|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
הבית נשרף? זה מה שמגיע לכם מהביטוח

בג"צ ערוץ 7

בשנת 1999 נחקק 'חוק ערוץ 7' במסווה של תנאים למתן זכיונות לתחנות רדיו ארציות נתפר החוק למידותיו של ערוץ 7 השופט אור: פגיעה קשה בחופש העיסוק של התחנות המתחרות ובעיקרון שלטון החוק כך לא מגשימים פלורליזם
24/07/2009  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
אואואואואואוה אייייי... פגיעה בחופש העיסוק ובעיקרון שלטון החוק [ששון תירם]

במסגרת חוק ההסדרים לשנת 1998, תוקן חוק הבזק, התשמ"ב - 1982 באמצעות הוספת סעיף 3(7) לחוק. בתמצית, התיקון לחוק מעניק רשיון וזיכיון להפעלת תחנת שידור לשידורי רדיו למי שהפעיל במשך חמש שנים רצופות תחנה כזו אשר שידוריה נקלטו במרבית שטחי ישראל.

מספר חברי כנסת, תחנות רדיו שקופחו עקב ההסדר ועמותת אמית"י (למען מנהל תקין) עתרו כנגד החוק. לטענתם, תוכן התיקון לחוק סותר את הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכן את הוראות חוק יסוד חופש העיסוק.

יוזמי החוק התכוונו לאפשר הקמת ערוצים ארציים ייעודיים אשר יוגדרו באופן שיפנו לפלח מסוים באוכלוסיה, בהתחשב בין היתר בהשקפת עולמה, אורח חייה, ערכי תרבותה, שיעורה באוכלוסיה הכללית והיעדר חלופות בכלי תקשורת אחרים; נקבע כי הענקת זיכיון לערוץ ייעודי תהיה בדרך של מכרז וכן יותקנו תקנות אשר במסגרתן ייקבעו סדרי עדיפויות בין המתמודדים השונים לאור מגבלת התדרים.

כן הוצע להוסיף לחוק הרשות השנייה פרק אשר יסדיר את שידורי הרדיו הארציים ייעודיים, לצד הסדרת שידורי הרדיו האזורי.

במסגרת ההצעה, נקבעו, בין היתר, אמות מידה להענקת זכיונות לתחנות רדיו ייעודיות בהתאם לקריטריונים כגון צורכי האוכלוסיה, שיקולים כלכליים וכיוצא באלה; נקבעו סדרי עדיפויות לפיהם יוענקו זכיונות לתחנות הרדיו הייעודיות השונות בהתחשב, בין היתר, בכמות התדרים שניתן להקצות לתחנות רדיו ארציות; הוטלו הגבלות שונות על קבלת הזיכיון וכן נקבעו הוראות בנוגע למכרזים אשר במסגרתם תיערך התמודדות על הזכייה בו.

בסופו של יום התקבל בכנסת התיקון לחוק הבזק אשר הוסיף, כאמור, את סעיף משנה (7) לסעיף 3 לחוק. סעיף 3 לחוק הבזק קובע פטורים וסייגים להוראה הקבועה בסעיף 2(ב) לחוק, המטילה חובת רישוי לפעולות ושירותי בזק. סעיף 3(7) הוסיף פטור נוסף מחובת הרישוי וכך נאמר בו: "3. הוראות סעיף 2(ב) לא יחולו על - ... (7) מי שהקים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני יג' בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, יראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי סעיף 5(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ז - 1977, וכמי שקיבל זיכיון לפי סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן - 1990".

"החוק נתפר למידותיו של ערוץ 7"

העותרים, הח"כים אורון, שריד, כבל ופורז, וכן עמותת אמיתי ושלוש עשרה תחנות רדיו אזוריות הפועלות בישראל מכוח זכיונות שהעניקה להן הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, גורסים כי החוק אשר נועד להכשיר את ערוץ 7, פוגע בחופש העיסוק של המתחרים, בזכות הקניין שלהם כמו גם בעיקרון השוויון.

כן גורסים העותרים כי לא מתקיים התנאי הראשון בפסקת ההגבלה ולפיו הפגיעה בזכות תיעשה "לפי חוק" שכן עסקינן בחוק עמום. היועמ"ש הצטרף לעמדת העותרים ולפיה דין "חוק ערוץ 7" להתבטל, וזאת בשל פגמים שנפלו בהליכי חקיקתו ובשל היותו לא חוקתי כאמור. העמותה לזכות הציבור לדעת, לעומת זאת, תמכה ב"חוק ערוץ 7" מן הטעם ולפיו "נדרש צורך בקיום מגוון רחב ופלורליסטי של ערוצי רדיו".

"כלי רב עוצמה"

השופט אור מוסיף ומדגיש את היות הזכות לחופש עיסוק זכות חוקתית, אשר נגזרת מן האוטונומיה של הרצון הפרטי, ואשר מהווה ביטוי להגדרתו העצמית של האדם: "באמצעות חופש העיסוק מעצב האדם את אישיותו ואת מעמדו ותורם למרקם החברתי".

השופט אור מציין כי היות שתדרים הם משאב ציבורי מוגבל, נדרשת הוועדה של התדרים והקצאתם. לדבריו, "זיכיון לשדר שידורים לציבור מעניק לבעליו כלי רב עוצמה. תפקידו של הרגולטור בהקשר זה אינו טכני בלבד אלא מוטל עליו גם לדאוג למימוש עקרונות מהותיים. בעוד פקודת הטלגרף עוסקת בצד הטכני של הקצאת תדרים לשימושים שלהם הוּעדו, חוק הרשות השניה מסדיר מתן זיכיונות להפעלת תחנות שידור בהתחשב בהיבטים מהותיים-תוכניים".

כן קובע השופט אור כי "היות והתיקון לחוק הבזק מעניק לזכיון להפעלת תחנות רדיו בלא מכרז הוא פוגע בחופש העיסוק של התחנות האחרות באופן שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה".

השופט אור מוסיף ומדגיש את היות הזכות לחופש עיסוק זכות חוקתית, אשר נגזרת מן האוטונומיה של הרצון הפרטי, ואשר מהווה ביטוי להגדרתו העצמית של האדם: "באמצעות חופש העיסוק מעצב האדם את אישיותו ואת מעמדו ותורם למרקם החברתי". חופש התחרות, מציין השופט אור, הינו עיקר בסיסי בחופש העיסוק. "בריח התיכון של חופש העיסוק הוא עיקרון השוויון בין מתחרים. התערבות שלטונית המעניקה לאחד את אשר אינו מוענק לאחר או המצירה את צעדיו של אחד באופן שאינו מוטל על מתחרהו מתערבת בתחרות חופשית באופן הפוגע בחופש העיסוק".

השופט אור ממשיך ומציין כי: "לחופש התחרות יש חשיבות הן בהיבט הציבורי והן בהיבט האישי. מבחינת ההיבט הציבורי, התכלית היא הגברת היעילות במשק. חופש התחרות תורם לשיפור טיב המוצר או השירות, ולשמירה על רמת מחירים הולמת לתועלתם של הצרכנים. בהיבט האישי תכליתו היא הן לאפשר לפרט למצוא את מחייתו והן לעצב את אישיותו ומעמדו".

"משאב מוגבל השייך לציבור בכללותו"

השופט אור מוצא כי 'חוק ערוץ 7' פוגע בחופש העיסוק, ומציין כי: "ספקטרום התדרים לשידור ערוצי רדיו מסחריים-ארציים הוא משאב מוגבל השייך לציבור בכללותו. תפקיד השלטון הוא לשמש נאמן הציבור לצורך שמירה על משאב זה, ולניצולו לתועלת הציבור. במסגרת זאת, אחראי הוא גם על הקצאתו באופן יעיל והוגן בין אלה המבקשים לנצלו. התיקון לחוק פוגע בחופש התחרות של כלל המתחרים הפוטנציאלים על השימוש במשאב התדרים לשידורי רדיו ארציים בכך שהוא מעניק זיכיון ורשיון לשידורי רדיו ארציים-פרטיים לגוף משדר העומד בתנאי התיקון לחוק, ללא מכרז וללא קריטריון חלוקה שוויוני אחר כלשהו. לשון אחרת, הרשיון והזיכיון מוקצים לגופים ספציפיים וזאת מבלי שניתנה למתחרים נוספים הפועלים בענף שידורי הרדיו כל הזדמנות להתחרות עמם על בסיס שווה. פגיעה זו מוחרפת בנסיבות העניין מעצם הדבר כי אמת המידה לקבלת הזיכיון והרשיון לפי התיקון לחוק היא קיום ותק מינימלי של שימוש לא מורשה ושלא כדין בתדרי רדיו".

"הקריטריונים נתפרו לפי מידותיו של ערוץ 7"

לאחר שהשופט אור קובע כי 'חוק ערוץ 7' פוגע בחופש העיסוק, הוא נפנה לבחון את התקיימותם של תנאים פסקת ההגבלה: האם החוק נחקק לתכלית ראויה והאם הוא מידתי. הוא שואל: "האם תכליתו מכוונת להגשים יעדים חברתיים חשובים אשר השגתם עולה בקנה אחד עם אופייה של החברה כמגינה על זכויות אדם?".\

העותרים גורסים כי "אין החוק בא לסייע להרחבת השיח הציבורי באמצעות מתן זכיונות לערוצי רדיו ארציים ייעודיים למגזרים בעלי צרכים מיוחדים", ואף המשיבים מצדם, אינם מתכחשים לכך שתוצאת התיקון לחוק היא הענקת רישיון וזיכיון לערוץ 7. אולם לטענתם, התכלית המונחת ביסוד הענקת רישיון וזיכיון לתחנות לשידור רדיו העונות על תנאי התיקון לחוק היא תכלית רחבה יותר: תכלית זו מתמקדת בהענקת ערוצי תקשורת רדיופונית לאוכלוסיות ייעודיות אשר סבלו בעבר מהיעדר ייצוג תקשורתי הולם, ובכללן האוכלוסיה המהווה את קהל המאזינים של ערוץ 7. העמותה לזכות הציבור לדעת מדגישה בהקשר זה את התכלית של קידום פלורליזם תקשורתי המעניק ייצוג הולם להשקפות שונות הרווחות בציבור.

השופט אור מוצא כי: "לאור העובדה שהקריטריונים למתן רשיון לתחנות רדיו כפי שאלו מנוסחים בתיקון לחוק נתפרו לפי מידותיו של ערוץ 7, תוך שאין שום אזכור בלשון החוק ל"פלורליזם" ול"ביטוי דעות שונות", ניתן לומר כי תכלית החוק אינה ראויה". הוא מוסיף ומציין כי בפועל "'חוק ערוץ 7' נותן פרס למי שפעלו שלא כדין, ובכך מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק. בנוסף, יש פה פגיעה בחופש העיסוק של מתחרים פוטנציאלים, מבלי לקדם יעד חברתי כלשהו".

השופט אור מציין כי "גם אם נניח שלחוק תכלית נוספת, והיא מענה לצרכי אוכלוסיה יהודית, היות והדרך להגשם את התכלית הזו אינה מידתית, דין העתירה להתקבל".

"כך לא מקיימים פלורליזם"

"הנזק שנגרם מהתיקון לחוק למתחרים פוטנציאליים על שידור ערוצי רדיו ארציים ייעודיים הוא רב. למעשה, כניסתם לתחום זה נחסמת. כמו כן, הענקת הזיכיון והרישיון לנהל תחנת רדיו בהסתמך על הקריטריון היחיד של הפעלת תחנות רדיו, משך פרק זמן מינימלי, לא קצר, ללא רישיון וזיכיון כדין, מהווה פגיעה קשה בעיקרון שלטון החוק".

הגם שהשופט אור קבע כי החוק אינו לתכלית ראויה, אלא לתכלית הכשרת תחנת רדיו פיראטית מסוימת, הוא נפנה לשלב הבא: בדיקת התקיימותו של מבחן המידתיות. השופט אור קובע כי גם בהנחה שהמטרה הינה לקדם את הפלורליזם בשיח הציבורי, 'חוק ערוץ 7' אינו מתאים למטרה זו שכן "לא עוצב מנגנון אשר תפקידו לאתר אוכלוסיות ייעודיות שהן הנזקקות ביותר לייצוג הולם במפת התקשורת הרדיופונית. מכאן, שאמות המידה שנקבעו בתיקון לחוק אינן מותאמות להגשמת התכלית של ייצוג תקשורתי פלורליסטי".

לדברי השופט אור, התיקון לחוק אינו עומד גם בדרישה של בחירת האמצעי אשר פגיעתו בזכות פחותה: "כאמור, התיקון לחוק אינו כולל חובת מכרז או כל אמצעי אחר האמור לספק הזדמנות שווה למתחרים פוטנציאלים להתמודד על ערוצי הרדיו הארציים. מניעה זו מוחמרת במקרה דנן בו קיים משאב מוגבל אשר הענקתו לאחד ולא לאחר שלא על בסיס שוויוני חוסמת מהאחר, או למיצער מגבילה קשות, את כניסתו לתחום. תוצאה זו ניתן היה למתן באמצעות קביעת
חובת מכרז או קביעת אמות מידה ענייניות אשר על המתמודדים היה לעמוד בהן. יתכן כי גם גופים אחרים מאותה אוכלוסיית יעד, פרט לערוץ 7, אשר אינם עומדים בתנאי התיקון לחוק, מייצגים נאמנה את אוכלוסיית היעד".

לאחר שהשופט אור מפעיל את מבחן המשנה השני של מבחן המידתיות (איתור אמצעי המגשים את אותה מטרה אך הפוגע בזכויות יסוד באופן מופחת) הוא נפנה לבחינת מבחן המשנה השלישי של מבחן המידתיות: מבחן התועלת אל מול הנזק: לדברי השופט אור, "הנזק שנגרם מהתיקון לחוק למתחרים פוטנציאליים על שידור ערוצי רדיו ארציים ייעודיים הוא רב. למעשה, כניסתם לתחום זה נחסמת. כמו-כן, הענקת הזיכיון והרשיון לנהל תחנת רדיו בהסתמך על הקריטריון היחיד של הפעלת תחנות רדיו, משך פרק זמן מינימלי, לא קצר, ללא רשיון וזיכיון כדין, מהווה פגיעה קשה בעיקרון שלטון החוק".

לאור כל אלו קובע השופט אור כי חוק ערוץ 7 בטל.

בג"צ 1030/99 ח"כ חיים אורון ואחרים נ' יו"ר הכנסת, דן תיכון (2002).
תאריך:  24/07/2009   |   עודכן:  24/07/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תוכנית ההינתקות הובילה להתנגדות פוליטית חריפה בקרב הציבור, וזו הגיעה עד לבית המשפט. חוק יישום תוכנית ההינתקות, התשס"ה - 2005 אשר התקבל ביום 16.02.2005, ואשר ידוע יותר כ"חוק פינוי פיצוי" - הסדיר את ביצוע ההינתקות. כנגד חוק זה עתרו שורה של עותרים, ביניהם תושבי גוש קטיף, נגד כנסת ישראל, בטענה כי החוק אינו חוקתי. העתירה, כזכור, וכפי שההיסטוריה מספרת, נדחתה ברוב של שמונה שופטים נגד אחד - שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כל השופטים קבעו כי ההינתקות הינה לתכלית ראויה, ומידתית, ורק שופט אחד קבע כי אינה לתכלית ראויה ואינה מידתית. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מורה לנו לבחון כל חוק אשר נחקק לאחר היחקק חוקי היסוד במבחני פסקת ההגבלה: האם החוק הינו לתכלית ראויה ההולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? האם החוק מידתי, קרי האם האמצעי שננקט להגשמת התכלית מתאים להגשמת התכלית ואין אמצעי פחות פוגעני ממנו? דרך בחינה זו הנחתה את תשעת שופטי ההרכב, ברם, הם הגיעו לתוצאות שונות, מה שממחיש את גמישותם של המבחנים החוקתיים.
22/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
את שיקול הדעת המנהלי מפעילה הרשות השלטונית בשתי סיטואציות: א. כאשר מוקנית לה בחוק סמכות רשות, והיא מפעילה שיקול דעת באם להפעיל סמכות זאת, אם לאו. ב. כאשר מוקנית לה בחוק סמכות חובה, והיא נדרשת להפעיל שק"ד באשר לדרך הפעלת הסמכות.
19/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
מכוח עיקרון חוקיות המנהל רשות אינה יכולה לפעול, אלא אם הוקנתה לה סמכות בחוק. ברם, הרשות או גופים סטטוטורים בתוכה אינם יכולים לבצע את כל שהחוק הטיל עליהם ולצורך כך נועדו דיני ההסמכה. דינים אלו מאפשרים לרשויות לאצול סמכויות, להיעזר בגורמים שלישיים או להעביר סמכותם לגורם אחר.
14/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הנחיות מנהליות הינן הכללים אשר הרשות המנהלית מתווה לעצמה בכדי להפעיל את סמכותה, כפי שזו הוקנתה לה בחוק, שכן החוק מקנה לרשות סמכויות אך אינו יורד לרמת הפירוט של אופן הביצוע.
02/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
חוזה אל על קובע כי דייל זכאי לקבל הטבה בדמות כרטיס טיסה שנתי לבן/בת זוג (בעל ואישה) או ידועים בציבור אשר אינם יכולים להינשא. העותר מבקש כרטיס טיסה עבור בן זוגו. שתי ערכאות של בתי הדין לעבודה (האזורי והארצי) נענו לעתירתו. אל על עותרת לבג"צ. השופט ברק קובע כי אין להפלות - חרף השוני - כל עוד השוני אינו רלוונטי. במקרה הנדון - אין הבדל בין זוג הטרוסקסואלי לבין זוג הומוסקסואלי לעניין הפרידה הממושכת של בני הזוג כאשר אחד מהם בטיסות. בשני המקרים, בן הזוג אשר נותר בבית מחכה בקוצר רוח לשובו של בן הזוג ה'טס'. בהיעדר שוני רלוונטי יש לאסור את האפליה.
30/06/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   תקציב המדינה  /  מי ומי  
תוקפי אהרן ברק לא הבינו דבר  /  ענבל בר-און
18 שופטים לביהמ"ש העליון  /  רותי אברהם
אות "חושן המשפט" לשופט מאיר שמגר   /  טליה גורן
אהרן ברק - מדיטציה קיצית לצלילי מהלר ובאך  /  עו"ד אביגדור פלדמן
חוק מול צדק - מה עדיף?  /  עו"ד יוסף פנדריך
כוחו המופלא של עיקרון המידתיות  /  ענבל בר-און
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רון בריימן
רון בריימן
תמלול של קטע מרתק ומאלף מתוך ראיון של דובר צה"ל לשעבר, המותח ביקורת נוקבת על התרבות הארגונית של צה"ל    לא מיותר לציין שתרבות זו היא של צה"ל בפרט, אבל של החברה הישראלית בכלל, לפחות ...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
יעקב הוא עיתונאי אשר לא היו לו שאיפות אחרות מלבד תקשורת, עיתונאות, יצירת סיפור, הגשה, הבאת חדשה, כתיבה, הבאת מידע על נושאים מנושאים שונים
דרור אידר
דרור אידר
כיצד התקיימנו בעולם חסר התגלות, בגיא צלמוות של לאומים, נתונים לסכנת השמדה? מגילת אסתר הכינה אותנו לעולם כפי שמוכר כיום, שבו מוכרחים לתמרן בסבך הפוליטיקה העולמית כדי להשיג את הבסיס:...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il