ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ד', 28.12.16) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 76) (סמכות בית המשפט שלערעור), התשע"ו-2016.
בהלכת גנני קבע בית המשפט כי מלשונו של סעיף 71א(א) לחוק העונשין, העוסק בענישה של שירות לתועלת הציבור, עולה כי ערכאת הערעור אינה מוסמכת להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל במקום שהערכאה הדיונית הטילה על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור והוא החל לשאתו לפני קבלת ההחלטה בערעור. תוצאת הלכת גנני היא הגבלה משמעותית על ערכאת הערעור להתערב בגזר הדין של הערכאה הדיונית ולהחמיר בעונשו של הנאשם. מטרת התיקון המוצע היא לשנות את שנקבע בהלכת גנני ולהבהיר כי הגבלה זו חלה רק כשעונשים אלה ניתנים בידי אותה ערכאה, ולא בשתי ערכאות שונות - הערכאה הדיונית וערכאת הערעור. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 213 לחוק סדר הדין הפלילי ולקבוע מפורשות כי לבית המשפט שלערעור סמכות להשית על הנאשם כל עונש שהערכאה הקודמת הייתה רשאית להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהשיתה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו.
ממלא-מקום יו"ר הוועדה ח"כ אוסאמה סעדי הביע חשש מפגיעה בהלכת אי-מיצוי הדין לפיה ערכאת הערעור לא ממצה את הדין עם הנאשם
ח"כ
רויטל סויד: "בואו נקרא לילד בשמו. התיקון נועד לאפשר להחמיר ענישה גם למי שנשא או החל לשאת עונשו. מקרי ענישת שירות לתועלת הציבור הם לא רבים ובוודאי לא בעבירות החמורות. בית המשפט מעכב ביצוע כמה שרק ניתן והערכאה הנמוכה כבר עושה את כל מה שאפשר, לכן הצעת החוק מיותרת. תיקון החקיקה יעשה יותר נזק מאשר תועלת.
עו"ד אוסנת חיטרון ממשרד המשפטים: "אין כוונה להחמיר ענישה אלא לאפשר ביקורת.
כבילת ערכאת הערעור משמעותית מאוד במצב הקיים ומביאה למצבים אבסורדיים מכיוון שהערכאה הדיונית מחייבת את ערכאת הערעור גם אם היא סבורה שהחלטה אינה נכונה ושיש להחמיר בעונש. במצב הקיים יש גם פגיעה בנאשמים ובאחידות בענישה. לשאלת ח"כ סעדי על החשש לפגיעה בנושא מיצוי הדין השיבה כי אין כוונה לכרסם בהלכת אי-מיצוי הדין.
עו"ד
אבי וסטרמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הוסיף כי כיום לפי הנחיית בית המשפט עליון השופט הדן בעיכוב ביצוע חייב לעכב את הביצוע וזה פוגע בנאשמים. בתיקון אנחנו מאפשרים לשופט שיקול דעת לדחות בקשה כזו. אני מבין שיש חשש שהמדינה לא תבקש או תבקש יותר מדי וחשוב להבהיר כי יש למדינה אינטרס לבקש עיכוב ביצוע כשהיא שוקלת לערער. מצד שני, היא לא מבקשת זאת אוטומטית בכל מקרה של שירות לתועלת הציבור אלא רק כששוקלת להגיש ערעור. אם לא הגישה היא מבקשת לבטל את העיכוב".
בהתייחסו לדבריה של ח"כ סויד אמר: "אנחנו לא מבקשים להחמיר ענישה אלא לתת ארגז כלים לערכאת הערעור. המטרה היא להעביר את הנושא מחוסר סמכות לשיקול דעת.
ח"כ
אורי מקלב הביע אי-נוחות והציע לשקול כי בכל מקרה שאדם סיים לרצות את עונשו, ערכאת הערעור לא תוכל להחמיר בעונש.
שלושה ח"כים תמכו בהצעת החוק:
ענת ברקו (הליכוד), אורי מקלב (
יהדות התורה) ו
טלי פלוסקוב (כולנו). שני ח"כים התנגדו: אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ורויטל סויד (
המחנה הציוני).
