עדת המדינה במשפט רונאל פישר, ע"י, הסיקה מסקנות מוטעות מאירועים שונים - טוען (יום ה', 26.1.17) סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר, בהמשך החקירה הנגדית של ע"י. "את מספרת רצף של אירועים שאת קושרת אותם, ושלא בהכרח יש ביניהם קשר. זו מסקנה שלך ולא ידיעה שלך", אמר.

ע"י השיבה, כי אינה יכולה לומר ב-100% שאכן מדובר בעובדות שהיא זוכרת. גם בחקירתה במח"ש אמרה ע"י, כי אינה יודעת בוודאות שפישר התחלק עם ערן מלכה בתשלום תמורת מידע על שי ברס. כעת אמרה ע"י, כי יש הבדל בין אמירה "אני לא יודעת בוודאות" לבין "אני לא זוכרת". בר טען, כי באותה עת כלל לא הייתה חקירה נגד ברס, ולכן ממילא לא עבר מידע ולא היה תשלום תמורתו. ע"י: "אני לא יודעת אם הייתה חקירה משטרתית. אני יודעת ששי הגיע, אני יודעת שערן הגיע והייתה חלוקה של כסף. אני לא יודעת מה היה באמצע".

ההגנה טוענת, כי ברס בא להתייעץ עם פישר לנוכח בדיקה שקיים מבקר הפנים של חברת נתיבי ישראל, אותה ניהל. ע"י אישרה, כי ברס שילם לפישר רק בהזדמנות אחת - ולכן, אם אכן השירות נגעה לביקורת הפנים, נופלת הטענה לפיה מדובר בשוחד תמורת מידע מחקירת המשטרה נגדו. בסיום פרק זה בעדותה אישרה ע"י, כי תכתובות הווטסאפ בנוגע לברס לא נגעו למעשה פלילי כלשהו, אלא לרצונו של פישר "לעשות קופה" בטרם יסיים ברס את תפקידו בנתיבי ישראל.

ע"י אישרה, כי לא ידעה שפישר נותן למלכה שליש משכר הטרחה בתיקיהם של לקוחות שהפנה אליו מלכה, שהיה גם הוא בעל רשיון עריכת דין. היא אמרה, כי שכרה במשרד פישר היה 7,000 שקל לחודש, וכי הייתה זוכרת אם הייתה מקבלת לפתע סכום גדול פי שבעה [החלק שלגרסת ע"י קיבלה מהתשלום של ברס].

בחלק האחרון של החקירה שאלה עו"ד ליזי שובל-בר את ע"י בנושאים כלליים. בין היתר אמרה ע"י, כי פישר מעולם לא ביקש ממנה להימנע מהוצאת חשבונית על שכר טירחה או לא לדווח על הכנסות המשרד לעו"ד ליאת דר, ששימשה כמנהלת שלו. ע"י גם דיברה על יום מעצרה, וסיפרה שחוקרי מח"ש התעלמו מבקשתה לפגוש את עורכת דינה, מירב משען. שובל-בר ציינה, כי משען הייתה מחוץ לחדר החקירות וחוקרי מח"ש דחו את בקשותיה להיפגש עם ע"י.

סגן ראש מח"ש, דובי שרצר, אמר לע"י ששום דבר לא יעזור לה - כדור, רופא או משען - ואף העלה "דברים אישיים בוטים". שובל-בר: "את הרגשת נסחטת כשהוא אמר לך את זה?". ע"י: "הרגשתי לא נעים בעיקר". שובל-בר: "הרגשת לחץ?". ע"י: "כל הסיטואציה הייתה מלחיצה". שובל-בר: "הם קלטו את הנקודות הרגישות שלך ולחצו על זה חזק, נכון?". ע"י: "הם העלו את זה פעם אחת". ע"י העידה, כי ביקשה ששרצר לא יחקור אותה, משום שלא חשה בנוח במחיצתו.

לאחר שע"י הוחזקה במעצר בהרצליה, היא הוחזרה למשרדי מח"ש בירושלים והופגשה במפתיע עם אביה - סיפרה בקול חנוק. הוריה אמרו לה שעליה להציל את חייה, והיא הסכימה לחתום על הסכם עד מדינה. "עדות הניקיון" החלה בשעה 20:39 והסתיימה ב-0:38, ורק אז חתמה ע"י על ההסכם - אחרי שהקיאה, התעלפה ובלא שפגשה את משען. הפגישה נערכה בזמן החתימה, משען אמרה שאינה מבינה את ההסכם ו"שאם אני חותמת - גמרתי עם רונאל".

למחרת בבוקר לא הצליחה ע"י למצוא עורך דין, כי "אף עורך דין במדינה לא היה מוכן לייצג אותי. ואז אמרתי להורים שלי, שאני עם ההסכם הזה לא ממשיכה". ע"י והוריה נפגשו עם ראש מח"ש, משה סעדה, אשר הציע לה לפנות לסניגוריה הציבורית. "הוא אמר לאימא שלי: אנחנו באמצע ניתוח לב פתוח. אימא שלי אמרה: תחברו למכונת לב-ריאה". מאוחר יותר שכרה ע"י את עו"ד רועי בלכר, אשר העיד שהיא התלבטה האם להמשיך במסלול זה. בלכר דרש ממח"ש להטיל צו איסור פרסום על שמה של ע"י; "מאוד רציתי בזה", אמרה.