ועדת החינוך קיימה (יום ד', 28.12.16) דיון בנושא פעילות שוברים שתיקה בבתי ספר בעקבות פניות של חברי הכנסת
אמיר אוחנה ו
עודד פורר. הדיון התקיים בעקבות זימונם של נציגי "שוברים שתיקה" להרצאות בבתי ספר, ועל-רקע הצעת החוק שמגבש שר החינוך
נפתלי בנט לאסור הופעתם של נציגי הארגון בפני תלמידים במוסדות החינוך.
הדיון היה קולני וסוער ובמהלכו הוצאו מאולם הי
שיבה שישה חברי כנסת שלא שהתפרצו באופן שיטתי בדיון מבלי לשעות להוראת יו"ר הוועדה ח"כ מרגי בתחילת הישיבה.
ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד): "ארגון שוברים שתיקה עומד בראש תעשיית השקרים נגד מדינת ישראל". ח"כ
זהבה גלאון (מרצ): "ארגון שוברים שתיקה הוא ארגון פטריוטי וכל מה שמתנגדיו מעוניינים בו הוא קיומה של מערכת חינוך פראנואידית שלא מתמודדת עם ביקורת". מהישיבה נעדרו נציגי שוברים שתיקה ושני מנהלי בתי הספר שהזמינו את נציגי הארגון להופיע בפני תלמידיהם. ח"כ
אורן חזן (ליכוד) קרא לח"כ גלאון "בוגדת" והיא ענתה לו "אתה סרסור עם חותמת של בית משפט".
חברי הכנסת התווכחו בשאלה האם יש לאסור את פעילות שוברים שתיקה בבתי הספר. יוזם הדיון ח"כ אוחנה: "ארגון שוברים שתיקה עומד בראש תעשיית השקרים נגד מדינת ישראל. שוברים שתיקה עושים זאת במטרה להציג את חיילי צה"ל כקלגסים שבאופן שיטתי מתעללים במקומיים. את הרעל הזה נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל שארגון שוברים שתיקה יוצרים, אנחנו צריכים להפסיק, ולהגיד לא בבית ספרנו". לדברי ח"כ פורר, הפעילות של שוברים שתיקה עברה כל גבול. "הארגון מוציא את דיבת ישראל בעולם, הארגון לוקח קורטוב של מה שקרה והופך את זה לסיפור כולו. חד-משמעית צריך להוציא את הארגון מכתליי בית הספר ומהאקדמיה".
מנגד שאל ח"כ
אילן גילאון (מרצ) את הנוכחים: "מי מוציא יותר את דיבתה של ישראל בעולם מאשר הקבוצה של ביבי ובנט שמתווכחים ביניהם למי יש דגל יותר גדול? כאשר אני צריך לענות על מי אני סומך יותר על נפתלי בנט או
רם כהן - אני חד-משמעית סומך יותר על רם כהן. ארגון שוברים שתיקה הם יותר ציונים מכל האנשים שיש כאן ויותר פטריוטים. הצבועים הם הדוחים ביותר, הם אלה שכמו צבועים עוטים על פגר. אני לא אגיד לכם שאני מתכוון ל
יאיר לפיד, אתם כבר תבינו לבד".
גלאון אמרה כי ארגון שוברים שתיקה הוא ארגון פטריוטי וכי כל מה שמתנגדיו מעוניינים בו הוא קיומה של "מערכת חינוך פראנואידית שלא מתמודדת עם ביקורת". עוד אמרה במענה לקריאות "בוגדת" שנשמעה מצד ח"כ חזן: " הילדים שלנו נלחמים לא פחות מכם ונהרגים לא פחות מכם. ומי שחושף התנהלות לא תקינה צריך לכבד אותו. אתם חבורה של פחדנים וצבועים, זה מה שאתם".
"שוברים שתיקה פטריוטים. של פלשתין"
ח"כ מירב בן-ארי (כולנו) קראה למשרד החינוך להזמין להופיע בבתי ספר ארגונים שמראים את צה"ל כמות שהוא - כצבא מוסרי. כן קראה לארגון שוברים שתיקה להפסיק 'לצפצף' על הכנסת ולהגיע לדיונים אליהם הם מוזמנים. לדבריה, שוברים שתיקה הם פטריוטים, אך של פלשתין. עמית דרי, יו"ר תנועת מילואימניקים בחזית סיפר שרם כהן מתיכונט מסרב לתת לנציגי המילואימניקים להרצות בפני תלמידיו. "אנחנו היינו שם בכל בית ספר ששוברים שתיקה הרצו בו, הגענו מיד לאחר מכן. הארגון הזה מעודד סרבנות דה-פקטו".
שי-אל נחמני מגימנסיה הרצליה סיפר לוועדה כי נכח בהרצאה של שוברים שתיקה והמסר שקיבל היה לא להתגייס לצה"ל. במענה לשאלת יו"ר הוועדה מרגי האם נאמר במפורש שלא להתגייס לצה"ל, ענה נחמני: "לא דיברו על כך באופן מובהק, אבל זה היה ההיקש".
לדברי מתן פלג, מנכ"ל תנועת "אם תרצו", "הבעיה העיקרית עם פעילות שוברים שתיקה היא שהם מאשימים את החברה הישראלית כולה בפשעי מלחמה. אני רוצה לקחת כל חייל שפשע ואני רוצה לקחת אותו לכלא, אבל הארגון הזה מאשים את כל מדינת ישראל בפשעי מלחמה. תגידו לי אתם מה חינוכי בזה ולמה להכניס אותם לבתי ספר?". אביחי שורשן ממייסדי ארגון "האמת שלי" הוסיף: "שוברים שתיקה לוקחים מקרי קיצון שאינם מעידים על הכלל מפיצים בכל העולם כאילו הם פני צה"ל. חמאס משתמש בחומרים של שוברים שתיקה כדי לפעול נגדנו במוסדות בין לאומיים. האם ראוי שארגון כזה יפגוש את ילדינו?".
לדברי ח"כ
יהודה גליק (ליכוד), "שוברים שתיקה מכריזים ומצהירים שהם נגד הכיבוש, ולכן לדעתו מדובר בעמדה פוליטית שאסורה בבתי ספר. "לבתי ספר צריכים להיכנס רק ארגונים פלורליסטים".
ח"כ
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) אמר כי מדובר בעוד מסע של השתקה שאינו מכוון רק נגד שוברים שתיקה, אלא בכלל נגד ארגוני זכויות אדם. "זהו ניסיון של השתקת הנושא העיקרי והוא הכיבוש. מסתבר מרגע לרגע שמדינת ישראל היא לא דמוקרטית אפילו ליהודים עצמם כשהיא משתיקה דעות אחרות".
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת) הקריא את שירו של אלתרמן "על זאת", וציין כי בשנת 1948 ביקש בן-גוריון להדפיס את השיר ולחלקו לכל חייל בצבא. "היום יש מנהל בית ספר אחד שעוד יש לו את האומץ להביא את הקול הזה, והוא מיד מוזמן לבית דין שדה. אנחנו לא מדברים רק על שוברים שתיקה. אנחנו מדברים על דמותה המוסרית של החברה שלנו".
ח"כ
חיים ילין (שוברים שתיקה) סיפר שגדל בדיקטטורה ובכל פעם שקוראים למישהו בוגד לבו נקרע. "כשבדואים נהרגו בצוק איתן, ראש העיר של דימונה היה הראשון ללכת לנחם ולא חברי הכנסת שצועקים פה. אני עצוב כי אני לא רואה איך אפשר לאחות את הקרעים".
ח"כ
מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי היא מחנכת את ילדים ללכת לצבא ולתרום ככל יכולתם, אבל מצד שני מחנכת אותם להכיר את כל הדעות, לשאול שאלות ולבקר. "המערכת היחידה שבה עוד איכשהו זה קיים היא במערכת החינוך הממלכתית ועכשיו שר החינוך רוצה לקחת את זה ממנה. במערכת החינוך הדתית הממלכתית אין מקום לשאול שאלות ולבקר". הדיון הזה, לדבריה, מתקיים אך ורק על הזרם הממלכתי, "כי כל השאר חסום מפני פלורליזם". עוד אמרה: "ארגון שוברים שתיקה הוא ארגון חוקי. אנחנו מדינת חוק. אתם חושבים שהם עוברים על החוק תפנו לרשויות המדינה. אם הוא חוקי, תפסיקו להגיד אמירות פופוליסטיות והגיוני ונכון שיופיעו לפני תלמידים לפני שירות צבאי.
ח"כ עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): "המסר של הדיון הזה - הוא המקרתיזם. זוהי רמיסה כל ערך שיהיה נגד הכיבוש".
ח"כ
מאיר כהן (יש עתיד): "הבעיה עם שוברים שתיקה זה שהם טוענים שההתנהגות הזאת היא הפרקטיקה של צה"ל", וח"כ
מיקי רוזנטל (
המחנה הציוני) הוסיף: "הניסיון של משרד החינוך לעשות פוליטיזציה ודלגיטימציה הוא מטופש. אתם רוצים להיאבק בדעות של שוברים שתיקה תעמידו מולם אחרים. צהל צבא מוסרי, אך יש בו גם כשלים. צריך לחנך את הילדים שלנו. כולנו בני אדם וצריך לתקן את הכשלים".
אלירז קראוס, מנהלת אגף רוח וחברה במשרד החינוך, הציגה את עמדת המשרד: "אנחנו מעודדים מורים ובתי ספר לעודד שיח בנושאים אקטואלים שמעודדים את מגוון הדעות. שיח כזה מותר ורצוי, עד לנקודה שמדובר בשיח תעמולה מפלגתי או חוצה את הגבול שבין ביקורת ודה-לגיטימציה, כמו הטפה לאלימות או גזענות, אפליה והסתה וגם שיח שפוגע בלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הקו שמגדיר בין ביקורת לדה-לגיטימציה הוא מורכב ורגיש".
בסיום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ
יעקב מרגי כי הוועדה תשוב ותתכנס בנושא זה כשהצעת החוק של שר החינוך תגיע לדיון בוועדת החינוך. "נרד לעומקם של הפרטים, ונחזה שוב במראות שראינו כאן היום, בדיון על סעיפי הצעת החוק".