האחים היהלומנים חנן מנחמוב, גד מנחמוב, יורם מנחמוב ומישאל מנחמוב הם החשודים הראשונים בהחזקת כספים בשלוחה השווייצרית של בנק HSBC. הארבעה נחקרו ברשות המיסים ושוחררו בערבות (יום ד', 21.9.16). החשד הוא שהארבעה השמיטו מהצהרות ההון שלהם את רווחיהם מהפקדונות ב-HSBC.
חנן מנחמוב חשוד שהחזיק ב-HSBC למעלה מ-26 מיליון שקל; גד מנחמוב החזיק 25 מיליון שקל; ברשותו של מישאל מנחמוב היו 27 מיליון שקל; ובחשבונות של יורם מנחמוב היו 20 מיליון שקל. לטענת הרשות, בכל המקרים היו חלק מהכספים בבעלות של אותו אח, וחלקם - בבעלות משותפת של הארבעה.
בעקבות החשדות, נחקרו ארבעת החשודים ושלושת ילדיו של חנן מנחמוב. כמו-כן, ערכו חוקרי פקיד שומה חקירות תל אביב חיפוש בביתו ובמשרדו של חנן. בנוסף, נגבתה עדות ונתפסו חומרי חקירה אצל רואה החשבון המייצג את הארבעה. בחקירתם הכחישו החשודים את החשדות המיוחסים להם.
בדיון בעניינם של הארבעה טען בא-כוחם, עו"ד
אודי ברזילי, כי הרשימה שקיבלה רשות המיסים כוללת שמות של מי שהחזיקו סכומים גדולים בהרבה ב-HSBC וכי ההתמקדות במרשיו נובעת מכך שענף היהלומים מצוי ממילא מתחת לזכוכית מגדלת של רשות המיסים. הוא ביקש למנוע את פרסום שמותיהם של מרשיו, אך חזר בו לנוכח הערותיה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, שלומית בן-יצחק. הארבעה שוחררו בערבויות של 600,000 שקל כל אחד. את המדינה ייצג אבי אוחיון.
רשות המיסים קיבלה בחודש יולי רשימה של 8,000 ישראלים שהחזיקו חשבונות בבנק HSBC, אשר הצטרפה לרשימות קודמות של ישראלים שניהלו חשבונות בבנקים בחו"ל, ובראשה רשימת הלקוחות בבנק UBS השווייצרי. רשימה זו הניבה עשרות חקירות ולאחרונה הוגשו כתבי אישום ראשונים נגד מחזיקי חשבונות. הרשות גם קיבלה מידע על חלק מן הישראלים המוזכרים ב"מסמכי פנמה" ככאלו המחזיקים חברות במקלטי מס.
יש לציין, כי החזקת חשבון בנק בחו"ל ופעילות במקלט מס אינן עבירות כשלעצמן, אך קיימת חובה לדווח על החשבון ועל הנכסים המצויים בו. הסיבה היא, ששיטת המיסוי בישראל - כמו ברוב העולם - היא פרסונלית: ישראלי חייב במס בישראל על הכנסותיו בכל מקום בעולם, למעט אם הן פטורות או חייבות במס חלקי מכוח אמנות מס בין-מדינתיות.