בעלת מניות מן הציבור בחברת טבע מבקשת (9.2.17) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר תביעה נגזרת בסך 574 מיליון דולר (2.3 מיליארד שקל) נגד בכיריה בעבר ובהווה. עילת הבקשה: פרשת תשלומי השוחד במזרח אירופה ובדרום אירופה, בה הודתה החברה ואשר בעטיה שילמה בארה"ב קנסות של למעלה מ-500 מיליון דולר.

הבקשה הוגשה שלושה ימים לאחר התפטרותו/הדחתו של מנכ"ל טבע, ארז ויגודמן, וימים אחדים לפני פרסום דוחותיה לשנת 2016. שווי השוק של טבע נחתך ב-42% בשנה האחרונה, בעיקר בשל עסקות ענק שביצעה ואשר כדאיותן מוטלת בספק רב, ובשל פרשת השוחד. השבוע אישרה טבע, כי המשטרה פתחה בחקירת הפרשה, וטענה שמי שהיו מעורבים בה אינה עובדים בחברה.

לדברי יעל מנואלה עידו, המסכת העובדתית העומדת ביסוד הבקשה אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת, שכן היא מבוססת על הודאתה המפורשת של טבע בהפרה חמורה ושיטתית של הוראות החוק האמריקני למניעת שחיתות. טבע הודתה, כי בשנים 2013-2002 שיחדה רופאים כדי לקדם את מכירת מוצר הדגל שלה - ה"קופקסון" נגד טרשת נפוצה. עוד נאמר, כי במסגרת הסדר פשרה שנחתם מול רשויות אכיפת החוק בארה"ב, התחייבה טבע שלא לסתור את המסכת העובדתית, לרבות לגבי מעורבותם של נושאי משרה בכירים במעשים המתוארים בבקשה - בפועל או ברשלנות.

בבקשה נאמר, כי מעשי השוחד והשחיתות הניבו לטבע רווחים בסך 214.5 מיליון דולר, אותם נדרשה לשלם במסגרת הסכם הפשרה, ולצד זאת שילמה קנס בסך 283 מיליון דולר. לטענת המבקשת, לטבע נגרמו נזקים של עשרות מיליוני דולרים בשל ההוצאות לטיפול בפרשה ובשל פגיעתה הקשה במוניטין שלה.

בבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד עידן איידן, דוד תירוש ועידן דיין, נטען, כי אין המדובר במעשים שבוצעו על-ידי בעלי תפקידים סוררים מתחת לאפם של החברה ובכיריה. טבע הודתה במפורש, כי מעשים אלו בוצעו בידי נושאי משרה בכירים, אשר הנהיגו את המעשים הפסולים, קיבלו דיווחים על התקדמותם בזמן אמת ואף עודדו אותם. טענה נוספת היא, שנושאי המשרה הבכירים לא הטמיעו בטבע מנגנוני ציות ובקרה סבירים, למרות שהיו מודעים לסיכונים הכרוכים בפעילותה במדינות המאופיינות ברמת שחיתות גבוהה, ואף נמנעו מאכיפת מנגנוני בקרה וציות קיימים, שהיה בהם למנוע ביצוע מעשים פסולים אלו.

לדברי המבקשת, מעשיהם ומחדליהם של המשיבים בוצעו על-רקע חלוקת בונוסים נכבדה ממנה נהנו במהלך השנים, לרבות בגין הרווחים שהופקו בגין הפעילות הבלתי-חוקית שביצעה טבע תחת הנהגתם. היא מבקשת לחייב אותם להשיב לטבע את הכספים ששילמה לרשויות ולכסות את הנזקים הנטענים הנוספים. הנתבעים הם:

• היו"ר היוצא וממלא-מקום המנכ"ל, יצחק פטרבורג, שהיה סגן נשיא של קבוצת טבע בתחום מוצרים ממותגים בינלאומיים.

• ארז ויגודמן, שכאמור סיים השבוע את תפקידו כמנכ"ל טבע.

• שלמה ינאי, קודמו של ויגודמן בתפקיד המנכ"ל.

• פיליפ פרוסט, שהיה יו"ר החברה לפני פטרבורג.

• חיים הורביץ (בנו של אלי הורביץ המנוח), שהיה דירקטור בטבע ונשיא החטיבה הבינלאומית קחה על פעילותה במדינות מחוץ לארה"ב ולמערב אירופה.

• אלן אוברמן, סמנכ"ל תפעול של החטיבה הבינלאומית שהיה נשיא טבע EMIA - היחידה העסקית המפקחת על פעילות טבע במדינות מזרח אירופה.

• ויליאם מארת', שכיהן בתפקיד נשיא טבע אמריקה, היחידה שפיקחה על פעילותה בדרום אמריקה.

• איל דשא, סמנכ"ל הכספים, שכיום נושא גם בתואר סגן נשיא בכיר.

• ריצ'ארד אגוזי, שכיהן תפקיד היועץ המשפטי של החברה.

• דייוויד סטארק, היועץ המשפטי כיום ובעבר בשורה של תפקידים בכירים בטבע אמריקה.

• משה מנור, שהיה סגן נשיא בכיר ביחידה העסקית למוצרים חדשניים, האחראית על מכירות הקופקסון.

• יהודית ורדי, מנכ"ל EMIA ולשעבר סמנכ"ל ומנהלת כללית של אזור דרום אמריקה.

• הדירקטורים בתקופה הרלוונטית: דן פרופר (מנכ"ל אסם), פרופ' גבריאלה שלו (לשעבר שגרירת ישראל באו"ם), יוסי ניצני (לשעבר מנכ"ל הבורסה), דן זיסקינד (לשעבר מנהל הכספים של טבע), עו"ד אורי סלונים, פרופ' רוג'ר קורנברג, ד"ר ליאורה מרידור (לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל), פרופ' רבקה כרמי (נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון) ורות חשין (לשעבר מנכ"ל קרן ירושלים). טרם הוגשו כתבי הגנה.