"מפחד". כך מסביר רב-פקד לשעבר
ערן מלכה את הסיבה לכך שבתחילת הודאתו הסתיר פרטים מחוקריו במח"ש. "בן אדם מחליט להודות, אבל הוא מפחד שיגלו עוד משהו". בהמשך חקירתו הנגדית במשפט
רונאל פישר אמר (יום ה', 1.2.18), כי היו פרטים שציין רק כאשר התברר לו שהם ידועים למח"ש.
לדברי מלכה, טכנית הוא אומנם הפך לעד מדינה, אך מהותית הוא לא היה כזה, ולכן בהסדר עימו מחק את המילים "עד מדינה". סניגורו של פישר, עו"ד
עמית בר, שאל מדוע לא גילה מלכה מיד את כל הפרשות שלטענתו ידע עליהן, כולל טענות כלפי
יוחנן דנינו,
אפרים ברכה,
יהודה וינשטיין ואחרים. מלכה השיב, שעורך דינו יעץ לו לשתוק כל עוד הוא מנהל מו"מ עם המדינה על הסדר, אם כי לא ידע על פרטי המו"מ.
בר הקרין שיחה של מלכה עם עיתונאים ב-11.5.15, ארבעה ימים לפני הגשת כתב האישום שלו, בה הכחיש שיהיה עד מדינה. מלכה הסביר, כי ברור שבאותה נקודת זמן לא היה חושף הסכמה על הפיכתו לעד מדינה. בר: "למה בכלל ענית של השאלות?". מלכה: "ערן שאתה רואה שם זה לא ערן שעומד לפניך". מלכה העלה את החשד שסגן ראש מח"ש,
משה סעדה, הדליף ל
הדס שטייף מסמך רפואי אישי שמסר לו.
בר חקר ארוכות את מלכה על המגעים בינו ובין עורכי דינו לבין חוקרי מח"ש, בניסיון להוכיח שהתנהלו מוקדם מכפי שסיפר מלכה אלא מיד לאחר מעצרו ב-30.4.15. ההגנה מתכוונת לטעון, כי המגעים על ההסדר לא תועדו כנדרש וכי גרסתו של מלכה בנושא היא כוזבת. בר טען, כי מלכה לא נחקר מספר ימים וקיבל הטבות חריגות המוענקות רק לעדי מדינה, כמו ביקור של אשתו. מלכה אמר כי ההסכם נחתם רק עם הגשת כתב האישום באמצע מאי; קודם לכן "היו דיבורים" אבל לא הושגו הבנות. את ההטבות, אמר, קיבל רק לאחר שהודה ומנסיונו הוא יודע שהדבר מקובל במצבים כאלו.
"אתה היית עד מדינה מהרגע הראשון. מהרגע הראשון ידעת שיהיו לך הטבות כלכליות", הטיח בר. מלכה: "מה האינטרס שלי להכחיש את זה?". בר: "אני לא יודע מה האינטרסים שלך". מלכה: "היה דו-שיח. נניח שאני אגיד לך שבחודש מארס היה מו"מ; זה יתן לך משהו בחיים?". בר: "כן. אז עכשיו תגיד את האמת". מלכה: "לא מהרגע הראשון. אחרי שהודיתי היה דו-שיח וזה היה על השולחן".
עוד אמר מלכה כי קיבל תחושה שמישהו החליט לחקור אותו על
הלבנת הון לאחר הצהרת התובע, ולכן כעס מאוד על חקירה זו - ולא משום שהייתה זו הפרה של ההסכם איתו (שלדבריו טרם נחתם באותה עת). הוא לא ידע להסביר מדוע המדינה לא ביקשה לחלט את רכושו - היחיד מבין הנאשמים בפרשה - והכחיש שהיה זה בשל קיומו של הסכם; "אולי היו הבנות".
עוד אמר מלכה, כי לא היה מוכן לעשות דבר בטרם יהיה הסכם כתוב וחתום, שכן מח"ש הפרה הבטחות שונות שנתנה לו במהלך החקירה. למשל, אמר, מח"ש טענה בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוא הודה – אך לא עמדה בכך ובשל כך אף התקבלה הבקשה.
השופט
משה סובל הורה לתביעה לבדוק היכן הנייר שמסר החוקר אלון שפיצר למלכה באחת מפגישותיהם, ואשר לדברי מלכה היה זה מסמך עליו נכתבו בכתב יד ההבנות עם עורכי דינו. בעבר מסרה התביעה, כי אין ברשותה מסמך כזה והוא אף לא היה קיים.