בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תשלום גמלת שירותים מיוחדים מוגדלת לבעלי נכות כפולה
|
- המוסד לביטוח לאומי
המתלוננת, אלמנה בת 73, סובלת זה שנים מעיוורון בשיעור של 100% ומתקיימת מקצבת נכות שמשלם לה המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). בתלונתה לנציבות טענה המתלוננת כי בשל מחלת כליות שבה לקתה, שבגללה היא מטופלת בדיאליזה, גדלו הוצאותיה במידה ניכרת, אך המוסד מסרב להגדיל את קצבתה. הבירור העלה כי למתלוננת משולמת קצבת נכות מלאה, שאותה אי-אפשר להגדיל, וכן גמלת שירותים מיוחדים (להלן - הגמלה) בשיעור של 50% מקצבת נכות ליחיד. המוסד הסביר לנציבות כי ככלל הגמלה, ששיעורה הוא עד 150% מקצבת נכות ליחיד, משולמת למי שנקבע לגביו, על-פי בדיקת תלות, כי הוא זקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיומיות, אך המתלוננת לא נמצאה זכאית לגמלה לפי בדיקת תלות שנעשתה לה. ואולם מאחר שהמתלוננת היא עיוורת המתגוררת לבדה משולמת לה גמלה בשיעור של 50% שלה זכאים, ללא קשר לתוצאות בדיקת התלות, עיוורים המתגוררים לבדם, חולים המטופלים בדיאליזה לפחות פעמיים בשבוע, נכים שעברו השתלת איברים בשנה שלאחר ההשתלה ונכים או חולים אחרים. הנציבות סברה כי מצבה של המתלוננת - מטופלת בדיאליזה שהיא גם עיוורת הגרה לבדה - חמור ממצבו של מי שמתקיימת לגביו רק אחת מעילות הזכאות, ולכן הביעה דעתה לפני המוסד כי ראוי שתשולם לה גמלה בשיעור גדול יותר. אך המוסד הסביר לנציבות כי על-פי מדיניותו, העובדה שהמתלוננת עומדת בשני תנאים שכל אחר מהם בנפרד מזכה אותה בגמלה בשיעור 50% אין בה כדי לזכותה בגמלה בשיעור גדול מ-50%. עם זאת, המוסד הודיע לנציבות כי ישקול אם יש מקום לשנות את מדיניותו, וכי לשם כך עליו לאסוף נתונים סטטיסטיים על מספר הזכאים הסובלים מ"נכות כפולה", והבדיקה תארך זמן מה. במעקב אחר פעולות המוסד בעניין נמסר לנציבות כי בשל קשיים טכניים לא ניתן לאתר נכים אלה, ולכן טרם החל המוסד בגיבוש פתרון לבעיה. הנציבות קבעה כי אף אם מבחינה פורמלית לא נפל פגם בפעולת המוסד, הרי שיש מקום למצוא את הדרך לסייע לנכים דוגמת המתלוננת, וכי היא תמשיך לעקוב אחר טיפול המוסד בעניין זה.
|
תאריך:
|
02/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/07/2009
|
|
נציב תלונות הציבור
|
|
המוסד לביטוח לאומי שילם למתלונן, החל ממאי 2002, גמלת הבטחת הכנסה. בשל מחלת לב שבעקבותיה עבר ניתוח מעקפים, הגיש המתלונן למוסד תביעה לתשלום קצבת נכות, והמוסד קבע שהוא זכאי לקצבה למשך שישה חודשים - מיוני ועד נובמבר 2006. בתקופה שבה קיבל המתלונן את קצבת הנכות הוא לא היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, שכן הכנסתו מקצבת הנכות עברה את סף ההכנסות המזכה בגמלה.
|
|
|
המתלונן, ניצול שואה יליד 1917 שעלה ארצה בשנת 1990, מקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלה משום שהיה אסיר ציון בברית המועצות, וכן קצבת זקנה מיוחדת לעולים קשישים. בתלונתו לנציבות טען שהמוסד מסרב לשלם לו גמלת השלמת הכנסה כתוספת לקצבת הזקנה בנימוק שהוא מקבל גמלת אסיר ציון.
|
|
|
המתלוננת, אם לשני ילדים, הופתעה לגלות כי המוסד לביטוח לאומי אינו משלם לה את מלוא קצבת הילדים בעבורם. בבירור שעשתה עם המוסד נמסר לה, כי במשך כמה חודשים בשנת 1995 העביר המוסד בטעות לחשבון הבנק של בעלה קצבת ילדים שהוא לא היה זכאי לה, שכן באותה העת לא היו לו ילדים. לפיכך נוצר לבעלה חוב, והמוסד קיזז אותו החל מדצמבר 2006 מקצבת הילדים ששולמה לה. המתלוננת טענה שבעלה אינו זוכר שחשבונו זוכה בסכומים האמורים, ומכל מקום, המוסד לא הודיע לבעלה על החוב במהלך השנים והחל בקיזוז קצבת הילדים בלא ששלח לה או לבעלה הודעה על הכוונה לעשות כן.
|
|
|
המתלונן טען כי המוסד לביטוח לאומי קיזז כספים מקצבת הילדים ששולמה לו בחודשים פברואר ומרס 2007 בלי שהודיע לו מראש על כוונתו לעשות כן ועל סיבת הקיזוז, ובלי שניתנה לו האפשרות לשלם את חובו בדרך אחרת. יתרה מזו, המוסד קיזז את הכספים אף שבאותה עת קיבל המתלונן הודעה שלפיה יש לו יתרת זכות במוסד. משלא עלה בידי המתלונן לקבל מהמוסד הסברים בקשר לחוב ולאופן גבייתו, הוא פנה לנציבות.
|
|
|
מתלונן שטען כי הוא חסר כול ומתגורר ברחוב, הלין כי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) משך מחשבון הבנק שלו סכום כסף שהפקיד בנו כדי לעזור לו להתקיים, בטענה שהוא חב למוסד חוב בגין גמלת הבטחת הכנסה ששולמה לו בלי שהיה זכאי לה.
|
|
|
|