|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביהמ"ש מנע עיקול נכסיו של אפל בשל "השתק שיפוטי"
|
רום ביקש לעקל נכסיו של אפל במסגרת תביעה ● אולם בשני הליכים שונים טען טענות סותרות ● בקשתו נדחתה
|
|
"רום טען שתי טענות סותרות בשתי ערכאות שונות". אפל [ערוץ 2]
|
|
|
|
|
"הגם שהתנהלותו של אפל ראויה לכל גנאי, וזאת משום שעל אף שהוא מנהל עסקים במליוני דולרים, אין דרך נראית לעיין לשייך לו נכסים ספציפיים או כספים, וכל העיקולים שהוטלו עליו העלו חרס, יש לדחות את בקשתו של רום לעיקול נכסיו של אפל". כך קבע (יום ב', 29.6.09) רשם בית המשפט המחוזי, השופט שמואל ברוך, בבקשת עיקול שהגיש זאב רום על נכסיו של דוד אפל, בתביעה שמתנהלת בין השניים בסכסוך עסקי. הרשם ברוך דחה בקשה זו, לא בלב קל, וזאת בהתקיים "השתק שיפוטי" בנדון, קרי - העלאת טענות הסותרות חזיתית "בצורה בוטה" זו את זו, על-ידי דוד רום. בהליך אחד גרס רום כי מקור חובו הנטען של אפל כלפיו, על סך שלושה מיליון שקלים, הינו בהלוואה שהלה הלווה לו, ובהליך אחר גרס כי מקור החוב בעמלה עסקית שגבה אפל, ואשר רום ואפל אמורים להתחלק בה שווה בשווה. השופט ברוך סקר את דוקטרינת ההשתק השיפוטי וקבע כי משמעלה בעל דין טענות עובדתיות סותרות בהליכים שונים באותו עניין, הוא מושתק מלהעלות טענה סותרת לטענה קודמת שהעלה, גם אם הטענה הקודמת שהעלה לא בהכרח התקבלה בבית המשפט, וזאת מכוח עיקרון תום הלב. בקשת העיקול נדחתה, עם זאת, ביטול בקשת העיקול הושהה ב-14 יום בכדי לאפשר לרום לערער. |
|
המבקש, זאב רום, הגיש נ' דוד אפל תובענה לתשלום של למעלה מ-12 מיליון שקל, ובמקביל, ביקש צו עיקול כנגדו.
|
|
- טענתו של זאב רום - רום גורס כי אפל חייב לו חוב בגין עמלה שקיבל אפל והתחייב להתחלק בה עם רום, והחוב עומד על סכום של כשלושה מיליון שקלים. לטענת רום, לאור חובותיו הרבים של אפל, עולה חשש סביר כי לא יוכל לפרוע את החוב נשוא התביעה, ועל כן יש להטיל עיקול על נכסיו.
- טענתו של דוד אפל - טענתו הבסיסית של אפל, היא כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב קיצוני, שכן המבקש, רום, טען טענות סותרות בשני הליכים נפרדים. הוא הצהיר בבית המשפט חזור והצהר, כי הכספים הנתבעים בהליך הנוכחי אינם עמלה, ואף העלה טענה זו בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק הדין שניתן בתובענה השטרית. עם זאת, הגם שטען בהליך העיקרי את שטען, בבקשת ביניים זו, הוא טוען טענה הפוכה בתכלית, ולפיה כן מדובר בעמלה, ולפיה חב אפל בתשלום מחצית סכומה. לדברי אפל, אין להעלות על הדעת כי בעל דין יטען בהליך אחד טענה אחת, ובהליך אחר, טענה הפוכה. זאת ועוד, לטענת אפל, תביעתו של רום התיישנה.
|
|
- התנהגותו של אפל ראויה לכל גנאי - מדובר במי שלכאורה לפחות, מנהל עסקים במיליוני דולרים, מקבל סכומי עתק מגורמים שונים, מתנהל (והדברים גם בלטו בדיון) באדנות הגובלת ביוהרה, אך בפועל, אין דרך (או לפחות דרך נראית לעין) לשייך לו נכסים ספציפיים או כספים. כל העיקולים שהוטלו העלו חרס, כספים ונכסים הרשומים על שמו אין בנמצא, ומשעומת עם נתונים אלה בחקירתו, ענה אומנם בבוטות רבה לשאלות, אך תשובה עניינית לא ניתן היה להציל מפיו. ולמרות הכל, ניצב המבקש בפני מחסום בלתי עביר, לפחות בשלב הנוכחי של תביעתו, ודינה של בקשתו להטלת עיקולים על נכסי המשיב, להידחות.
- האם יכול המבקש לטעון טענות סותרות בהליכים השונים? - בהליך אחד גורס רום כי שלושה מיליון הדולרים הינם הלוואה שאת החזרה חב לו אפל, ובהליך שני גורס רום כי אותם שלושה מיליוני דולרים הינם מחצית העמלה אשר אותה חב לו אפל.
- השתק שיפוטי מהו? - נפסק כבר בברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואח', פ"ד נט(6) 625 כי "הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים (...). התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט". בית המשפט העליון באותה פרשה קבע כי מקום בו אחת הטענות מתקבלת על-ידי בית המשפט, לא ניתן לטעון בהליך אחר טענה עובדתית הפוכה לה. עם זאת, לדעת השופט אליקים רובינשטיין, לא ניתן להעלות טענה עובדתית סותרת גם אם זו לא התקבלה בהליך אחר, וזאת מכוח עיקרון תום הלב.
- על רום חל השתק שיפוטי - שכן הוא העלה שתי טענות עובדתיות הסותרות זו את זו חזיתית באופן בוטה.
- התיישנות - הסכם העמלות בין הצדדים, נחתם בשנת 1999. העסקה האחרונה בשרשרת ההתקשרויות ביחס לחברת הסלולר, נכרתה בסוף שנת 2001. באותו מועד, לכל היאוחר, קמה הזכות לקבלת העמלה מצ'רנוי. על כן חלה התיישנות בשנת 2008.
- אי-ידיעת העילה? - טענתו של רום כי לא היה מודע להיווצרות העילה באשר לא שותף במו"מ, תיבחן מן הסתם בבוא העת, אך נכון לרגע זה אינה נראית רצינית, לאור העובדה לפיה הוא כיהן שיו"ר מועצת המנהלים של חברת הסלולר הבולגרית, מכוחו היותו נציגו של הבעלים, אותו צ'רנוי, כך שגם אם נודה מהליכי המכירה משלב מסוים, קשה לקבל את הטענה לפיה לא ידע על קיומם.
- סיכום - תביעתו של המבקש עומדת בפני מחסומים דיוניים משמעותיים: השתק שיפוטי וטענת התיישנות שעוד תיבחן בהליך העיקרי. משכאן, נדחית הבקשה להטלת עיקולי והעיקולים הזמניים מבוטלים.
|
|
למרות שבקשת העיקולים נדחית לעת עתה, מעוכב ביצוע החלטת הביטול ל-14 יום מהיום, על-מנת לאפשר למבקש להגיש ערעור.
|
|
- בבית המשפט המחוזי בתל אביב
- בפני הרשם שמואל ברוך
- בשם זאב רום: עו"ד זוהר לנדה ועו"ד רמי קלסר
- בשם דוד אפל: עו"ד ישראל שלו, עו"ד בן מולה ועו"ד ליטל נוגה
|
|
|
בשא (ת"א) 9877/09 זאב רום נ' דוד אפל
|
|
| תאריך:
|
06/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
06/07/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
ביהמ"ש מנע עיקול נכסיו של אפל בשל "השתק שיפוטי"
|
|
|
"בשולי הדברים אציין, כי דומה שתקלה דוגמת זו שאירעה במקרה שלפנינו יכולה הייתה להימנע בקלות, אילו בהודעות שנשלחו למערערים היה מצוין במפורש התאריך האחרון לתשלום דמי הפיתוח כשהוא מותאם למועד הזכיה במכרז", כותבת (יום ג' 30.6.09) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, בהחוותה את דעתה על ניסוחי המנהל המעורפלים, חוות דעת שמעוררת שתי תהיות מרכזיות, שכל אחת מהן מעוררת תת-תהיה וכולן יחדיו מעוררות קושיה של ממש:
|
|
|
|
|
"חוק הנכים, המבוסס על חוב שהמדינה חבה למי שנפגע בשירותה, שונה מחוקי נכים אחרים ומהסדרים סוציאליים של תמיכה בנכים, המבוססים, לרוב, על נזקקות כלכלית". אור לאבחנתה זו בין נכי משרד הביטחון לבין נכים אחרים דוחה (יום ה' 30.6.09) נשיאת בית המשפט העליון את בקשת הדיון הנוסף בו מבקשת עמותת קר"ן, הפועלת לרווחת קטועי רגליים בישראל, כי בג"צ יורה על השוואת הסיוע ברכישת אביזרי שיקום הניתן על-ידי המדינה לקטועי רגליים, שנכותם לא קמה בגין שירותם הביטחוני לסיוע המשופר ברכישת אביזרי שיקום הניתן על-ידי המדינה לקטועי רגליים, שנכותם קמה עקב שירותם הביטחוני.תחילתו של עניין הייתה בעתירת עמותת קר"ן לבג"צ בבקשה כי יקבע שהמצב, על פיו קטועי רגליים נכי-צה"ל זכאים ברכישת אביזרי שיקום לסיוע גבוה מזה שזכאים לו קטועי רגלים "רגילים", שמקור נכותם אינו נעוץ בשירותם הביטחוני, מהווה מצב של אפלה אסורה. כפועל יוצא של בקשתם, ביקשה העמותה כי בג"צ יורה למדינה להשוות את הסיוע לו זכאים הנכים ה"רגילים" לסיוע המעולה שזכאים לו קטועי הרגליים נכי משרד הביטחון.בג"צ התיר את האפליה בין שתי קבוצות הנכים בשל היותה "אפליה רלוונטית מותרת" - כלל שעל פיו, באם מפלים בין קבוצה זו לבין קבוצה אחרת, אך האפליה מוצדקת, תותר האפליה.
|
|
|
|
|
"...אין מקום בנסיבות העניין לחייב את התביעה לנקוט בהליך סרק ולהגיש ערעור מקום בו היא משוכנעת שלא קיים סיכוי שיתקבל", כותב (יום ג' 23.6.09) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, בדחותו את בקשת אם נערה בת 14 שנדרסה למוות על-ידי אופנוע בנסותה לחצות את הכביש - שלא במעבר חציה - לחייב את הפרקליטות לערער כנגד זיכויו של הנהג הפוגע בבית המשפט.
|
|
|
|
|
שתי נשים הגישו "בקשה ליישוב סכסוך בין בני זוג" בבית המשפט לענייני משפחה, שמוסמך להפנות את בני הזוג הנדון לטיפול ביחידת הסיוע לשם פיתרון בעיותיהם מחוץ לכותלי בית המשפט
|
|
|
|
|
"מהחלטת בית המשפט עולה כי אין בפירוט הקשר, הלכאורי, של השופט או של מי מבני משפחתו לנוגעים בדבר, ואף לא בהצטברותם, כדי לבסס קיומו של עניין אישי לשופט בתוצאות ההליך" כותבת נשיאת בית המשפט העליון,השופטת דורית ביניש, (יום ב' 22.6.09) בהנמקת הכרעתה, על פיה אין חשש למשוא פנים, ועל כן לא ייפסל שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, השופט אליהו ביתן, מלדון בעניין עמותה שהוא הכחיש את קשריו עימה ושהוכח לגביה- שהוא עצמו ייצג את אחיו של יושב-ראשה כעורך דין טרם התמנה לשופט, שאחותו של השופט היא אשת חבר בה, שדודתו של השופט חברה בה,ששני אחיו של השופט שוכרים נכסי נדל"ן מיושב-ראשה ושגיסו מבצע, בתשלום, עבורה עבודות קבלניות.
|
|
|
|
|
