ארה"ב רוגשת ביממה האחרונה לאחר שנודע כי אחת הנשים האהובות והעשירות במדינה, מנחת הטלוויזיה אופרה וינפרי, שוקלת להתמודד על תפקיד מועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.
בקהילה היהודית בארה"ב וגם במשרד החוץ בישראל, כבר החלו לתהות, איזו נשיאה תהיה וינפרי, במידה ותיבחר, בכל הנוגע לישראל וליהודים.
אופרה וינפרי מעולם לא ביקרה בישראל, למרות שלפני עשר שנים הבטיחה לעשות כן. ידידה,
אלי ויזל, שהעניק לה פרס בטקס מפואר על תרומתה "בקידום עניינים הומניטריים", ביקש ממנה להגיע לביקור. היא הבטיחה לו שהיא "מלאת סימפטיה לעם בישראל ומתכוונת לבקר בארץ הקודש", אך מעולם לא מימשה את ההבטחה.
לעומת זאת, וינפרי נזהרה לא להכעיס את ישראל ותומכיה. לפני שלוש שנים הגיעו למשרדי המערכת של מגזין O, בבעלות וינפרי, נציגים של תנועת החרם על ישראל (BDS) וביקשו למסור לה עצומה, עליה חתמו 5,500 איש הקוראים לה לא לענוד יותר יהלומים שנרכשו מחברה בבעלות איש העסקים הישראלי,
לב לבייב. מנהלי העיתון סירבו לאפשר לנציגי ה-BDS להיכנס לבניין.
וינפרי גילתה עניין אנתרופולוגי בתנועת חב"ד בארה"ב. במסגרת תוכנית האירוח "המופע של אופרה וינפרי, התארחה למספר ימים בבתי משפחות חרדיות בברוקלין, בניו-יורק. בין היתר, שהתה בבית משפחת אריה ושרה גינצבורג ותשעת ילדיהם ואף ביקרה במקווה.
בראיון לערוץ האינטרנט החב"די, JEWISHTV, הסבירה: "כמו הרבה אנשים בארה"ב, הלכתי ברחוב וראיתי את הגברים מהקהילה היהודית חסידית עם הזקן הארוך, המגבעת והבגדים השחורים והרגשתי מעט מאוימת. לא בנוח. לא דיברתי איתם כי ידעתי שיש איזשהו עניין שאסור לדבר עם נשים. עכשיו, אחרי הביקור, אני מרגישה שקיבלתי אישור למה שהרגשתי בפנים - שבעצם כולנו בסופו של דבר הרבה יותר דומים משונים. כולנו עם ערכים דומים, כמו ערך המשפחה והרצון לשמור על המסורת. אולי לא אעשה ארוחת שישי. אבל בהחלט למדתי הרבה מהרעיון שפעם בשבוע יושבת כל המשפחה מסביב לשולחן וסועדים יחד. כנראה שיש בי יותר יהודית-חסידית משחשבתי. הסתובבתי בין הילדים ושאלתי אותם אם הם מכירים את מיקי מאוס, ולא רק שהם לא ידעו מי הם, הם גם לא הסתקרנו לדעת מי הם. נראה לי מדהים שאפשר לגדל כך ילדים היום".
