עו"ד
יוסי שגב, מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום המסחרי, נדון לשישה חודשי עבודות שירות וקנס של 200,000 שקל; משרדו ישלם 200,000 שקל נוספים. שגב הורשע בחודש יוני בהתחמקות מתשלום מע"מ בסך 2.4 מיליון שקל, ונקבע שהוא ביצע את העבירה בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש ביוני 2010 והוא מתייחס לתשלום שקיבל שגב בשנת 2003; דיוני ההוכחות הסתיימו בדצמבר 2015.
שגב קיבל שכר טירחה בסך כ-15.6 מיליון שקל עבור הייצוג המשפטי שהעניק לליז הרדי, בתו של המיליארדר שאול אייזנברג המנוח המתגוררת בישראל, בהליכי הסכסוך על עיזבון האב. כדי להתחמק מתשלום מע"מ, שגב הציג בפני רשויות מע"מ מצג כוזב, כאילו נתן את השירות המשפטי ללאה אייזנברג, אמה של הרדי, שהיא תושבת חוץ, ולפיכך השירות שניתן לה אינו חייב במס.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יעל פרדלסקי, ציינה בגזר הדין את מחדלי החקירה המשמעותיים של רשות המיסים, ולצידם - בחשיבות נמוכה בהרבה - את התקלות שנפלו בהעברת חומרי חקירה לשגב. המדינה ביקשה לגזור על שגב 18 חודשי מאסר, ואילו ההגנה ביקשה לבטל את הרשעתו של שגב ולהסתפק בענישה ללא הרשעה, ובכל מקרה - להימנע ממאסר בפועל. פרדלסקי דחתה את הבקשה לבטל את ההרשעה, באומרה שלא מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות צעד כזה.
לדברי פרדלסקי, הפסיקה היא שיש להטיל עונשי מאסר בפועל וקנס משמעותי על עבירות מס בשל הפגיעה הקשה שלה באינטרס הציבורי. הימנעות מהרשעתו של שגב תהווה מסר שלילי לציבור ותעמוד בניגוד לכך שיש להחמיר בענישה בעבירות מס. הנזק העלול לגרום לשגב אינו גובר על האינטרס הציבורי, במיוחד כאשר מדובר בעורך דין - היא מוסיפה. על מעשיו של שגב אמרה כי מדובר בגריעת מיליוני שקלים מהקופה הציבורית, ובעבירה שנעשתה למען רווח כלכלי ולכן הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.
פרדלסקי קבעה, כי מתחם העונש ההולם הוא 30-6 חודשי מאסר. היא אינה סבורה שהתמשכות הזמן מצדיקה לחרוג כלפי מטה מן המתחם, וכך גם לא התנהלותה של המדינה - עליה כאמור מתחה ביקורת. עוד החליטה שלא להתחשב במו"מ על הסדר הטיעון שניהלו הצדדים ובו הסכימה המדינה לעונש נמוך מזה שביקשה בהליך עצמו. לצד זאת, בקביעת העונש בתוך המתחם הביאה בחשבון את התמשכות הזמן ומחדלי החקירה - ובראשן אי-שמירת הודעותיו של שגב ברשות המיסים. היא גם התחשבה בעברו הנקי של שגב, בתרומתו לחברה, בהסרת המחדל ובמצבו המשפחתי.
ביצוע העונשים עוכב ב-45 יום כדי לאפשר לצדדים לשקול האם להגיש ערעורים - שגב על הרשעתו והמדינה על קולת העונש. אחרי הדיון הביע שגב שביעות רצון מגזר הדין, אך אמר כי טרם החליט האם לערער על עצם ההרשעה. לדבריו, קשה לו להשלים עם הקביעה לפיה מחשבה
בתום לב לפיה רישום מע"מ בשיעור אפס מהווה עבירה מסוג פשע. את המדינה ייצגה עו"ד ליאת גולדשטיין-שוורץ, ואת שגב - עוה"ד
איתן מעוז וסתיו שוורצברג.
