ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת דנה (יום ד', 7.6.17) בנושא התמודדות הממשלה עם עזיבתם הגדולה של בני "דור 1.5" מקרב עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. הדיון נערך לבקשתו של ח"כ
יואל רזבוזוב (יש עתיד), עולה בעצמו, בעקבות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה, מהם עולה כי אחד מכל שישה ילדים שעלו מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, עזב את ישראל.
בני דור 1.5 מוגדרים כעולים שהגיעו לישראל כילדים בגילים 12-6, אולם ההגדרה הסוציולוגית הרחבה מדברת על כלל הילדים שהגיעו בגיל בית ספר, עד גיל 17. על-פי נתונים שהציג המדען הראשי של משרד העלייה והקליטה בדיון, ישנם כיום בישראל 1,064,689 עולים ממדינות חבר העמים, 236 אלף מתוכם מוגדרים כבני דור ה-1.5.
בפתח הדיון התייחס יו"ר הוועדה ח"כ
אברהם נגוסה לבני דור 1.5 מכל העליות, ואמר: "מדובר בצעירים שהגיעו לישראל בגיל צעיר של גיבוש הזהות, קבוצה שמתמודדת גם היום עם סטריאוטיפים. מתייחסים אליהם כרוסים, צרפתים ואתיופים. הם לא מרגישים כאן מקובלים ויש להם קשיים, למרות שגדלו כאן ושירתו בצה"ל. בדיון היום ננסה להבין איך אנחנו יכולים לפעול כדי להפחית את שיעור העזיבה שלהם".
רזבוזוב אמר: "אני בעצמי בן דור 1.5 והרבה מחבריי וקרובי משפחתי קמו ועזבו. מדובר בילדים שבאו מלאי תקווה וחלומות, נכנסו למערכת החינוך הישראלית, שירתו בצבא, שילמו מיסים ותרמו לחברה, אבל ישנה מגמה של אנשים שקמים והולכים לחפש להם עתיד טוב יותר. החיים המורכבים שהמציאות הישראלית זימנה להם, המצב הביטחוני, השפה, יוקר המחיה והתיוג המיידי שהודבק להם מתוקף היותם מהגרים, היקשו מאוד על חייהם. בסופו של דבר מדינת ישראל מפסידה אזרחים טובים ופטריוטים. אנחנו חייבים להכיר בבעיה שמוצגת כאן, כדי שנוכל לעשות את השינוי ולשים לה סוף".
הנתונים שהציג ח"כ רזבוזוב בדיון: (למ"ס)
- בין 1990 ל-2014 עזבו את ישראל מבלי לחזור סה"כ 290,300 ישראלים. כ-38% מתוכם הם עולים ממדינות חבר העמים.
- אחד מכל שישה ילדים שעלו מברית המועצות בשנים 1996-1990 - עזב את ישראל: 18% מתוך העולים ממדינות חבר העמים שהיו בעת העלייה ילדים ונערים עד גיל 19 לא נמצאים היום בארץ.
- במספרים: מדובר ב-185,814 עולים שהיו בני 19 ומטה בעת עלייתם בשנים האלה, ונכון לסוף שנת 2015 גרים בישראל 152,994 מתוכם.
כרבע מיליון לא יהודים
- בשנת 2014 ההכנסה הממוצעות ברוטו לחודש למשק בית של עולים שעלו החל ב-1990 הייתה 14,074 שקל, לעומת במשקי בית של ותיקים - 20,945 שקל.
- כ-80% מההכנסה במשקי בית של עולים מקורה בעבודה וכ-15% בקצבאות ובתמיכות.
- רק 51.7% ממשקי הבית של העולים מתגוררים בדירות שבבעלותם, לעומת 73% בקרב משקי הבית של הוותיקים.
- בסוף שנת 2014 נרשמו במרשם האוכלוסין למעלה מ-231 אלף עולים, כמי שאינם יהודים על-פי ההלכה.
- בשנת 2013, 6,182 תושבים ותושבות ישראלים שעלו ממדינות חבר העמים נישאו בחו"ל.
פרופ' זאב חנין, המדען הראשי של משרד העלייה והקליטה, הביע הסתייגות מהנתונים ואמר: "התופעה של הגירה מהארץ קיימת מראשית דרכה של התנועה הציונית והאחוזים היום נמוכים מבעבר. על-פי הערכות כ-580 אלף בעלי דרכון ישראלי חיים כיום בחו"ל. בסה"כ יש בהחלט הבדל בין תופעת ההגירה של עולים וצברים. מקרב יוצאי ברה"מ, קצת יותר מ-10% עוזבים, אל מול עולים משאר המדינות - 17.5%. בקרב הצברים - עוזבים רק בין 1.5 ל-2.5 מהגרים על כל אלף תושבים וזה שם אותנו בין המדינות הטובות בעולם מבחינת הגירה שלילית, מקום 12-11 מכל המדינות [ח"כ נגוסה: "על-פי מה שידוע לי מדובר על כ-5%"].
"לפי כל הנתונים שיש ברשותנו, 30% מאלה שעוזבים חוזרים בתוך שנתיים ו-50% בתוך 5 שנים, כלומר מדובר בעזיבה לצורכי לימודים, טיולים ושליחויות. לא צריך להגדיר כל מי שעוזב לכמה שנים כיורד, לדבר על אפליה וכו'. נתונים נוספים שחוזרים על עצמם מ-2011 ועד היום, הם אלה לפיהם פחות מ-10% מעולי ברה"מ מצהירים כי הם מתכוונים לעזוב. בקרב בני 24-18 המספר עולה לכ-14%. 75% מקרב הקהילה ו-60% מבני דור 1.5 אומרים שכלל לא שוקלים לעזוב".
מנכ"ל משרד העלייה והקליטה,
אלכס קושניר, אמר כי "הבעיה אכן קיימת, אני לא חושב שאנחנו צריכים להתווכח על אחוזים, אבל כן צריך לדון במה ההגדרה של אדם שעזב? העולם הוא גלובלי ואנשים מסתובבים. הרבה מבני דור 1.5 הם אנשים משכילים שמסתובבים בעולם, ולפעמים חוזרים. אנחנו כן מזהים מספר בעיות בקרה אוכלוסייה זו: סוגיית ההכנסה הפנויה - ההורים של אותם ילדים הולכים לצאת לפנסיה והנטל הזה הולך להיות על אותו דור 1.5, כי ההורים לא הספיקו לחסוך מספיק וזה דבר שישפיע גם על הדור הבא של הילדים. גם בעיית הדיור, שאנחנו מכירים גם מהאוכלוסייה הכללית, רק שכאן, לעומת הצברים, יכולת הסיוע של ההורים לזוגות הצעירים פחות גבוהה, שכן הם כאמור לא הספיקו לצבור הון ופנסיה וחלקם עדיין משלמים משכנתה של עצמם. על בעיית האפליה אני פחות רוצה לדבר, כי זה דבר מאוד סובייקטיבי וקשה למדידה.
"מבחינת הטבות שאפשר לתת לעולים, משרד הקליטה מטפל היום בעולים עד 10 שנים מיום העלייה אבל כאן אנחנו מנסים לחרוג וכן לקבל מנדט לטפל באותם ילדים דור 1.5 ובילדים שלהם. אנחנו מתכוונים לבצע מחקר עומק בקרב אוכלוסייה זו ולאחריו נפנה לגורמים הרלוונטיים בממשלה לראות איך נוכל להשתלב ולתת יד לאנשים האלה שנמצאים במצוקה".
ח"כ
קסניה סבטלובה (
המחנה הציוני) אמרה: "גם בעבר היו דיווחים בתקשורת על כך שהמוני עולים עוזבים וזה לא תאם את נתוני הלמ"ס. חשוב להבין האם המגמות שנדמה לנו שקיימות אכן קיימות ואם כן למה? קשה לי להסכים עם החשיבה הסקטוריאלית והדגש על הקבוצה הזאת שעוזבת יותר, אני מכירה גם עולים ותיקים וגם צברים שעזבו. רבים מהם רואים עצמם וחיים בחו"ל כישראלים ויחזרו כשאנחנו נוכל לתת מענה הולם לסוגיות שמטרידות צעירים כמו אפיקי תעסוקה, ביטחון אישי ועוד".
ח"כ
טלי פלוסקוב (כולנו) אמרה כי "הרבה שנים שלא דאגו לדור 1.5 וככלל לדור הביניים שגדל כאן ואכן הרבה צעירים עוזבים מכל מיני סיבות. עם זאת, היום אנחנו יכולים להגיד שסוף-סוף נעשים צעדים לטובת הזוגות הצעירים. תוכנית מחיר למשתכן, תוכנית נטו משפחה שמופנית כל כולה לזוגות צעירים של שני הורים עובדים. כשאני קוראת ברשת תגובות כמו "אולי ככה תגרמו לי לחזור ארצה" אני מבינה שאנחנו בדרך הנכונה".
ח"כ מוטי יוגב (
הבית היהודי) פנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה ואמר: "קבינט העלייה חייב להתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה. אתם צריכים לקחת את המקל לידיים ולדאוג שיכונסו בכל כמה חודשים כל הגורמים הרלוונטיים, כולל משרד השיכון, משרד הדתות וכל מי שצריך. מציע שאנחנו נקבע כאן ישיבת מעקב עוד חודשיים שלושה לבדוק מה נעשה".
ענת כרמל קגן, מנהלת תיקי עולים בסוכנות היהודית אמרה "אנחנו עושים הכל כדי להביא את העולים, משקיעים המון מחשבה ויצירתיות ומנסים לעזור להם להתחיל כאן ברגל ימין מבחינה מקצועית כדי לתת להם בסיס כלכלי לזנק. מפה המדינה צריכה להמשיך לתת יד. יש תחרות הרבה יותר גדולה היום לעומת מה שהיה בשנות ה-70. מי שרואה את המערב הקסום כיעד מועדף להגשמה עצמית אין לנו מה לעשות עם זה, אבל באפליה דתית ורוחות בציבור אנחנו כן אשמים".
יהודית וינשטיין גורס, נציגת עמותת עתים התייחסה לנושא הגיור, גם הוא נושא משמעותי בחייהם של הרבה מהעולים ואמרה "בכל שנה מתגיירים במערכת הממלכתית 1,500-2,000 איש, כולל במערכת הצבאית. מנגד, כל שנה נולדים בישראל כ-3,500 ילדים שאינם מוגדרים יהודים על-פי ההלכה, כלומר המגמה היא שלילית. אוהבים להגיד שהציבור הרוסי לא מעוניין בגיור, אבל הוא לא מעוניין בגיור כפי שהוא מתנהל היום במערכת הממלכתית. אנחנו בית דין לגיור אורתודוקסי שלא מוכר על-ידי המדינה, אנחנו קיימים פחות משנתיים ועברו אצלנו יותר מ-400 איש. המשמעות היא משמעות הלכתית בלבד, אבל הרבה אנשים עדיין בוחרים לעשות את זה כי זה שיח בינם לבין הזהות שלהם, הם רוצים להיות יהודים בעיני עצמם. זה מראה שהציבור כן רוצה בגיור, במערכת שמכבדת אותו ורגישה לזהות שלו, שמבינה את הרגישות".
בהתייחס לדברים אמר ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) כי "צריך למצוא את הדרך, יד ביד עם הרבנים הראשיים, עם ראש מערך הגיור, עם צה"ל וכל גורם רלוונטי נוסף, להציף את המספרים והבעיות ולקדם את הנושא. גם אם לא נפתור את זה לגמרי, אולי נעזור לעוד 1,000 איש".
בתום הדיון הוקראו מסקנות הוועדה, אשר יונחו על שולחן הכנסת.