אי-אפשר להתעלם יותר מן האש הנורית אלינו מכיוונו של טראמפ. אולם הימין מתעקש לראות בו "ידיד אמת", אם כן - איך נקרא לה? "אש ידידותית", אולי? אולם אש ידידותית נורית שלא במתכוון וזאת בכוונת מכוון, לפייס את אויבינו! ואיך מזהים אש ידידותית, למשל בהשוואה לממשל האמריקני הקודם, שאת האש שחטפנו ממנו סיווגנו כ-"עוינת"? הלא גם לאובמה היו עוזרים ומקורבים יהודים, הוא הדליק נרות חנוכה, חגג סדר פסח, לא פעם - להבדיל מן הפעם האחרונה - עמד לצדנו באו"ם ובתחום הביטחוני לא מצאו אצלנו די מלים כדי לשבחו. אבל הוא דרש את הקפאת הבנייה, גינה מילולית - ובדרך כלל לא יותר - כל החלטה לבנות, והעיקר - לא הסתיר את אהדתו לצד הערבי. על כך נחשב כ"עויין", ואת הבנייה שלנו המשכנו, ככל האפשר, מאחורי גבו. קשה יותר להתנגד לאש ידידותית. אם נראה מראה פגוע, נשדר חשש - לא "ידידות"!. לשעה קלה השלינו את עצמנו שסוף-סוף הגעתנו תקופה של רוגע, ועכשיו - לך מצא את ההבדל בין ההקפאה העוינת ההיא להקפאה הידידותית החדשה, סטייל טראמפ, ושמא השנייה תהיה קשה מן הראשונה, מפני שמול ידיד אתה נאלץ, כלפי חוץ לפחות, להמשיך ולחייך.