בג"ץ דחה (יום ג', 17.1.17) עתירה נגד מינויו של משה וידמן ליו"ר בנק מזרחי-טפחות. השופטים יצחק עמית וענת ברון קבעו בדעת רוב, כי עובדת היותו של וידמן דירקטור בבנק לאומי בזמן פרשת לאומי ניו-יורק, אינה פוסלת אותו מתפקידו הנוכחי.

בפרשת לאומי ניו-יורק הודה הבנק בסיוע נרחב ללקוחותיו להתחמק מתשלום מס בארה"ב ושילם קנסות בסך 2 מיליארד שקל. וידמן היה באותן שנים (2010-2000) דירקטור בבנק וחבר בוועדת הביקורת. בשנת 2010 עבר לכהן כדירקטור במזרחי-טפחות ומאז 2012 הוא יו"ר הבנק. בשנה שעברה אישרה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, את מינויו המחודש, ונגד החלטה זו הוגשה עתירה בידי עמותת צדק פיננסי.

עמית וברון אומרים כי דירקטורים בבנק הפרו לכל היותר את חובת הזהירות, וכי בניגוד לדירקטורים אחרים - בעניינו של וידמן לא נמצא שהייתה לו מעורבות כלשהי בפרשה. עוד הם מציינים, כי בעלי המניות במזרחי-טפחות אישרו את המינוי, כי לבר קיימת חזקה של תקינות המעשה המינהלי, עמד בפניה חומר רב ובג"ץ אינו בא במקומה.

השופט מני מזוז סבר בדעת מיעוט שיש להוציא צו על תנאי נגד המינוי. לדעתו, הבדיקה של בר לא הייתה מספקת, שכן גישתה לנושא הייתה פסיבית ובכך התנערה מחובתה לקיים פיקוח אקטיבי על הבנקים. לדעת מזוז, היה עליה לבדוק לעומק את מעורבותו של וידמן בפרשת לאומי ניו-יורק. הוא מוצא פגם גם בכך שהחלטתה של בר לא כללה הנמקה פרטנית, ואינו סבור שהמדובר רק בהארכת כהונה מצדיקה את גישתה של בר.

מזוז מוסיף: "מדובר בפרשה חמורה שעלתה לבנק ולציבור ממון רב, לבד מפגיעה במעמדו ותדמיתו של הבנק. אירוע דרמטי מסוג זה מחייב לא רק בדיקה פרטנית בהקשר של התאמה וכשירות של נושאי המשרה בבנק שהיו מעורבים בפרשה אלא גם אמירה עקרונית מצד המפקחת, כרגולטור המופקד על הנושא, באשר לסטנדרט ההתנהגות והתפקוד המצופים מדירקטור בתאגיד בנקאי".

את העמותה ייצג עו"ד חגי קלעי, את המפקחת ייצגה עו"ד מיכל צוק, ואת וידמן והבנק - עוה"ד רם כספי, עמית לייזרוב וירון קוכמן.