הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת ממשיכה את הדיון בהצעת הממשלה לתקן את חוק תאגיד השידור הציבורי ולהקים את תאגיד החדשות. במהלך הישיבה התגלו מחלוקות רבות, בהן באשר לרדיו רק"ע (רשת קליטת עלייה), כאשר ח"כ
רוברט אילטוב (
ישראל ביתנו) דרש בין היתר להעביר את רק"ע לתאגיד החדשות ולעגן בחוק את מספר התקנים. היו"ר ח"כ
דוד ביטן סירב ואמר כי תקנים לא יקבעו בחוק. בתגובה עזב אילטוב את הישיבה.
ח"כ
עיסאווי פריג' (מרצ) ביקש לדעת מה תהיה עלות הכפילות ונציג האוצר, אסף וסרצוג, העריך כי מדובר ב-5-4 מיליון שקלים. ח"כ מיכאל מלכיאלי (
ש"ס) דרש ייצוג למגזר החרדי במועצת תאגיד החדשות והיו"ר ביטן סירב לכך.
עוד עלה בישיבה ההסכם בין ההסתדרות למשרד האוצר בנוגע לעובדי
רשות השידור. היו"ר ביטן התייחס לקליטת 100 העובדים בשל הרשות בשירות המדינה ואמר כי עד שימצאו להם עבודה התאגיד צריך לקלוט אותם, אחרת הם יישבו בבית ולא יקבלו דבר. הוא הוסיף כי כך יהיה לאוצר תמריץ למצוא להם עבודה כמה שיותר מהם. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ
איתן כבל, ביקש לדעת גם שאכן מדובר במאה משרות מלאות ולא חלקיות וביטן העיר כי יש לקונה בהסכמות עם ההסתדרות, כבל הוסיף: כי הוא וח"כ
יגאל גואטה היו רוצים לדעת איזה עוד הסכמים היו הם ההסתדרות. נציגת ההסתדרות, מאיה פרי אלתרמן, דרשה לעדן את הסיכומים עם האוצר בחקיקה, אולם יועצת מנכ"ל משרד האוצר, נירית איבי, אמרה כי לא סוכם לעגן את ההסכם בחקיקה.
במהלך הישיבה החלה הקראת סעיפי ההצעה והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה והמשנה ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אתי בנדלר, הציגה את התייחסותה למספר סעיפים שעלו בישיבה, בהמשך למסמך שהעבירה לחברי הוועדה המשותפת.
הדיונים צפויים להימשך אל תוך הלילה. מחר יתחדש הדיון בשעה 9:00 ויימשך עד 11:30. לאחר מכן תתחדש הישיבה בשעה 13:15 ועד השעה 15:00, ומאוחר יותר יתחדש הדיון ויימשך עד שעה מאוחרת. ביום שלישי תתקיים ישיבה נוספת שתחל בשעה 12:00 שצפויה גם היא להימשך עד שעה מאוחרת.
המשנה ליועמ"ש לממשלה: אין מניעה חוקתית להמשך החקיקה, זה לא אומר שאין קשיים משפטיים
בפתח הישיבה הציג ממלא-מקום שר התקשורת, ח"כ
צחי הנגבי, את עיקרי התיקון ואמר כי מדובר בתיקון מספר 8 לחוק שטרם היה יום אחד בתוקף. "זה לא חשוב אם מנסחי החוק המקורי לא הצליחו לזהות את כל הבעיות או שהכנסת הוציאה מתחת ידה חוק שאינו מושלם, אבל החוק כשלעצמו היה חסר תקדים במהותו. הכנסת והממשלה החליטו לחסל גוף שידור עם עבר של כל שנות המדינה ועוד לפניה, במקביל להקמת גוף זהה", אמר. הוא הוסיף כי "הממשלה הוציאה תחת ידה תיקון שאמור להרגיע חלק מהחרדות שליוו את הדיון הציבורי ואמר כי הרעיון לביטול התאגיד וחזרה לרשות השידור, למרות שאפילו ראש הממשלה סבר בשלב כזה או אחר שהוא נכון, ירד מסדר היום. הרעיון לחוקק חוק תקשורת שמעצים את יכולת הפיקוח של הרשות המבצעת גם הוא ירד מסדר היום, הרעיון שלא ישדרו חדשות בכלל בשידור הציבורי ופיטורי ראשי התאגיד ופגיעה בעובדים החדשים שנקלטו גם הם ירדו מסדר היום".
הנגבי התייחס לסוגיית עובדי רשות השידור ואמר כי "הבעיה בתוך הקואליציה היא שר האוצר שאמר שהוא לא יכול לאשר פריצה וחריגה של התקציב. הגישה מובנת אבל לפחות בעת הזו מצבת העובדים בתאגיד החדש ובתאגיד החדשות לא אמור לעלות, אולי בשוליים ואין רוב לדבר הזה בכנסת ולכן אנחנו במציאות שהיא טרגדיה לחלק גדול מהאנשים". עוד ציין השר הנגבי כי הוא מקווה שכונס הנכסים הרשמי יחליט על מנהל זמני שנייה אחרי שהמחוקק יאמר את דברו בקריאה השלישית. לאחר מכן שר התקשורת, בהתייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון יציעו שופט בדימוס שיבחר שני חברים נוספים לוועדת איתור, שתבחר את 10 חברי המועצה הציבורית של תאגיד החדשות החדש. לדבריו, "כל זה צריך להיעשות בתוך 3 חודשים מכניסת החוק לתוקף ולאחר מכן המועצה תבחר מנהל קבוע לתאגיד החדשות, שיעבוד בצוותא עם מנהלי התאגיד".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד
רז נזרי, אמר כי במהלך הדיונים היועץ המשפטי לממשלה הציב מספר עקרונות כדי שלא תהייה מניעה חוקתית להמשך חקיקת החוק, בהן רציפות השידור, קליטת עובדי תאגיד "כאן" ורשות השידור וניתוק בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי ומתן זמן מספיק להערות הציבור. "מניתי מספר דברים עקרוניים שהיועץ עמד עליהם כדי שבסופו של יום נאמר שאין מניעה חוקתית, זה לא אומר שאין קשיים משפטיים", אמר.
ח"כ
יעקב פרי אמר כי "אפשר להציג את זה כתהליך טראגי. חברי כנסת וחברי הקואליציה, כולל השר שאני מעריך, באים לממש את רצונו של הצאר. אני לא יודע אם מישהו מכם ומאתנו מבין מה הוא רצונו של הצאר". לדבריו, ההצעה יוצרת כפל תפקידים על חשבון אזרחי המדינה ובמקום יעילות נקבל סיאוב. השר הנגבי התייחס לקליטת העובדים בתאגיד ואמר כי הייתה לו ראיה מפלה ואנשים מצויינים כמו
עודד שחר,
עודד גרנות, יפעת עמיאל, אמיר איבגי ועוד לא נקלטו. מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ שאל בתגובה: "כבוד השר, אתה רוצה לבחור את האנשים". הנגבי הוסיף ומתח ביקורת על ההשפלה שעובדי רשות השידור עברו ואמר כי אם זה לא היה קורה אף אחד, גם לא ראש הממשלה, לא היה מרגיש שיש פה בעיה. התסריטאי עמית ליאור אמר: "אתם קראתם להם חמאסניקים", והיו"ר ביטן ביקש להוציא אותו מהאולם. ח"כ פרי הגיב גם הוא ואמר: "יצא המרצע מהשק, אולי אם תקלטו את עודד שחר ועודד גרנות תיפתר הבעיה".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה: "כמי שמלווים מזה שנתיים את עובדי רשות השידור אנחנו לא רגועים ואפילו מיואשים. ח"כ
יוסי יונה קרא לקואליציה להגדיל את התקציב כך שאפשר יהיה לקלוט את כל עובדי רשות השידור שהוכיחו את יכולותיהם וירצו בכך. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי מצב של שני תאגידים לא יימשך לאורך זמן כי האוצר לא יאפשר זאת, והשאלה איזה מהם הוא זה שייסגר. ח"כ שולי מועלם רפאלי אמרה כי "לבוא לכאן ולשכוח את הדיבורים על הצורך המהותי לשינוי ברשות השידור הוא לעשות שקר בנפשנו. חשבתי שצריך היה להשאיר הכל בתאגיד ורק לתקן את הטעון תיקון, אבל זו לא ההחלטה שקיבלה הממשלה והקואליציה, והדבר הראשון שצריך לתת לו מענה זה העובדים". ח"כ מיכאל מלכיאלי אמר כי מבין חברי המועצה יש שריון לערבים ובני מיעוטים אבל אין מקום לציבור החרדי. ח"כ מועלם רפאלי אמרה לו בתגובה כי בתאגיד יש יותר חרדים מכל מה שהיה מעולם וכי החרדים הם לא מיעוט בחברה.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל הציע לכולם לא להתרגל לתיקון 8, כי כנראה הוא לא יהיה האחרון. "אני מרגיש מיואש. יש תחושה שאנחנו פיונים בלוח שחמט ולא משנה כמה נצעק ומה נגיד. אפילו ח"כ ביטן לא פילל לילד הזה, מנהל אותנו כראש הפיונים ונאלץ לתת התייחסויות שהוא לא שלם איתן. יצא משהו שאפילו הלוליינים הגדולים לא מבינים".
יו"ר תאגיד "כאן", גיל עומר, אמר כי עד היום נזרקו לפח 272 מיליון שקל שנועדו ליישם חוק לפגיעה בתאגיד וניהולו, תוך האשמה שמדובר בתאגיד שמאל. "הממשלה משתמש בטענות האלה כדי להשתלט על השידור הציבורי, כי 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו'. לפי הייעוץ המשפטי שקיבלנו תיקון החוק הוא לא חוקתי ולכן אנחנו מתכוונים לעתור לבג"ץ בדרישה לביטולו", אמר. הוא הוסיף כי מחר יופיע בפני הוועדה עו"ד דורי קלגסבלד, המייצג את התאגיד, להציג זאת בפני הוועדה. היו"ר ביטן אמר: "זכותכם לפנות לבג"ץ אבל מן הראוי שתתייחסו להצעת החוק". מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אמר: "אנחנו מתנגדים לתיקון ובמסגרת בניית המתווה המשונה איש לא דיבר עם התאגיד, זה קצת משונה שאיש לא מתייעץ עם הגוף המקצועי שיסביר מה הכשלים".
העיתונאי דב גילהר שגויס לתאגיד אמר: "אדוני היושב-ראש, מה אנחנו עושים כאן? האם באמת כל המהלך הגרנדיוזי הזה נולד בגלל שמישהו מראשי התאגיד עבד פעם בידיעות אחרונות? האם כל הטררם הזה התחיל בגלל שמישהו לא התקבל לעבודה בתאגיד למרות שמישהי כן רצתה אותו? האמנם כל השגעת הזו נולדה בגלל שמישהי כן מונתה לתאגיד, אבל מישהו לא רצה אותה? לא יכול להיות. בחיי. לא יכול להיות שבגלל כל אלה אנחנו יושבים כאן". איציק יושע, לשעבר עובד רשות השידור והיום עובד התאגיד, אמר כי החוק נועד לזרוע חוסר יציבות וחוסר ודאות שכולם נבזות עלפי עובדי רשות השידור והתאגיד כאחד.
יוסי הדר מ
קול ישראל אמר מנגד כי הוא לא בתאגיד מאחר שסירב להצעה מבזה וקרא לתקן את העוול שנעשה לעובדי רשות השידור, בעיקר בעקבות המיון השערורייתי והפסול שנעשה בתאגיד.
ליאת רגב, עיתונאית ומגישה ברשות השידור מזה 19 שנה, סיפרה בדמעות על הטלטלה שעברה ועוברים עובדי הרשות ואמרה כי היא מקנאה בגילהר שחייו מטולטלים רק חודש וחצי. "אם הייתם מכבדים את אנשי רשות השידור כל המעמד הזה היה נמנע", אמרה.
ח"כ יגאל גואטה אמר כי "אחת הבעיות ששיסו עובדים בעובדים וזה פשע לא נורמלי. אנחנו אשמים שהתנהלנו בצורה לא נורמלית, אף פסיכיאטר לא מבין מה קרה בתאגיד הזה. שמעתי סיפורים מסמרי שיער מעובדי הרשות ואני פונה לעומר וקובלנץ, אם הייתם מנהלים את זה בצורה שוויונית, שקופה, שקולה וקצת פחות יהירה ושחצנית זה היה נראה אחרת. התהליך שעשיתם היה גרוע ביותר".
התסריטאי עמית ליאור טען כי לא אנשי השמאל מטרידים אלא כמות בעלי הכיפות הסרוגות. הוא מתח ביקורת קשה על התהליך והאשים כי מי שמרים יד בעד ההצעה מצביע בעד מתנה של 130 מיליון שקל לראש הממשלה ואמר כי הוא מתפקד לליכוד ומתכוון להפיק תוכנית סאטירה על "מעללי דוד בוטן". היו"ר ביטן הורה להוציא אותו מהאולם בפעם השלישית, וביקש מהמשנה ליועמ"ש לממשלה לבדוק האם הדברים הללו הם איום עליו כמחוקק. ח"כ
יואב קיש שב וביקש לדעת למה רק עובדי התאגיד מקבלים חסינות.
עובדת רשות השידור, מירי אדרי, סיפרה כי נאמר לה בצעקות שלא מקבלים אותה לתאגיד בגלל שהיא נציגת עובדים. המנכ"ל קובלנץ אמר בתגובה כי היו תקלות מינוריות ואם זה נאמר זה "מאוד מאוד מאוד חמור". ח"כ כבל שב ואמר כי אם מישהו עדיין לא הבין החוק לא בא לעשות שום דבר למען העובדים, וקרא לחברי הקואליציה להגיד להם את זה ביושר. בתגובה לקריאות הבינים הוא הזכיר כי היה זה הוא שהוביל בוועדת הכלכלה בראשותו את התיקון שהעלה את מספר עובדי רשות השידור בתאגיד מ-25% ללפחות 51%. ח"כ פריג' הוסיף ושאל מדוע התאגיד ממשיך לקלוט עובדים וקובלנץ השיב: "קיבלנו משימה וכל עוד החוק לא השתנה אנחנו צריכים לעמוד בלוח הזמנים".