אין ספק שקיימת החמרה בענישה בעבירות כלכליות, ובית המשפט העליון אומר זאת במפורש. אבל לא מדובר ב"ירייה למטרה, מי קולע יותר רחוק", אלא בפסיקה הנעשית על-פי כל הכללים. כך אומר (24.1.18) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל, בהשתלמות של לשכת עורכי הדין בנושא צווארון לבן. "הענישה שקוראים לה 'חמורה' היא סבירה לעומת עבירות אחרות", טען.

נויטל הוסיף, כי הוא נדהם שוב ושוב מהצורך להסביר כל פעם מחדש את רצינות העבודה השיפוטית. "אנחנו לא מצליחים לשכנע שאין השפעה של התקשורת. שופט מחליט על-פי הראיות, אחרי שהוא בחן כל אחת לעומקה. מחר אני נותן גזר דין, ואני לא יודע כמה פעמים שקלתי וכתבתי עד שמחר אהיה שלם איתו. זה קודש הקדשים; בלי זה - צריך ללכת הביתה".

עו"ד ז'ק חן טען, כי המטוטלת נעה מתת-ענישה בעבירות צווארון לבן לענישה חמורה בהרבה, אם כי בית המשפט העליון מאזן את התמונה - למשל בפרשות הולילנד וצבי בר. לדעת חן, תיקון 113 לחוק העונשין הוא אחד הגורמים להחמרה בענישה, משום שהנסיבות לקולא באים כיום לידי ביטוי רק בתוך מתחם הענישה - בעוד שבעבר הם עמדו אל מול השיקולים לחומרה. לטענתו, גם "משפט הכיכרות" בתקשורת וברשתות החברתיות מוביל לענישה חמורה יותר.

המנהלת היוצאת של מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, אורלי דורון, אמרה, כי, ההחמרה באה מכך שהכלכלה מתפתחת והחברה המודרנית צורכת מוצרים כלכליים לא פחות מאשר מוצרי יסוד. עוד אמרה, כי ההחמרה נחוצה בשל מאפייני העבריינים - מי שפועלים משיקולים כספיים ומוצאים לעצמם צידוקים - ובשל הצורך להרתיע עבריינים אחרים.

עו"ד נוית נגב תהתה, האם אין זה נכון להסתכל בצורה שונה על עבירות צווארון לבן, משום שנסיבות מקלות רבות נשללות מראש - העדר עבר פלילי, העדר הצורך בשיקום ועוד. נויטל השיב, ששיקולים אלו בהחלט באים לידי ביטוי בענישה, כפי שאומרים במפורש בתי המשפט וכפי שטוענים עורכי הדין בצורה עקבית.