עיתונאי ואיש יחסי ציבור אמריקני שהיה מעורב במסעו של העיתונאי הישראלי
ארי שביט בקמפוסים בארצות הברית מכנה את שביט 'נבל' וטוען כי שביט בגד באלפי הסטודנטים היהודים-אמריקנים שביקשו לשמוע מפיו פתרונות לסכסוך הישראלי-פלשתיני.
דיויד עדן, עיתונאי מנוסה ומי שהוטל עליו לארגן את מסע ההרצאות של שביט על-ידי ארגון הסטודנטים היהודי 'הלל', תוקף את שביט
במאמר שפרסם ב-TIMES OF ISRAEL וכותב כי לא הופתע מפרסום שמו כמי שהטריד מינית משום שכבר באותו סיור התגלה כחמדן יהיר וכמי שהציג דרישות של 'דיווה', כלשונו.
"הטרגדיה האמיתית של איש הציבור שנודע בשם ארי שביט היא הבגידה העמוקה שלו באלפי סטודנטים אמריקנים-יהודים שביקשו לשמוע ממנו תשובות", כתב. "אני יודע, אני האדם שארגון הלל הבינלאומי הטיל עליו את המשימה לארגן את סיור הקמפוסים של שביט. החדשות של השבוע שעבר לא הפתיעו אותי. הוא היה בריון כלפי הצוות שלי, ולא הסתרתי את היחס שלי אליו כאל חסר נימוס, יהיר וחמדן. אגדה בעיני עצמו".
לטענת עדן, הציע מספר פעמים לארגון הלל לנתק את הקשרים שלו עם שביט. "הדרישות שלו הזכירו לי דיוות רוק - טיסות במחלקה ראשונה, מלונות של ארבעה וחמישה כוכבים, מכונית פרטית וכמובן עמלה גבוהה על ההרצאה. עוד טען כי שביט דרש מארגון הלל לרכוש עשרות אלפי עותקים מספרו 'הארץ המובטחת שלי' לצורך חלוקתם לסטודנטים. "למעשה, בסוף נרכשו כמה אלפי עותקים בלבד. במימון תורם", ציין. עוד הוסיף כי העובדה שספרו של שביט הגיע לרשימת רבי המכר בניו-יורק טיימס לא הייתה מקרית.
"אני זוכר שיחה עם מנהל קמפוסים לשעבר באייפאק [השדולה היהודית-אמריקנית, א.ו.], בריון ידוע בפני עצמו, שהתרברב כיצד הפך את 'הארץ המובטחת שלי' לרב מכר ברשימת הניו-יורק טיימס ברכישת אלפי ספרים לצורך העברתם לסטודנטים ושבכך הפך את שביט לכוכב. בעקבות זה, הלכו קבוצות יהודיות ופילנתרופיות אחרות עד שספרו של שביט הפך לסנסציית טפלון, לשיחת העיר".
לטענת עדן, פרישתו של שביט מן הגופים התקשורתיים שבהם עבד וההתנצלות הפומבית שפרסם אינם מספקים. לדבריו, על שביט לשקול לתרום את הכסף שקיבל בהרצאות שהעביר בארצות הברית לקבוצות שנלחמות 'נגד אנשים כמוהו", כלשונו. "אולי הוא גם יכול לעשות סיור ולהרצות על מה שהוא למד על עצמו, ולעשות את זה בחינם".
