איתי שטרום טוען, כי יש לזכותו מאשמה בפרשת הרצת מניות אי.די.בי בתחילת 2012, לאחר שהתברר שעד המדינה
עדי שלג שיקר בעדותו. שטרום הגיש (יום ה', 9.2.17) לבית המשפט העליון ערעור על הרשעתו לצידו של
נוחי דנקנר, ועל חומרת עונשו - שנת מאסר בפועל.
שטרום רכש מניות אי.די.בי במיליוני שקלים ערב ההנפקה, שהייתה קריטית להמשך שליטתו של דנקנר בקונצרן. דנקנר סייע לשטרום לקבל מימון לרכישות מהבנק הבינלאומי, ולאחר מכן הלווה לו מיליוני שקלים משלו. שלג היה הברוקר שדרכו בוצעו הרכישות.
בערעור אומרים סניגוריו של שטרום: "אנו טוענים לאי תקפותה ואפסותה המוחלטת של עדות עד המדינה, עדי שלג. זאת לאחר שהוכח בבית המשפט קמא בדרך מדעית, באמצעות ממצא של איכון טלפון, כי היא כוזבת מיסודה. בית המשפט קמא שגה בהתייחסותו לעדות זו. מצד אחד קבע, כי העדות מהימנה, ומנגד - קבע כי יראה בה 'ראית חיזוק' בלבד, והלכה למעשה העניק לה משקל רב ומשמעותי. עדות עד המדינה השליכה על האופן בו פירש בית המשפט קמא את הראיות ויצק לתוכן פרשנות פלילית קונספירטיבית".
שטרום גם יוצא נגד המסקנות של השופט המחוזי
חאלד כבוב מהראיות הנסיבתיות: "מסקנותיו של בית המשפט קמא לא היו מעוגנות בראיות, ולא היו המסקנות המתבקשות מהראיות, ובוודאי לא המסקנות היחידות, והוסקו תוך התעלמות מוחלטת מראיות מזכות אוביקטיביות משמעותיות. זהו מקרה בו קביעותיו ומסקנותיו של בית משפט קמא הן כה משוללות יסוד וכה בלתי קוהרנטיות, עד כי ראוי ואף הכרחי שבית משפט נכבד זה יתערב בהן".
טענה נוספת של שטרום היא, שבעניינו לא התקיימו תנאים הכרחיים לקיומה של עבירת תרמית בניירות ערך. לדברי הסניגורים, "האם רצונם הטבעי של בעלי השליטה ואותם צדדים שקונים מניות ששער המניות יעלה במקרים כאלה, הופך אותם לעבריינים? מובן מאליו שמסקנה זו היא קיצונית וגובלת באבסורד. היא גם נוגדת את התפיסה המקובלת בשוק, המהווה התנהגות יום יומית ונורמטיבית. קביעה כזאת תהפוך כמעט את כל בעלי השליטה ואת הצדדים שקונים מניות שלהם, בידיעתם ובתיווכם, לעבריינים".
לדברי ההגנה, "לפיכך כדי שתתהווה עבירת תרמית בניירות ערך, צריך שיצטרפו לפעולה אלמנטים מיוחדים ומובהקים של מרמה, שלפיהם - רכישת המניות על-ידי צד שלישי תהיה בגדר פסאדה בלבד, שנועדה להטעות את המשקיעים בשוק, על-מנת שיטעו לחשוב כי הרכישה הינה אמיתית, תמימה ונעשתה במהלכו הרגיל של המסחר במניות". מצב זה לא מתקיים בפרשה הנוכחית, נטען בשמו של שטרום. "הראיות מזמן אמת מלמדות בבירור שהוא לא פעל למען השער, אלא התבונן בשוק ושקל שיקולי מסחר לגיטימיים". בלא עדותו של שלג, נאמר בערעור, אין כל ראיה לטענות הקונספירציה שהיו הבסיס להרשעתו של שטרום.
בערעור על חומרת העונש נאמר: "גם אם תיוותר על-כנה ההרשעה, בתיק זה מדובר בהרשעה בגבול התחתון ביותר של עבירת התרמית וממש בגבול שבין התחום האפור לבין קו העבירה. זאת, בניגוד גמור לחומרה שהעמיסה על תיק זה דעת הקהל והסיקור התקשורתי בשל הרקע הציבורי של נפילת אי.די.בי". כבוב טעה במישור העובדתי כאשר תיאר את נסיבות העבירה והתעלם מנסיבות מקלות, והיה עליו לחרוג לקולא מן המתחם בשל נסיבותיו האישיות של שטרום. הערעור הוגש באמצעות עו"ד
נוית נגב, איריס ניב-סבאג, קרן קורן-בנדלק ואירי ביטן.