להקים ועדת חקירה לבחינת הלשכה

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דנה (יום ג', 16.1.18) בטענות הקשות הנוגעות למבחני ההסמכה לעורכי דין. לראשונה, קיימה השנה לשכת עורכי הדין בחינה במתכונת חדשה שכללה גם שאלות על סוגיות משפטיות מהותיות ולא רק על סדרי דין. רק 34 אחוזים מהנבחנים עברו את הבחינה.

עו"ד אילן בומבך, המייצג את מתמחי עריכת הדין במאבקם מול בחינות הלשכה, אמר בדיון: "לא הייתה כאן בחינה אלא מסע הטעיה שלא היה כמוהו. חברת בת של הלשכה מכינה את התלמידים ובפועל מתקבל משהו הפוך לחלוטין. מרצים שישבו בצוות ההכנה הודו שלא עברו את הבחינה ואמרו שהיא בלתי פתירה. אני בעד להקשות, אבל שיהיו בחינות פתירות והוגנות. יש פה פגיעה קשה בטוהר הבחינות שאינן אנונימיות. היו כאן הטיות, מחיקות של עשרות בחינות, יש לי כמאה טפסים של בחינות שאנשים היו אמורים לעבור ב-65 ופתאום יש מחיקה עם ציון 64. רואים בבירור הטיה כלפי מטה של המכללות זה מאוד מטריד. יש פה עניינים אולי לוועדת חקירה. לא זו הדרך להילחם בהצפת המקצוע. גזרת השליש היא עוד דבר גרוע - אדם יכול לקבל 70 או 80 ועדיין להיכשל כי עליו לעבור את השליש בכל חלק של הבחינה. ביטול של זה הוא אחד הפתרונות. פתרון נוסף הוא פקטור".

כל חברי הכנסת שנכחו בדיון מתחו ביקורת קשה על הבחינה. ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "כעו"ד לשעבר ומרצה למשפטים עד כהונתי בכנסת, זה לא רק שיעור הנכשלים הגבוה ביותר אלא סגנון השאלות, סף ההצלחה של 65 ששונה מתחומים אחרים, מסמכים שהצביעו על תיקוני ציונים, חוות דעת שהוגשו על-ידי מומחים שהצביעו שהבחינה לא הייתה סבירה באיזון בין רמת הקושי לבין הזמן שניתן לנבחנים ועוד. לכל זה מצטרפים הקולות של לשכת עורכי הדין במגמה לצמצם את מספר העוברים. זה לא יעד לגיטימי. יש לבחון פקטור ולשקול להנמיך את הרף ל-60 ובכלל להקשיב למצוקת הנבחנים. אני מקווה שאחדות חברי הכנסת מכל סיעות הבית תביא לשינוי".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "אם יש תקופה חשוכה שאני זוכרת מחיי היא תקופת הלימודים לבחינות הלשכה. שינוי מבנה הבחינה היה מאוד מתבקש. צריך לבדוק מה קרה בבחינה הזו. אין ספק שיש להפיק לקחים מהותית לבחינות הבאות אבל גם לראות מה עושים עם 66 אחוזים נכשלים שזה לכל הדעות מספר מוגזם. מהפניות הרבות עולות טענות לתוספת של 2,000 מילים למבחן, פער גדול בין הכנת המתמחים למבחן שהיה שונה בפועל. צריך לבחון את נושא מעבר השליש ולהבא חייבים להכניס את המל"ג לכאן ולאפשר לכולם לצאת לדרך עם דרישות לימוד זהות".

חמד עמאר (ישראל ביתנו): "אנשים למדו 4-3 שנים ועשו התמחות של שנה ושילמו הרבה כסף כאשר לא מקבלים כסף על ההתמחות. תסתכלו על האנשים שלא עברו ויצטרכו להכין עצמם שוב למבחנים הבאים כשהסיכוי שלהם לעבור בהם אפסי סטטיסטית. אי-אפשר להחליט כלשכת עוה"ד באופן שרירותי שחוסמים את המקצוע. אתם אומרים לאנשים שלא ילכו ללמוד. אם פרופסורים לא מצליחים לעבור את המבחן זה אומר שמכשילים במכוון. צריכה לצאת מכאן אמירה ברורה שלא נאפשר פגיעה בחופש העיסוק במדינת ישראל".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "בנושא הזה אין כמעט ח"כ שלא קיבל פניות נרגשות מאנשים עם כבוד פגוע שהתקבלו כדין למוסדות להשכלה גבוהה ומישהו החליט לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק. זה לא מקובל. השאלה החשובה היא האם נתכנס כאן גם לאחר הבחינה הבאה ונעלה את אותן טענות. אני בעד שיהיו רופאים טובים, חשבונאים טובים ועו"ד טובים. אבל פקטור שטוב לחשבונאות לא טוב לעריכת דין? האם הכוונה היא לדלל ולסנן באמצעות המבחן? אם זו הכוונה אפשר לדלל כבר בשורש, בהתחלת הדרך ולא לתת לאנשים ללמוד שנים ולהשקיע כסף".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "הדיון הזה לא דיון רגיל כי לא נרפה. אתה לא רואה הרבה דיונים שבהם יש אחדות כזו של קואליציה ואופוזיציה מעל סיעות הבית. אסור לעשות את הסינון בקצה התהליך. לא כולם הולכים להיות עו"ד ויש רבים שזו השכלה משלימה עבורם. קיבלתי טלפון מתא"ל בוגר מדעי המחשב עם ממוצע 97, שהתבייש לומר שלא עבר על המבחן. אם המבחן לא בודק ידע אלא רק מבחן של גילדה סגורה זה לא יעבור. לא צריך להגיע להליכים משפטיים מול לשכת עוה"ד, צריך ללכת יחד ולמצוא את הדרך לפתרון".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "בשנה האחרונה נפגשתי עם עשרות מתמחים שהעלו טענות קשות והוועדה צריכה להקים ועדה בלתי תלויה שלא קשורה ללשכת עוה"ד שתבחן ותביא מסקנות. אנשים חכמים מאוד לא מצליחים לעבור את הבחינה וזה אומר שיש כאן כשל. אנשים איבדו את פרנסתם ולא היו בבית. כמעט אין אדם שקם להגן על השיטה החדשה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אין כל ציפייה שתינתן רשימת כל פסקי הדין אבל איש לא יכול לעלות על זה אם מדובר בפס"ד מחוזיים אזוטריים. אם נפלה שגגה בבחינה יש לתקנה בהקדם האפשרי".

ח"כ אורן חזן (הליכוד): "אם כ"כ הרבה נכשלו יש פה בעיה בשיטה וצריך לשנות אותה. אולי הפעם ייקבע פקטור. הנושא כואב לכולם אבל בעיקר למתמחים. כואב לי לקבל עשרות שיחות של אנשים שבוכים בטלפון וחייבים לפתור את הבעיה בגמישות. גם אם לא כולם יעברו נביא את הפתרון. אני מוכן להיות מגשר".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "זו לא זכות יסוד להיות עו"ד ותמכתי בהארכת ההתמחות אבל כאן עולה תחושה של שיכרון כוח ושיבוש חמור בהתנהלות. אם הייתה בחינה לא אנונימית זו בהחלט סיבה לביטול הבחינה. אפילו אי-התאמה כה משמעותית במתכונת הבחינה זו הטעיה. צריך לשאול בנוסף להוצאת הבחינה מהלשכה, האם אין ניגוד עניינים בכך שאת הבחינה מכינה חברת בת של הלשכה".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "תמכנו בלשכה מקיר לקיר בוועדת החוקה גם בשינוי מבנה הבחינה וגם בנושא המתמחים. אל תתנו לנו להצטער על כך שעמדנו לימינכם. אני פונה אליכם בלי התלהמות, כמו שעשיתי ישר אחרי הבחינה, בטענה שמדובר בבחינה מכשילה. אמרתם שנחכה לתוצאות והן מדברות בעד עצמן. אתם יכולים לתת פקטור משמעותי ומי שעבר מעל 60 אחוזים בשלושת החלקים יחד תעבירו אותו".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) פנה לראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה: "מאוד לא נעים שאנחנו צריכים להתערב בקביעה מי יהיה עו"ד אבל השטח זועק. כשאני מסתכל על נתונים ושומע סיפורים אני מגיע למסקנה שמשהו לא בסדר. נבחרת על סיסמה שתילחם בהצפה אבל למה הסטודנטים צריכים להיות הקורבן? הלכת על האיש המסכן שחסך כל השנים ללימודים ותפסת אותו? ללכת על המתמחים המסכנים ולא לטפל בבעיה מהשורש? אני מבקש תוכנית עבודה של הלשכה לטיפול בהצפה, האם המל"ג לא צריך להיות כאן? האם קבלני התארים במכללות לא צריכים להיות כאן? אחד הפתרונות הוא ללכת על הפרדה בין עו"ד למשפטן שיוכל לתת ייעוץ משפטי".

ראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה, הגיב לטענות: "אין ללשכת עורכי הדין שום אג'נדה נגד מתמחים. מעולם לא נפגשתי עם ועדת הבחינות, האם יש מי שמעלה על דעתו שהוועדה מקבלת הוראות ממני? אף פעם לא ראיתי את הבחינות לפני שהתפרסמו. הבחינה נבנתה בליווי משרד המשפטים והמרכז הארצי לבחינות והערכה. נתוני פילוח התוצאות צריכים לעמוד לפני כולם. יש מכללות מצוינות שהולידו עו"ד מצוינים אבל יש כאלו שתוצאותיהן עגומות כמו מכללה ששולחת 156 סטודנטים ואחוז המעבר עומד על שמונה אחוזים. מי שצריך לתת הסברים לתוצאות העגומות הם ראשי המכללות הללו והדיקנים שצריכים לתת תשובות איך הם מלמדים. אי-אפשר לטאטא את הנתונים. בחלק מהמכללות לא מקפידים על דברים מהותיים כמו נוכחות ואיכות החומר הנלמד. בקריית אונו ששולחת מאות סטודנטים, יש נוהל A4 שבבחינות בחומר סגור כל סטודנט יכול לבוא עם דף A4 ולכתוב עליו כל מה שהוא רוצה. בבחינות ההסמכה אין נוהל כזה".

בהתייחסו לטענות על אנונימיות הבחינה ועל הטיות אמר כי "כל טופס בחינה שמתמחה ניגש רשום עליו שמו עם מדבקה אבל הבוחנים קיבלו לבדיקה רק את הפרק הפתוח ולא את הפרקים האמריקנים. הבוחנים הם אנשי פרקליטות, עוזרים משפטיים שהוכשרו במיוחד לבדוק את הבחינה. הם קיבלו טפסים אנונימיים עם מספר מבחן בלבד. בנוסף, יש רק 187 בחינות שבפרק הרלוונטי נעשו תיקונים. 101 שונו כלפי מטה מתוך השיקול האקדמי של הבודק שבחן את הבחינה שהיא בעילום שם ו-86 שונו כלפי מעלה. התוצאה הייתה שרק ארבעה מקרים נכשלו כתוצאה מהתיקונים ושלושה עברו אז בואו נפוצץ את הבלון הזה של הזיופים ושל השמות הידועים. אף בוחן לא ידע את השמות. אתם שומעים סטודנטים שמדברים מדם לבם".