הלכה למעשה: העליון מקדם את הערכים הדמוקרטיים

כנס זה, המתקיים בפעם השישית מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה בבית הנשיא בירושלים, מעורר פעם נוספת שאלות חשובות הנוגעות הן לאופן בו נתפסים ערכים דמוקרטיים שונים על-ידי הציבור בישראל וקבוצות שונות בתוכו, והן ביחס לאופן שבו מוגשמים ומיושמים עקרונות דמוקרטיים שונים הלכה למעשה.

הממצאים שמעלה סקר הדמוקרטיה לשנת 2009 המונח בפנינו הם ממצאים מעניינים וחשובים, המעידים על תופעות מדאיגות שונות בציבור הישראלי; ובמיוחד בכל הנוגע לתפיסות הרווחות בקרב חלקים שונים בציבור הישראלי ביחס להגנה על זכויות האדם, ללגיטימיות של שימוש בכוח לשם השגת מטרות פוליטיות וליחס כלפי מיעוטים בחברה הישראלית. הסקר מלמד גם על השסעים המוכרים לכולנו בין קבוצות שונות בחברה הישראלית ועל מידת ההטרוגניות הרבה שעדיין קיימת בה. אין צורך להדגיש כאן ובפורום הזה, כי למושג דמוקרטיה בו אנו דנים מובנים והיבטים שונים, ואלה באים לידי ביטוי, בין היתר, במוסדות הדמוקרטיים הנבחרים על בסיס ייצוגי, הנשען על הרוב בציבור, וכן במבנה המשטרי של מוסדות המדינה, אך לא פחות מכך אנו מבקשים לקיים דמוקרטיה במובנה המהותי. זו המקיימת ערכים שלשמם ובשמם פועלת השיטה הדמוקרטית.

לא רק הדוח האחרון שהונח בפנינו היום, אלא המציאות שאנו חיים בה - התופעות שהחברה בישראל נחשפת אליהם בימים אלה ממש - מסמנים תמרורי אזהרה באשר ליציבותה בעתיד של הדמוקרטיה שנבנתה בישראל.

מדינת ישראל הצליחה לקיים כאן משטר דמוקרטי יציב בתנאים קשים. בתקופת חירום ביטחונית שבה הייתה המדינה נתונה עם הקמתה, בתקופה של קשיים כלכליים שאפיינו את שנותיה הראשונות. בתקופה שקלטה עליות שונות וגישרה על פני קבוצות אוכלוסיה שכל אחת מהן באה מרקע שונה והביאה עימה את תרבותה ומנהגיה לחברה המתהווה. בתקופות של מלחמות ושל התמודדות ביטחונית, בכל אלה נשמרו ערכי היסוד הדמוקרטיים שהונחו על-ידי דור המייסדים עם ההכרזה על הקמת המדינה. שיטת המשטר של ישראל ושיטת המשפט כחלק ממנה צמחו במציאות של מדינה ללא חוקה פורמלית הנאלצת להתמודד עם בעיות ביטחון שליוו את כל שנותיה, והכל בקרב חברה מורכבת רבת-פנים ותרבויות.

מסיבה זו כולנו יוצאים מההנחה גם היום, שהדמוקרטיה הישראלית מושתתת על בסיס איתן, ותוכל להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניה, כפי שהיא עשתה במשך למעלה מ-60 שנה ואכן יש לנו יסוד להישאר אופטימיים. עם זאת, עלינו להיות מודעים לכך כי הדמוקרטיה בישראל איננה מובנת מאליה ויש להשקיע בטיפוח ערכיה כדי להבטיח את המשך קיומה גם למען ילדינו ונכדינו. על כולנו - בתפקידים השונים אותם אנו ממלאים - מוטלת החובה לפעול להגנה על אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל.

הדוח שהונח לפנינו היום מדגיש עובדות הידועות לנו ומדאיגות אותנו מזה זמן. "ישראל היא חברה שסועה, שיש בה מתחים חברתיים חריפים הבאים לידי ביטוי ביחסים בעייתיים בין הקבוצות המרכיבות אותה". בין התופעות המסכנות אותנו ומחייבות התייחסות והשקעה מיידית לשם עקירתן משורש, בולטת בימים אלה האלימות הרבה שפשטה בקרב החברה הישראלית. הפערים ההולכים ומתרחבים בין קבוצות האוכלוסיה השונות על מושגיהן; היחס לשיח הפוליטי הבלתי מאוזן שהיה לשיח קיצוני ותוקפני; שיח הגולש לא פעם לביטויי הסתה ושנאה; היעדר הסובלנות כלפי קבוצות מיעוטים, היעדר הכרה בזכותו של "האחר" לקיים אורח חיים משלו תוך שמירה על כבוד האדם שלו; עלינו להציב נגד עינינו כמטרה חינוכית וערכית מהמעלה הראשונה את ההימנעות משימוש בכוח ובהפעלת כוח לפתרון סכסוכים, וכפיית ערכים, את ההקפדה על כיבודן של התרבויות השונות מהן מורכב הפסיפס החברתי שלנו; ואת ההגנה על זכויות האדם, שכן בלעדי אלה לא תשרוד החברה בישראל כחברה דמוקרטית.

התקופה האחרונה בה נחשפות תופעות של זלזול בחוק והפרת חוק בראש חוצות. תקופה המאופיינת בהגברת המתח בין חרדים לחילוניים, תקופה המאופיינת בהעמקת הקרע והחשדנות ביחסים בין יהודים לערבים; הפליית אנשים ופגיעה בהם בשל נטיותיהם המיניות; פגיעה בנשים וילדים ובחלשים בחברה; תופעות של התעללות בצבא של אלימות בבתי הספר, כל אלה הם סממנים של חולשה העלולה לסכן את החברה שלנו ולכרסם בחוסנה. ההסתה, ההתבטאויות הקיצוניות וחוסר הסובלנות מעודדים את השימוש בכוח. יש לזכור כי אלימות גוררת אלימות. דומה כי היום אנחנו קרובים למצב של שליחת יד איש ברעהו וההידרדרות במדרון החלקלק הזה מדאיגה. החשש המלווה אותנו, כשאנו שואלים היכן תופעות אלה תיעצרנה הוא חשש כבד, ואין להשאיר את ההתפתחויות ליד המקרה. יש לפעול להשלטת חוק, לריסון התופעות השליליות, לעקירת האלימות משורש, לסובלנות ולכיבוד האדם וחירותו ולפעול לכך שכיבוד החוק יהיה נחלת הכלל והפרט, והרשויות תפעלנה במסגרת החוק ולהשלטת החוק.

חיזוק ערכיה הדמוקרטיים של החברה בישראל, מחייב שינוי סדרי עדיפויות חברתיים והדבר בידינו. הקטנת הפערים החברתיים, בניית תשתית חוקתית וחוקית הולמת, חיזוק מערכת המשפט וחיזוק מערכת החינוך הם תנאים הכרחיים להמשך קיומו של המשטר הדמוקרטי ולביסוסה של חברה בריאה בישראל. עלינו לשקוד על טיפוח החינוך לערכי הדמוקרטיה, לערכי המשפט ולקידום הערכים היהודיים והאוניברסליים שעליהם הושתת המשטר הדמוקרטי בישראל.

הישגיה של המדינה בתחום המשפט כמו גם בתחום המדע, החינוך והתרבות הם הכלים שיש בהם כדי לסייע לשמר את אופיה הדמוקרטי של המדינה. אין ספק כי חוסנה הדמוקרטי, הערכי והמוסרי של ישראל חיוני כדי להבטיח את עצם קיומנו כמדינה ואינו פחות חשוב מביטחוננו הפיזי.

את אלה נוכל לשמר בראש ובראשונה באמצעות קידום ופיתוח מתמידים של מערכת החינוך. באמצעות חינוך מהגיל הרך ועד לבגרות עד לתיכון ועד לחינוך האקדמי, לקיים מסגרות בהן נוכל לתת ביטוי לחשיבות הקריטית שיש להטמעה של עקרונות הדמוקרטיה. זאת הן בפן המוסדי הנוגע להיכרות עם מוסדות השלטון השונים והתפקידים המוטלים עליהם, והן בפן הערכי הנוגע לזכויות אדם, ליחס כלפי קבוצות מיעוט ולסובלנות כלפי השונה ממך.

ערכי הדמוקרטיה אינן מילים גבוהות, טיפוחם מחייב עשייה קונקרטית להטמעתם של אותם ערכים. ממצאי הדוח מאשרים את הידוע לנו משכבר. יש פער בין שיח הזכויות שהתפתח בישראל מאז חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנות ה-90 ובתחילת העשור הנוכחי לבין הנכונות ליישם ולקיים את הזכויות שתיאורטית הכל מכירים בהם. הזכויות לשוויון של כל אזרחי ישראל בלא קשר למוצאם, דתם ומינם חרותה במבנה הדמוקרטי של ישראל מאז הקמתה, אך ישנו פער בין ההכרה לבין הנכונות ליישם את השוויון בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית.

הערכים הבסיסיים של החברה בישראל עוגנו במסמכים המכוננים שלה במגילת העצמאות ובחוקי היסוד. באו לידי ביטוי בחקיקת הכנסת והיו חלק מקונצנזוס חברתי. ערעור הקונצנזוס באשר למוסדות הדמוקרטיים ובאשר לתפקידן של שלוש רשויות הממשל: הרשות המחוקקת, המבצעת או השופטת עשוי לערער את המבנה עד ליסוד. גם ערעור הקונצנזוס הערכי המבוסס על הכרה בזכויות האדם ועל כיבוד החוק ושלטון הפועל במסגרת החוק מסכן את קיומנו הדמוקרטי ועל שמירתם של אלה מופקדות שלוש הרשויות השלטוניות, ויש לעשות לחיזוק מעמדן ולשמירה על האיזון הנכון בין שלושת קודקודיהן של רשויות אלה.

עלינו לקדם יצירת הבנה בין הקבוצות השונות בחברה, תוך מתן אפשרות לכל אחת מהן להתקיים תוך כיבוד הזכות של היחיד ושל הקבוצות השונות להתקיים ללא הפרעה, ללא פגיעה בזכויותיהם תוך התחשבות זה בזה. הדוח שלפנינו רק מחזק את ההכרה והמסקנה כי עלינו לעשות הכל כדי לעקור את תחושת הניכור, הזרות והעוינות בין הקבוצות השונות. בקום המדינה הייתה הסיסמה של כור היתוך ומיזוג הגלויות התכלית שעמדה לנגד עיני דור המייסדים, במבט לאחור נראה כי הדרך רצופת הכוונות הטובות להשגת תכלית זו תרמה לא אחת גם לתחושת קיפוח בקרב קבוצות שחשו כי התרבויות שהביאו עימן נשללו מהן או הודחקו. לימים, היה רצון רב לחזק את התרבויות הנפרדות ולתת ביטוי לכל אחת מהקבוצות בחברה; תהליכים אלה בתקופות השונות גם הם לא הביאו לאיזון הדרוש בהטמעת הערכים והשילוב בין התרבויות. התפתחו תופעות של קיטוב וחיכוך בין הקבוצות השונות. המשימה שמוטלת כיום על כל המופקדים על המוסדות הדמוקרטיים בישראל היא לאחות את הקרעים, להגביר את האמון במוסדות השלטוניים, לתת ביטוי מעשי לערכי השוויון בחברה, ולאכוף חוק ככל הנדרש להשלטת ערכי המשפט.

כמי שמייצגת בפורום שהתכנס כאן היום את הרשות השופטת, אני מבקשת להדגיש את חשיבותה של מערכת המשפט במאמץ החיוני לשמירת ערכי הדמוקרטיה. בית המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט, מייצגים את הצורך לקיים ולקדם את הערכים הדמוקרטיים. תפקידו של בית המשפט לייצג את אינטרס הציבור בהגנה על שלטון החוק וכיבוד החוק, והוא מופקד גם על הבטחת כיבוד החוק במוסדות השלטון. בית המשפט יתערב למימוש ערכי השוויון והחירות בחברה, יעמוד על הצורך בהתאמת המשפט למציאות המתחדשת והמשתנה ועל קיום המשפט במציאות הישראלית הלכה למעשה.

במשפט כשהוא לעצמו, אין יכולת לממש את ערכי הדמוקרטיה, אלא שיתוף כל מוסדות השלטון וכל הגופים המעורבים בעשייה החברתית.

במציאות הקיימת לנוכח הצורך להגן על זכויות, להבטיח את ערכי השוויון ולקיים כאן חברה שבה הפערים בקרב שכבות האוכלוסיה יצטמצמו, לקיים חברה שומרת חוק ומחנכת לערכי הדמוקרטיה; נדע כי בלא עבודה חברתית, ציבורית, התנדבותית ומוסדית, בלא שילוב ידיים של המערכות השלטוניות והאזרחיות, תיפגע קשה המטרה של שמירה על החברה בישראל וערכיה הדמוקרטיים. כשם שבלי הפעילות השיפוטית של בתי המשפט בישראל ובית המשפט העליון בראשם, לא ניתן יהיה ליישם את הנורמות הראויות ולהגן על זכויות האדם ועל שמירת החוק ואכיפתו כמתחייב מאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל.

בסיכומו של דיון עלינו להכיר בכך שיש לרכז את כל המאמצים לאיחוי הקרעים, לסובלנות ולמרכזיותו של האדם באשר הוא, במרקם החיים הדמוקרטיים של החברה בישראל.