך כלל עונש קל, וב-83% מהתיקים בהם הוטל קנס כספי - הוא היה נמוך מ-5,000 ש"ח.

נציג משרד מבקר המדינה, יוסי ביינהורן, אמר כי לפני שש שנים התגלו בבדיקת המבקר, שורת ליקויים במעברים, ריבוי-סמכויות, מחסור בהנחיות מקצועיות, מחסור בכוח-אדם, ובעיות בניהול ובקרה של מורשי-מעבר. הוא ציין כי רוב הליקויים טרם תוקנו.

אל"ם שרון ביטון, ראש מחלקת מבצעים במינהלת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, תיאר את נוהל קבלת רישיון העבודה, כאשר התבחין הוא גיל 22, נשוי וללא עבר ביטחוני או פלילי. בעל רישיון העבודה עובר במעבר ספציפי ובשעות מוגדרות, ללא לינה במקום העבודה אלא במקרים חריגים. יש נהלי קבלת אישור גם למעסיק, ובשנת 2015 הופקו 1,693,670 היתרי-מעבר, כאשר כיום כ-800 אלף עדיין בתוקף. תא"ל ערן אופיר, ראש מינהלת מרחב התפר, הוסיף כי בימים אלו משודרגת הגדר באזור תרקומיא-מיתר לחומה בגובה 5 מטרים, אך עדיין נותרו הפרצות באזור בתיר, ובנוסף במדבר יהודה מדרום הר חברון עד ים המלח, משם יצאו המחבלים בשרונה. הוא הדגיש כי תוואי זה טרם תוקצב.

לדברי סא"ל ניר ישעיה, ראש זירת מרכז באגף המבצעים, בכפרים רבים פועלת נקודת איסוף למסתננים, ומשם נסיעה עד סמוך לגדר, חציית הכביש, ובנוסף פועלים תצפיתנים קבועים המוודאים כי אין כוחות ביטחון המונעים את ההסתננות. "יש מסיעים, מעבירים ותצפיתנים קבועים, וזיהינו את הפעילים המרכזיים בתחומים אלו, והוגשו נגד כולם כתבי אישום. להערכתנו בשנת 2016 יוגשו כ-1,600 כתבי-אישום. בנוסף, החרמנו את רכבי ההסעות. למרות שהעונש על-כניסה הבלתי-חוקית לישראל הוא בין שנה לחמש שנות מאסר, הרי שע"פ המדיניות של שופט ביהמ"ש העליון סלים ג'ובראן, העונש של השב"ח יהיה חמישה חודשים בלבד. בפועל - רוב השב"ח נענשים לימים בודדים בלבד".