הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה (יום ד', 8.11.17) בנושא הפשיעה החקלאית יו"ר הוועדה ח"כ
שלי יחימוביץ' (
המחנה הציוני) אמרה בפתח הדיון, כי התופעה בה אזרחים רבים, חקלאים, מתעוררים לבוקר של סיוט התחדדה וזלגה לתודעה הציבורית אחרי האירוע הקשה במושב שקף. זהו אירוע בו התרחשו ביזה ושוד שנמשכו שעות ארוכות. הדוח האחרון של
מבקר המדינה, הצביע על כשלים מהותיים. על חולשה, אוזלת יד והעדר מענה מערכתי.
יובל חיו המשנה למנכ"ל מבקר המדינה פירט את עיקרי הממצאים בדוח וביניהם; אי-ביצוע התפיסה המבצעית להפעלת מג"ב על-ידי התחנות האזוריות, ריכוז מידע אמין על היקף הפשיעה החקלאית לרבות מספר אירועים והיקף הנזק בכל אירוע, אובדן של אמון הציבור במשטרה שמביא לתת דיווח, חוסר באיוש התקנים במג"ב והפניית הכוחות לליווי עצירים בהתאם לאמנה בין שב"ס למשטרת ישראל, אי-שימוש באמצעים טכנולוגיים, אי-קידום התוכנית לביצוע בדיקות די. אן. איי, וחוסר בפתרון לאכסנת בעלי חיים לאחר לכידתם.
במהלך הדיון לצד הערכה רבה לפעולות המתנדבים של ארגון "השומר החדש" נאמר כי יש לבחון את רמת המעורבות. ח"כ יחימוביץ' אמרה כי הפניית משאבים לעמותות פוגעת ביכולת של הגופים הממשלתיים לתת את השירות לו הם מחויבים. ח"כ לשעבר
עמרי שרון המשמש כיום כמנכ"ל איגוד מגדלי הבקר לבשר, אמר כי הוא חושש שהדבר עלול לגלוש לתופעה של הקמת מיליציות ואנרכיה.
"הנטייה להאשים את המשטרה איננה נכונה", אמר שרון. "המשטרה תופסת אך הפרקליטות צריכה להעצים את חומרת העבירה. חמור מזה הוא בית המשפט שמגלה הבנה לגנב. מדובר במכת מדינה".
שר החקלאות
אורי אריאל הדגיש כי הנושא חשוב ובוער וראשית צריך להודות לכוחות הנמצאים בשטח ועושים מאמץ גדול. השר התייחס לסוגיית ביטוח החקלאים ואמר כי בגלל היקף התופעה ועוצמתה, החברות לא מוכנות לבטח או שמעלות את הפרמיה לשיעור בלתי כדאי. הקרן לנזקי טבע הכינה תוכנית לבקשת המשרד, והיא מוכנה ויכולה לצאת בראשון לינואר. התוכנית נתקעה במשרד האוצר שמסרב לתקצב אותה ב-16 מיליון שקלים. עוד אמר השר, כי תקציב הנמצא בתוכנית שונות ונדרש לאפשר לחקלאים להפנות את התקציב גם לטובת אמצעי ביטחון. השר הדגיש כי נדרש שינוי של השיטה וצורת ההתייחסות. חובת ההוכחה צריכה לעבור מהחקלאי אל הגנב שנמצא בשטח שלא שלו.
ח"כ
איתן ברושי אמר כי על-פי דוח המבקר הציון לממשלה הוא ציון נכשל. הממשלה נכשלה בטיפול בטרור החקלאי ובמניעתו. זה איום אסטרטגי על החקלאות. ח"כ ברושי חשף כי במשרד הביטחון קיימת לפיצוי חקלאים שנפגעו כתוצאה מההסכמים עם הפלשתינים. הכסף קיים ולא מנוצל.
ניצב משנה דוד שריקי קצין חקירות מג"ב, אמר כי בשנה האחרונה ישנה ירידה של 15 אחוז ביחס לשנת 2016 באירועים הפלילים אך לא בהיקף הנזק. בשנת 2017 נגנבו 1,709 ראשי בקר לעומת שנה קודמת בה נגנבו 3,500. השנה נגנבו 27 טרקטורים נגנבו ומתוכם הוחזרו 19 לעומת 59 שנגנבו בשנה הקודמת.
לגבי הרישום ואיסוף המידע אמר כי השנה נעשה מהלך משמעותי וכלל האירועים נמצאים במערכות המחשוב, ולפיכך לא יהיו פערים ברישום. מעל 95 אחוז מהדיווחים נמצאים במערכת המחשוב. לגבי איוש התקנים אמר כי אוישו יותר מ-25 תקנים והשאר נמצאים הליך גיוס וקליטה. והוסיף כי ציוד מתקדם נקלט ונעשה בו שימוש רב.
בהתייחס לתוצאות בשטח אמר ניצב משנה שריקי אמר כי בשנה האחרונה חילטה המשטרה חמישה וחצי מיליון שקלים של כנופיות גנבים. הוגשו כתבי אישום כנגד 18 חוליות ועדיין מתבצעת עבודה כנגד 12 חוליות נוספות. לגבי הבקר, נסגר מכרז להחזקת ראשי הבקר שייתפסו והוועדה הבודקת את נושא הדי. אן. איי החליטה שלא לקדמו בשלב זה.
ח"כ
חיים ילין אמר כי הטרור החקלאי שמגיע מהרש"פ יהפוך לציר טרור אם הממשלה לא תטפל בו בהקדם. "כבר שנתיים וחצי שאני מלווה את החקלאים בתופעה שמאיימת על פרנסתם ורואה איך אוזלת היד וסגירת תיקים שיטתית ע"י המשטרה רק מחזקת את העבריינים שכבר הפכו לכנופיות מקצועיות. רק החלטת תביא לפתרון".
אורי בן יהודה, ראש תחום ביטחון מועצות אזוריות: "המשטרה עושה עבודה טובה מול הפשיעה הכבדה, אך כלל לא מתייחסת לגניבות קטנות לכאורה, כאשר רק בתחום האבוקדו כדוגמה הנזק המשוער בשנה האחרונה עומד על 15 מיליון שקלים". הוא הוסיף ואמר כי עדין לא נשבר מחסום אובדן האמון של החקלאים ולפחות 30 אחוזים מהעבירות לא מדווחות.
ח"כ
אמיר אוחנה (ליכוד), אמר כי נחשף לפשיעה החקלאית באירוע בבית אלעזר בו אזרח נאלץ להגן על רכושו. מתקשורת עם השטח אמר כי הוא שומע על פעילויות והצלחות אך עדיין קיימת תחושת חוסר ביטחון ותחושת הפקרות. הוא סיים ואמר כי יש מקום לאפשר לאזרחים להגן על עצמם. לא להוריד אחריות מהמשטרה, אך היות שאי-אפשר לצפות שבכל משק יהיה שוטר, צריך לאפשר לאזרח להגן ולאחר מכן לגבות אותם.
ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני), דיבר אף הוא על חוסר האמון המערכת, דבר המביא לפעולה עצמית בשיטות שאינן מקובלות. לדבריו הכפפת מג"ב לתחנות המקומיות נראית רע, לא רצינית, לא הגיונית והוא הציע לבחון את ההחלטה מחדש. בעניין הביטוח לחקלאים אמר כי למרות שהדבר ברור העסק תקוע ורק החלטת ממשלה תניע את הגלגל.
עמיחי דוד אגף תקציבים אמר כי משטרת ישראל לא דרשה בתקציב האחרון תקציב ייעודי למלחמה בפשיעה החקלאית. בהתייחס לכך אמר ניתב משנה שריקי שכל התקציבים שנדרשו לתוכנית התקבלו מתוך תקציב המשטרה.
אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אמר כי המדינה מחויבת לדאוג לביטוח החקלאים. עוד אמר כי כדי ליצור הרתעה חייבת להיות התמודדות מערכתית. אם מג"ב היה מקבל את האחריות הבלעדית ולא היה נלקח למשימות אחרות הוא היה מביא יופי של תוצאות.
ח"כ
רוברט אילטוב (
ישראל ביתנו) אמר כי צריך להחזיר את אמון החקלאים במערכת, רק אז נראה את התמונה המלאה. עוד חשף כי שר האוצר כחבר כנסת קידם חקיקה שתבטיח ביטוח לחקלאים. בתגובה ביקשה ח"כ יחימוביץ' להגיש יחד עמו את הצעת החוק מחדש.
תמר לוי גונר, מאגף התקציבים במשרד האוצר, אמרה כי היות שהפשיעה חקלאית איננה כורך המציאות המשרד סירב לתקצב באופן מנותק את הביטוח אלא רק כחלק ממעטפת כוללת של התמודדות הכוללת אכיפה ענישה ועוד. בתגובה אמרה ח"כ יחימוביץ' כי איננה מקבלת את החיבור בין הדברים. זה פשוט להפקיר ציבור שלם לנפשו לסרב לתת לו מה שכל אדם מקבל בכל דבר שהוא. זו התנערות של אחריות המדינה איננה יכולה לחכות עד שיבוא שלום כלל עולמי.
עו"ד ירון סעדון מפרקליטות דרום, אמר כי לאחרונה מונו פרקליטים ייעודים להתמודדות עם פשיעה חקלאית, שנים בצפון ואחד בדרום. עוד אמר כי הטיפול הוא בסמכות המשטרה למעט נקרים בעלי משקל בשל היקף הנזק או המשתתפים שבהם מחליט פרקליט המחוז לקחת את האחריות.
יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ' סכמה את הדיון ואמרה כי היא רואה בחומרה רבה את היחס האפתי של משרדי הממשלה למכת הגניבות החקלאיות. יחימוביץ׳ ציינה כי הוועדה תקיים דיון מעקב וכן סיור בשטח בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים לעניין, ודרשה לקבל ממג״ב נתונים מעודכנים שיאפשרו להעריך האם שינוי התפיסה המבצעית במג״ב הינו אפקטיבי, לרבות נתונים על איוש תקנים, אמצעים סיגינטיים ומבצעיים, וכן שיעורי הגשת כתבי אישום והרשעות. עוד דרשה יחימוביץ׳ מאגף תקציבים ורשות שוק ההון לטפל באופן מיידי בבעיית הפיצויים ולמצוא פתרון ביטוחי מדינתי ראוי לחקלאים אותם חברות הביטוח מסרבות לבטח. יחימוביץ׳ שיבחה את מג״ב על הישגיהם בהתחשב במשאבים המועטים העומדים לרשותם.