שופטת בית המשפט העליון,
יעל וילנר, פסלה (יום ה', 3.5.18) חוות דעת של פרופ' אפרת ברוידא לאחר שהתברר, שהיא נתנה אותה על סמך מסמכים שקיבלה מצד אחד בלבד וקיימה קשר עם בא-כוח התובעת אשר לא דווח לבא כוח הנתבעת.
ברוידא היא גסטרואנטרולוגית, מומחית לבעיות במערכת העיכול ובמחלות כבד, רופאה בכירה בבית החולים אסף הרופא ולשעבר סגנית מנכ"ל בית החולים, וכן מרצה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בית משפט השלום בתל אביב (השופט
מנחם קליין) מינה אותה כמומחית בית המשפט בתביעה שהגישה חולה נגד שירותי בריאות כללית.
תחילה אימצה ברוידא את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת וקבעה, כי נותרה לה נכות של 30% בבליעה. לאחר שחוות דעת זו הוגשה לבית המשפט, שוחחו והתכתבו ברוידא ובא-כוחה של התובעת, עו"ד נטליה בלומברג, והתברר שברוידא לא ראתה את חוות הדעת מטעם הכללית בטרם כתבה את זו שלה. ברוידא קיבלה את חוות הדעת מבלומברג והגישה חוות דעת מתוקנת, בה הפחיתה במקצת את שיעור הנכות. הדברים נודעו לכללית רק בדיעבד והיא ביקשה לפסול את חוות הדעת. קליין דחה את הבקשה וכך גם השופטת המחוזית
אביגיל כהן.
בצעד נדיר החליטה וילנר לעסוק בגלגול שלישי בשאלה דיונית וקיבלה את ערעורה של הכללית. היא מציינת, כי חובותיו של מומחה מטעם בית המשפט דומות במקצת לאלו של בית המשפט עצמו. "גיבוש חוות דעת על-ידי מומחה בית המשפט לאחר שנחשף לחוות דעת מטעם צד אחד בלבד, כמוהו - בשינויים המתחייבים - כמתן פסק דין בהיעדר כתב טענות או בהעדר כתב סיכומים של מי מבעלי הדין", מדגישה וילנר. במקרים כאלו - גם אם מדובר בשגגה מצידו של המומחה - אין מנוס מפסילת חוות דעתו.
במקרה הנוכחי, אומנם הגישה ברוידא חוות דעת מתוקנת לאחר שנחשפה לחוות הדעת מטעם הכללית - אך וילנר קובעת שאין בכך כדי לרפא את הפגם שנפל בעבודתה. ברוידא קיבלה במלואה במקור את חוות הדעת מטעם התובעת, בעוד אלו של הכללית טענו שלא נותרה לה שום נכות. "בנסיבות חריגות אלה, והדברים נאמרים בזהירות המתבקשת ומבלי להטיל דופי ביושרה המקצועי של המומחית, עלולה להיווצר ולו מראית עין, לפיה אף אם לאחר העיון בחומר הנוסף הייתה המומחית מקבלת את הערכתו של המומחה מטעם כללית, היא הייתה מתקשה לשנות באופן כה קיצוני את הערכתה הראשונה ולקבוע כי למשיבה לא נותרה כל נכות צמיתה", מסבירה וילנר.
וילנר מעירה עוד: "הקשר הישיר שנוצר בין בא-כוח המשיבה לבין
המומחית בוודאי אינו ראוי, כך בכלל, וכך בפרט נוכח הוראותיו של בית משפט השלום בהחלטת המינוי מיום 7.6.2017 כי 'כל פנייה למומחה בעניין מהותי תיעשה בכתב בלבד - והעתקיה ישלחו במקביל לצד שכנגד ויוגשו לבית המשפט", אם כי עניין זה לבדו אינו מצדיק את פסילת חוות הדעת. התובעת חויבה בתשלום הוצאות בסך 2,000 שקל. את הכללית ייצג עו"ד שמעון כץ.
