אם נכונה התמונה המתוארת בכתב האישום שהוגש (8.8.17) נגד סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, הרי שמדובר בתעשיה מתוחכמת, מתוכננת ובעיקר מתמשכת של קבלת שוחד במיליוני שקלים. כתב האישום עוסק בעשר פרשות שונות, המשתרעות מהגליל ועד הנגב, ומערבות רשויות מקומיות, עמותות ואפילו את תנועת הנוער עזרא. עוד עולה ממנו, כי יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר, אבנר קופל, שילם ביודעין שוחד ואף עדכן בכך את חברי הנהלת האיגוד. הנה כמה מן הפרשות המתוארות בו.

הפקות אירועים ומיזם טבק

בשנים 2010-2006 זכו בני הזוג נלי דינובצקי ואיגור רוז, באמצעות חברת אברורה אירועים, במימון של משרד הקליטה ל-19 אירועים בסך 1.3 מיליון שקל. הם העניקו לקירשנבאום ולדאוד גודוסקי, שהיה מנהל אגף הארגון בישראל ביתנו, "עמלה" של 155,000 שקל תמורת סיועם בקבלת המימון. בשני מקרים, טוענת המדינה, העניקה לדינובצקי לקירשנבאום את חלקה במזומן - בפגישות בביתה של האחרונה ובבית קפה בתל אביב.

מאוחר יותר הייתה קירשנבאום שותפה סמויה של בני הזוג בחברת "דון טבק" לייבוא סיגריות. המיזם כשל והשניים נותרו חייבים לה כספים. גודובסקי נחלץ לעזרתה של קירשנבאום, ולחץ על חבר מועצת עיריית אשקלון, אלכס סולטנוביץ, למנוע את העסקתה של דינובצקי בארגון מופע בעיר - כדי להכריח אותה לפרוע את החוב לקירשנבאום. כדי להסיר את הלחץ, הפקידה דינובצקי 2,000 שקל במזומן בחשבונו של גודובסקי.

כאמור, קירשנבאום הייתה שותפה בחברת דון טבק והייתה אמורה להשקיע בה 300,000 שקל. על-פי כתב האישום, את הכסף היא גייסה באמצעות קבלת שוחד משלושה גורמים: החברה המרכזית לפיתוח איזורי השומרון, מתנ"ס מועצת מטה בנימין וחברת ברק רעות השקעות שבבעלותו של רמי כהן, אז פעיל בישראל ביתנו ולימים מנכ"ל משרד החקלאות.

את הכסף ממועצת שומרון קיבלו ריז ודינובצקי באמצעותו של מי שהיה אז ראש המועצה וכעת עד מדינה בפרשה, גרשון מסיקה. קודם לכן הסדירה קירשנבאום למועצה כספים קואליציוניים של ישראל ביתנו בסך 3.5 מיליון שקל, תמורת התחייבותו ש-1.5 מיליון שקל מתוכם יעמדו לשימושה של המפלגה על-פי הוראותיה של קירשנבאום. מתוך סכום זה, הועברו 69,542 שקל לריז ודינובצקי, בהסוואה של תשלום תמורת הסעת אומנים, לכיסוי חלק מהשקעתה של קירשנבאום במיזם הטבק. 57,240 שקל נוספים הועברו במסווה של הפקת אירועים עבור מתנ"ס מטה בנימין.

1.5 מיליון שקל אצל מסיקה

פרשה שלישית מעלה את שמו של אתר החדשות הישראלי-רוסי יזרוס. בעליו הוא אלכסנדר גולדנשטיין והכתב הראש בו היה אלכס קוגן. ישראל ביתנו השפיעה על תכני האתר ואף רכשה בו שטחי פרסום, בעיקר לקראת מערכות בחירות - ולכן רצו קירשנבאום וגודובסקי להיטיב עימו. באותה עת העניק אלכס קלויצקי שירותי פרסום ויחסי ציבור לישראל ביתנו, וגם לו רצתה קירשנבאום לסייע.

בפרשה זו מסתתר אחד האירועים היותר-שערורייתיים בכתב האישום, והוא נוגע לחוב של 28 מיליון שקל של החברה לפיתוח השומרון - בשליטת מועצת שומרון - למדינה בגין הלוואה שקיבלה להקמת בתי מגורים. בשנת 2010 נדרשה החברה לפרוע את החוב ומסיקה ביקש סיוע של מספר חברי כנסת במחיקת החוב.

קירשנבאום הבטיחה להעביר למועצה 3.5 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו, כאשר כאמור בפועל 1.5 מיליון שקל מתוכם יועמדו לרשותה. בדצמבר 2011 מחק משרד האוצר 10.5 מיליון שקל מתוך החוב, כולל כספי ישראל ביתנו. המשמעות: עסקת שוחד הביאה את המדינה לוותר על כספים המגיעים לה.

כתב האישום מתאר כיצד השתמשה קירשנבאום באותה "קופה קטנה" של 1.5 מיליון שקל שעמדה לרשותה אצל מסיקה. הסכום הגדול ביותר - 487,200 שקל - ניתן לכהן תמורת "ייעוץ" שלא היה ולא נברא. כהן עדכן את קירשנבאום על התשלום, והיא אף פנתה למסיקה כאשר היו עיכובים בביצועו. כאן גם נכנסים לתמונה אנשי התקשורת שביקרם חפצה קירשנבאום. החברה לפיתוח שילמה לקלויצקי 291,666 שקל תמורת שירותי שיווק ליחידות דיור. בעלי אתר יזרוס קיבלו מהמועצה 156,600 שקל תמורת שירותים שהעניקו לה. האחרונים לא היו נשכרים אלמלא פנייתה של קירשנבאום, אומרת המדינה.

הקופה הקטנה בתנועת עזרא

דני אלינסון, שהיה מנכ"ל עזרא העולמית בשנים 2014-2010, מככב בפרשה הבאה [תנועת עזרא בישראל ביקשה להדגיש שמדובר בארגונים נפרדים]. קירשנבאום סייעה לתנועה לקבל 4 מיליון שקל ממשרד הקליטה, משרד הדתות ותורמים פרטיים, וקיבלה תמורה בעין יפה - בעיקר במימון נסיעות לחו"ל שלה, של בעלה, של ילדיה, של אחיה ושל גיסתה, בין היתר לארה"ב, מוסקבה, קייב ולונדון. כדי "להכשיר" חלק מנסיעות אלו, הקדישה קירשנבאום לעזרא כמה שעות בהיותה בחו"ל.

כך למשל, באוקטובר-נובמבר מימנה עזרא טיסות לקנדה של מיכאל קירשנבאום (בעלה של פאינה) ושל בתה מיטל ובנה טמיר, שהצטרפו אליה לנופש משפחתי (17,656 דולר), ואת השהות במלונות בקנדה של משפחת קירשנבאום ושל אריה וסנדרה גלייזר, אחיה וגיסתה של פאינה.

בנוסף לכך, טוענת המדינה, אלינסון הורה לעזרא לרכוש מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום עבור קירשנבאום ובני משפחתה בסכום כולל של 8,593.35 דולר. החגיגה כללה טבלט (544.36 דולר), מחשב נייח (2,228.37 דולר), מחשב מק (1,196.54 דולר), מצלמה ועדשה (2,062.29 דולר), שני אייפונים (1,553.64 דולר), עדשת מצלמה (707.68 דולר) ופלאש למצלמה (300.47 דולר).

קירשנבאום המשיכה למשוך מתוך קרן השפע של תנועת הנוער החרדית. התנועה מימנה סקר של ישראל ביתנו בארה"ב בשנת 2010 ב-36,551 דולר, כאשר לצורך הסוואה נכללה בו שאלה אחת לגבי עזרא. על-פי דרישתה של קירשנבאום, הועסק בנה טמיר בידי התנועה במשך שנה כ"מנהל פורום אינטרנטי" תמורת 6,942.69 דולר. בהמשך כתב האישום נאמר, כי טמיר אף "הועסק" בידי רמי כהן כ"אוסף מידע באינטרנט" תמורת 27,850 שקל - בהיותו חייל בשירות סדיר.

הסיוע למדליסט מיכאל קלגנוב

אתר יזרוס שב וצץ באישום הנוגע למועצה האיזורית מגילות, בראשה עמד מרדכי דהאן ואשר ישראל יהושע פעל כשדלן עבורה. קירשנבאום סידרה למועצה 3 מיליון שקל דרך החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית ודרשה ש-500,000 שקל מתוכם יועברו למטרה שהיא תגדיר. 236,000 שקל ניתנו ל-יזרוס, תמורת כמה פרסומים עבור המועצה.

בפרק העוסקת בעמותת איילים עולה שמו של מיכאל קלגנוב, זוכה מדליית השיט בקיאק באולימפיאדת סידני, אשר נקלע לקשיי פרנסה. בנובמבר 2013 נבחר קלגנוב למועצת עיריית טבריה מטעם ישראל ביתנו ונפסקה העסקתו בה כמדריך קיאקים. הוא ביקש את עזרתה של קירשנבאום, שהייתה מעוניינת שימשיך לפעול עבור המפלגה. גודובסקי פנה בעניינו של קלגנוב לעמותת איילים, שקיבלה כספים קואליציוניים מישראל ביתנו, וזו שילמה לקלגנוב 77,000 שקל במשך 11 חודשים - למרות שלא ביצע עבודה כלשהי עבורה.

בשנת 2014 ביקשה קירשנבאום למצוא פתרון של קבע לבעיותיו של קלגנוב, שניסה לקדם מיזם לפיתוח ענף הקיאקים. היא ביקשה את עזרתו של משה קליסקי, עסקן בתחום הספורט שהיה חבר הנהלות איגודי הכדורסל והכדוריד. קירשנבאום ביקשה ממנו להקים את המיזם ולהעמיד בראשו את קלגנוב. הרעיון היה להקימו במסגרת מועצת עמק הירדן, במימונה של עמותת איילים ומתוך "הקופה הקטנה" של קירשנבאום בה בתמורה להעברת תקציבים של 1.5 מיליון שקל. התשלום לקלגנוב אמור היה להיות 200,000 שקל, אך חקירת המשטרה מנעה את יישום הרעיון.

פתרון תעסוקה לח"כית לשעבר

בפרשה הבאה צץ שם מוכר: עובד יחזקאל, שהיה מזכיר הממשלה בתקופתו של אהוד אולמרט ואשר שמו עלה בכמה מן הפרשות שנקשרו לשמו של אולמרט - אם כי הוא לא הואשם בדבר. יחזקאל עוסק בייעוץ פוליטי ובשלהי 2013 הציע לקירשנבאום להגביר את חשיפתה התקשורתית וגייס לשם כך את היחצ"ן רונן צור.

לאחר כמה פגישות אמרה קירשנבאום שאין לה מקור כספי להעסקתם, אך כעבור מספר חודשים בישרה ליחזקאל שמצאה את הכסף. ואכן, השניים החלו באמצע 2014 להעניק לה ייעוץ שבועי לשם "שיפור התדמית לקראת מיקום ברשימת ישראל ביתנו לכנסת הבאה". מה שהשניים לא ידעו הוא, שהמימון הושג מכספי השוחד שעמדו לרשותה של קירשנבאום בעמותת איילים תמורת 218,300 שקל. איילים מצידה - באמצעות המנכ"ל מתן דהן והסמנכ"ל דני גליקסברג - מצאה דרכים יצירתיות להכשיר את הכסף: העסקתו כביכול של משרד צור בידי עמותת הרוח החדשה הירושלמית בניהולה של אלישבע מזי"א, כולל תשלום של 76,700 שקל להתקשרות עם ynet לסיקור כנס שערכה העמותה בכנסת.

עמותת איילים התבקשה גם לסייע בפתרון בעיות הפרנסה של הח"כית לשעבר ליה שמטוב מישראל ביתנו, ששימשה כחברת מועצת נצרת עילית ללא שכר. גודובסקי פנה לאיילים - על דעתה של קירשנבאום - בבקשה שתעסיק את שמטוב, תוך שהוא מזהיר שאם תסרב, לא יועברו לה הכספים הקואליציוניים מישראל ביתנו. חקירת המשטרה בפרשה מנעה את יישום הדרישה.

ולבסוף: איילים התבקשה בסוף 2014 לממן עבור ישראל ביתנו חלוקת מדליות לוותיקי מלחמת העולם השנייה ב-20,000 דולר. "דהן וגליקסברג התלבטו האם לממן את רכישת המדליות מכספי העמותה השוטפים או שמא להסיט לטובת רכישת המדליות כספי תרומה שאמורים היו להגיע אל העמותה. דהן העדיף, ככל הניתן, שמימון המדליות לא ייצא ישירות מהעמותה, ועל כן סוכם כי גליקסברג ינסה למצוא תורם של העמותה שניתן 'להגיד לו שטות כזו'", אומרת המדינה. גם כאן, חקירת המשטרה קטעה את היוזמה.

משה קליסקי, בו כבר נתקלנו בעניינו של קלגנוב, התבקש למצוא גורם שדרכו תוכל קירשנבאום להזרים כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל - תוך מתן שוחד מתוכם לקירשנבאום. קליסקי יידע במזימה את יו"ר האיגוד דאז, אבנר קופל, שאף השתתף בפגישה נוספת עם רמי כהן. האחרון דרש עמלה של 20%, קופל הסכים ל-10% בלבד - בידיעה שמדובר בשוחד - והפגישה הסתיימה ללא הסכמה. מאוחר יותר הסכים כהן להסתפק ב-10%, וקופל אף הודיע להנהלת האיגוד על קבלת הסכום ועל תשלום העמלה. האיגוד קיבל מיליון שקל דרך מכון וינגייט ושילם לכהן את "עמלתו".