"מתברר שאין באמת כוונה של אף רגולטור להוריד את מחירי הדיור. שר האוצר אולי מעוניין בכך, אבל הרגולציה הכלכלית פועלת בכיוון ההפוך. כל רגולטור משיקוליו הוא", כך סיכם (יום ג', 7.3.17)) יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, ישיבה מיוחדת שקיים בנושא התייקרות המשכנתאות, לבקשת חברי הכנסת
מיקי לוי ו
יעקב אשר.
חברי הכנסת הביעו תרעומת על התנהלות הרגולטורים; המפקחת על הבנקים בבנק ישראל מחד ועל הממונה על הביטוח ושוק ההון מאידך. בנק ישראל מצידו, כך אמרו, הציב בראש מעיניו את יציבות הבנקים ואילו המפקחת על שוק ההון, את הבטחת הכספים הפנסיוניים של הציבור. אלו מטרות טובות כשלעצמן, אלא שלטענת חברי הכנסת, הרגולטורים הולכים רחוק מדי ופוגעים באינטרס ציבורי ראשון במעלה ששר האוצר עצמו הציב בראש סדר העדיפויות שלו - הוזלת מחירי הדירות. גפני הודיע כי יפנה לשר האוצר על-מנת להאיץ הקמת גוף תיאום בין הרגולטורים על-מנת לממש באמת מדיניות של הורדת מחירי הדיור.
ח"כ מיקי לוי: "מחלוקת בין המפקחת על הבנקים לבין המפקחת על הביטוח ושוק ההון מונעת כניסה מסיבית יותר של הגופים המוסדיים לשוק המשכנתאות ומובילה כמו-כן להעלאת הריביות על המשכנתאות ע"י הבנקים. המפקחת על הביטוח,
דורית סלינגר, מסרבת לאפשר לגופים המוסדיים לרכוש מהבנקים תיקי משכנתאות הנחשבים מסוכנים, עם שיעור מימון של יותר מ-60% מערך הדירות והמפקחת על הבנקים מצידה, חדוה בר, הגבילה את היקף תיקי המשכנתאות שהבנקים יימכרו למוסדיים ל-6% בלבד במקום 10%. זה טומן בחובו סיכון מיידי לייקור המשכנתאות, כי המוסדיים מסוגלים לעמוד ברכישת ובלקיחת המשכנתאות הללו על עצמם. המטרה להוזיל את מחירי הדיור לציבור ושר האוצר יכול לצאת בהמון מהלכים להוזלת מחירי הדירות אך מחירי המשכנתאות הולכים ועולים. וזה לא הסוף, כל רגולטור פועל על-פי האינטרסים שלו והסכסוך הזה פוגע באזרחים ובפרט זוגות צעירים שרוצים לקחת משכנתא".
עוד ציין לוי, כי "הנגידה והמפקחת על הבנקים הודו כאן בוועדת הכספים, שיש להן חלק בהתייקרויות שאנו עדים אליהן בשנים האחרונות, כי הן חוששות ממשבר סאב-פריים, חוששות מבועה. הלוואות על רכישת מכוניות זה הלוואות גרועות אך דירה זו לא הלוואה גרועה, כי דירה לא מאבדת מערכה, אז מה החשש?! עוד תהיה עלייה נוספת במשכנתאות ועלינו להשמיע קולנו כוועדת הכספים בעניין הזה".
ח"כ יעקב אשר: "הבנקים הם מונופול בתחום המשכנתאות, הם מקשיחים את התנאים לנטילת משכנתאות וזה פוגע בכלל הציבור ובייחוד בשכבות החלשות. זה מקשה על נוטלי המשכנתאות וגם על הערבים להם. מוסיפים כל הזמן עוד ועוד מגבלות כמו הגבלה לעד 75% מערך הדירה, הגבלת זמן עד 30 שנה פריסת תשלומים, הגבלת הייעוץ, כך שעד 12 יום בלבד מיום קבלת הצעה למשכנתה על כל התנאים הנלווים, יש לסיים את התהליך ואם מישהו חוזר אחרי שבועיים, הם כבר לא מחויבים לאותם תנאים ולאותם שיעורי ריבית. זה זמן שלא ניתן לעמוד בו ולעמוד בכל הטפסים, המסמכים וכל הביורוקרטיה לקבלת המשכנתא. על הבנקים להאריך את פרק הזמן הזה. מעבר לכך, הגיע הזמן לפתוח את שוק המשכנתאות גם לגופים המוסדיים באופן נרחב ואז תהיה תחרות. את השוק הזה צריך לפתוח אחת ולתמיד ולהביא מזור לאנשים שיממשו את הדירות שמבטיחים להם".
ח"כ מנחם
אליעזר מוזס: "זוג צעיר שכבר זכה במחיר למשתכן צריך לעבור ויה-דולורוזה עד לקבלת המשכנתא. עליו להציג תלוש של לא-פחות מ-12,000 שקלים הכנסה של שני ההורים, אף כשהולכים לפריפריה. אמרו לי זוגות שאם היו להם כאלה הכנסות, הם לא היו הולכים לאופקים אלא נשארים בבית שמש. המדינה מקשה כך שלא יוכלו לפנות לשום מקום. במשפחות מרובות ילדים, לא ניתן לסייע לילדים, אני למשל עזרתי לילד הראשון ועוד קצת לילד השני אך לשלישי ואילך אני לא יכול והתוצאה דיור רק לעשירים".
נציגה מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מרב שמש: "מחירי הדירות התייקרו מאוד ולכן משקי הבית נוטלים הלוואות הרבה יותר גדולות ולשנים ארוכות יותר והנטל, החוב על משק הבית, הולך וגדל ולכן הסיכונים גדלו מאוד. לכן גם התיק הבנקאי נראה שונה מלפני עשור; 50%, תיקי נדל"ן, משכנתאות. הלווים מתמנפים לתקופה ארוכה והבנקים מגדילים את הסיכון שהלווים לא יחזירו את המשכנתא. על כן בנק ישראל נקט כמה פעולות קודם כל לשמור על הלווים, שלא ייקחו יותר מ-50% מההכנסה החודשית על המשכנתא, שזה אלמנטרי לשמור על הלווים. בנוסף, שלא יירכשו דירות במחירים מופקעים וייקחו הלוואה יותר מ-75% ממחיר הדירה. זה נועד קודם כל להגן על הלווים, שלא ייקחו משכנתה יותר מ-30 שנה, כי זה נטל על הלווים. בחודשים האחרונים יש כן התייצבות בריביות על המשכנתאות, אך לא יודעים מה העתיד טומן בחובו, ונדרש גידול בהיקפי הדירות, בהיצע. לפי הנתונים שבידינו על-פי הלמ"ס פרסם: בנובמבר דצמבר המחירים ירדו ב-1.2%". יו"ר הוועדה, ח"כ גפני וגם ח"כ מוזס הגיבו לטענתה האחרונה: "יש מחלוקת לגבי הנתון הזה והשמאים טוענים שלהפך וכי עדיין נרשמת עלייה במחירי הדירות".
סגנית המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ריקי אליאס: "המגבלה למכירת משכנתאות למוסדיים היא 10% מתיק המשכנתאות כולו שעומד על 310 מיליארד ₪, אז 10% זה 31 מיליארד שניתן למכור למוסדיים. עושים בצורה מדורגת כדי לא לשפוך הרבה היצעים לשוק ולכן קבענו מגבלה וככל שנגיע למגבלה ותהיה אפקטיבית נשקול את זה מחדש. לפיקוח על הבנקים יש הוראות צרכניות לגבי הלווים מה שאין על המוסדיים, למשל זוג שמתגרש או אחד מפסיק לעבוד אפשר לפנות לבנק בבקשה לפרוס התשלומים על המשכנתה ולא יודעים איך המוסדיים יגיבו ולכן עשינו את זה באופן מדורג. יש לקחת בחשבון שינויים אפשריים בשוק העבודה. המחלוקת; אנחנו חושבים שיש למכור תיק משכנתאות אחיד, לא למכור רק את התיקים הטובים למוסדיים או הרעים בלבד.
למשל דירה ששווה 1 מיליון ₪ ולקחת 300 אלף ₪ זו משכנתה טובה אך דירה ששווה 1 מיליון ₪ ולקחת 750 אלף ₪, זו משכנתה פחות טובה עם סיכון גדול יותר. רשות שוק ההון מוכנה לקנות משכנתאות מהמערכת הבנקאית אך משכנתאות ברמת סיכון נמוכה יותר עד 60% מערך הדירה. רוב המשכנתאות שהציבור לוקח הן גבוהות מ-60%".
סגן בכיר לממונה על הביטוח ושוק ההון,
יואב גפני: "ההוראה לקחת תיקים של 60% לעומת 75% מהמערכת הבנקאית, זו הוראה מקדמת דנא, הוראה שקיימת הרבה מאוד שנים, שלא הפריעה לבנקים ולמוסדיים לקיים עסקות במשכנתאות. הבנקים מוכרים למוסדיים את התיקים הללו, אנחנו מברכים אך מגבילים. המטרה של הרשות שוק ההון שמירה על עניינם של המבוטחים, על ענייני הפנסיה. תיק שהופך מסוכן יותר ויותר יש דרישה חדשה שכספיי הפנסיה של החוסכים יהיו מסוכנים יותר ולכן אנחנו חושבים שההוראה סבירה. למוסדיים יש עניין לקנות ובפועל הם קנו בהיקף של 10 מיליארד ₪. את העסקות האלה ניתן לתמחר אותן והממוצע שקונים המוסדיים לא שונים מהממוצע של התיקים של הבנקים".
סגן יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, אורן שלו: "אנחנו עמותה שרואה מאות תיקי משכנתאות מדי חודש. הבנקים מוכרים למוסדיים את תיקי האשראי שלהם, כי אין להם מספיק כסף נזיל. זה גם בגלל הרגולציה של בנק ישראל, לפיה הבנקים נדרשים להקצות הון בדרך שיש להם וכשיש להם פחות אשראי אז מוכרים את התיקים האלה החוצה ועוד מישהו גוזר קופון ולכן מחודש יולי יש עלייה בריביות על המשכנתאות". שלו הוסיף, כי "12 יום זמן לא סביר מרגע שחתמתי על ההלוואה ועד שנטלתי אותה בפועל".
יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים, יורם מועלמי: "הריבית האפסית היא זו שמנפחת את בועת הדיור ועצם העובדה שהנגידה אינה מעלה את הריבית יוצרת מצב שבו כל הזמן שמחזיקה הריבית על אפס זה יוצר העדפה של המשקיעים על הזוג הצעיר. בנק ישראל אמור לסייע בצמצום הפערים החברתיים על-פי התיקון לחוק בנק ישראל, אך לא רואים איך מסייע בכך כשהריבית היא אפסית".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון וציין, כי "מי שחושב שרוצים להקל על ציבור רוכשי הדירות טועה, כי יש כאלה שמייקרים את המשכנתאות ויש כאלה שרוצים לייקר כי חוששים שאנשים רבים יקנו דירות או עוד דירות, וחוששים ממשכנתאות זולות. ויש גם החמרות של בנק ישראל. לא בטוח בכלל שבנק ישראל מעוניין שייקחו משכנתאות וזה חשש מובהק. המדינה הפסיקה לדאוג לזוג הצעיר הרגיל ומחירי הדירות לא יוזלו. כל הזמן לוקחים את האזרח הקטן ורוצים לקחת לו את הכסף. אין מדיניות של הוזלת מחירי הדירות, אומרים שאנשים ייפנו כספים לשוק ההון אך לא רוצים להוריד את מס הייסף על הבורסה. כבר למעלה מ-15 שנה שהמדינה לא מכניסה את היד לכיס לסבסוד משכנתאות. הבעיה שהבנק יכול לתת הלוואה, יש לו עירבון את הדירה, אך לא מסתפק, כי רוצה להרוויח הרבה כסף וגם רוצה שייכתבו עליו טוב בעיתונים, שלא יתפרסם כיצד מוציאים אנשים מדירה. שהוא לא ייראה יפה בעיתון. זו מדיניות שצריכה להיפסק ואדבר על-כך עם שר האוצר, עם נגידת בנק ישראל וגם עם הממונה על שוק ההון".