|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
ביהמ"ש: הטוען לסיכול אינו חייב לבטל את החוזה
|
בית משפט השלום בתל - אביב חייב את חברת אשדר להשיב את כספי הלקוח שעקב תאונת דרכים שעבר לא יכל לעמוד בתשלומי הדירה שרכש משום שהבנק חזר בו ממתן המשכנתה ● עצם העובדה שהלקוח לא ביטל את החוזה, אומר השופט מרדכי בן חיים אינה שוללת את יכולתו לטעון לסיכול חוזה
|
|
מחלת הרוכש סיכלה את יכולתו ליטול משכנתא מן הבנק וכתוצאה מכך - לקיים את הוזה
|
|
|
|
|
|
|
|
| לדברי השופט, התאונה שמנעה את מימון רכישת הדירה על-ידי הבנק היא אכן אירוע מסכל שפוטר את התובעים מחבותם החוזית ומשכך על החברה להשיב לתובעים את הכספים שקיבלה מהם, בניכוי הוצאות שהוציאה החברה עבור רישום ואחזקת הדירה במשך השנים. | |
|
|
|
|
|
|
"... ביטול החוזה אינו בבחינת תנאי להכרה בטענת הסיכול." כך שופט בית משפט השלום בתל - אביב, השופט מרדכי בן - חיים (יום ד' ה-1.7.09) בדחותו את טענות חברת אשדר שסברה כי אינה מחויבת להשיב את כספי הלקוח שלא עמד בתשלומי דירה שרכש מהחברה בשל תאונת דרכים שעבר.
בני הזוג רוט רכשו בשנת 2002 מחברת אשדר דירה במודיעין. במועד חתימת החוזה העבירו לחברה 114,434 ש"חכתשלום ראשון מבין סדרת תשלומים שעתידה הייתה להסתיים בשנת 2004. למרבה הצער, שבועיים לאחר כריתת החוזה נפגע מר רוט בתאונת דרכים ונקבעו לו 75% אחוזי נכות. משנוכח בנק לאומי, שהיה אמור לממן את הלוואת המשכנתה לבני הזוג, שנפגע כושר השתכרותו של מר רוט חזר בו ממתן ההלוואה. לבני הזוג יבשו המקורות הכספיים ולכן לא שילמו את יתרת חובם עבור הדירה.
בחלוף ארבע שנים, בהן לא חלה התקדמות תשלומים, וחברת אשדר עקב התחשבות בנסיבות המצערות נקטה לפנים משורת הדין במידת סבלנות, פנתה חברת אשדר לבני הזוג רוט בבקשה שישלמו את יתרת חובם. בנוסף, שלחה להם החברה הודעה על ביטול החוזה. בני הזוג רוט השיבו לחברה שהם מכירים בזכותה לבטל את החוזה וביקשו שיושבו להם הכספים שהעבירו לחברה במועד כריתת החוזה. חברת אשדר סירבה להשיב את הכספים. מכאן התביעה בבית משפט השלום בתל - אביב.
לטענת התובעים, התאונה הבלתי צפויה והבלתי נמנעת סיכלה את אפשרותם לקיים את התחייבותם לשלם עבור הדירה. משכך על-פי הוראות סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970- הקובעות כי באם סיכל מאורע בלתי צפוי את אפשרותו של צד לחוזה לקיים את התחייבויותיו אין לאכוף או לתבוע פיצויים מהצד שהיפר את החוזה אלא על כל צד להשיב למשנהו מה שקיבל הימנו - על חברת אשדר להשיב להם את הכספים שקיבלה מהם. בנוסף תבעו בני הזוג 15,000 ש"חבגין עגמת הנפש שלטענתם גרמה להם חברת אשדר בסירובה להשיב להם את הכספים.
טענתה המרכזית של חברת אשדר הייתה כי מאחר והתובעים לא ביטלו את החוזה עת נודע להם שלא יוכלו לממן את הדירה, אין הם יכולים לטעון שיש להשיב להם את שנתנו בגין טענת סיכול.
שופט בית משפט השלום בתל - אביב, השופט מרדכי בן חיים, קיבל חלקית את התביעה וחייב את חברת אשדר להשיב לתובעים 90,337 ש"ח, הוא הסכום שנותר בידי חברת אשדר מהכספים שהעבירו לידיה התובעים לאחר שהחברה הוציאה מכספים אלה לצורכי רישום ואחזקת הנכס משך כל השנים.
לדברי השופט, התאונה שמנעה את מימון רכישת הדירה על-ידי הבנק היא אכן אירוע מסכל שפוטר את התובעים מחבותם החוזית ומשכך על החברה להשיב לתובעים את הכספים שקיבלה מהם, בניכוי הוצאות שהוציאה החברה עבור רישום ואחזקת הדירה במשך השנים.
לסברתו, אין חיוב על האנוס לאי - קיום החוזה לבטל את החוזה על-מנת שיוכל לטעון לסיכול.
את תביעת הפיצויים בגין עגמת הנפש דחה השופט בקובעו שהתביעה לסעד זה אינה מבוססת על ראיות ועולה ממנה שהיא כמי שהוגשה עקב עצה משפטית בעלמא הגורסת שבנסיבות כאלה כדאי "להכניס" גם תביעה בגין נזק שאינו ממוני.
|
|
ביום ה-2.6.02 כרתו בני הזוג רוט עם חברת אשדר חוזה לרכישת דירה במודיעין בסך של-695,600₪ בתוספת הפרשי הצמדה. מועד התשלום האחרון נקבע ליום ה-31.8.04. במעמד כריתת החוזה שילמו בני הזוג לחברה 114,434₪, סכום שהורכב מ-104,000₪ "על חשבון" ו-10,434 ₪ עבור הוצאות עריכת החוזה והשתתפות בהוצאות רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין.
שבועיים לאחר כריתת החוזה, ביום 16.6.02 נפגע מר רוט בתאונת דרכים שכתוצאה ממנה נקבעה לו נכות בשיעור של 75%. חברת אשדר שקיבלה ממשפחת רוט הודעה על דבר התאונה ניאותה, לפנים משורת הדין, לדחות את מועדי התשלום הקבועים בהסכם.
משפחת רוט לא העבירה כלל במשך ארבע השנים שחלפו מעת כריתת החוזה כספים, וביום 11.1.06 תוך ציינה שמשפחת רוט אינה עומדת בהסכם דרשה חברת אשדר את יתרת התמורה עבור הדירה בסך משוער של 987,148 ₪. כמו כן הודיעה החברה על ביטול החוזה. בני הזוג רוט הודיעו לחברה שהם מקבלים את ביטול ההסכם. עם זאת, דרשו שיושבו להם הכספים שהעבירו לחברה. החברה שבינתיים מכרה את הדירה לקונה אחר סירבה להשיב את הכספים. מכאן תביעת ההשבה.
|
|
| לטענתם, מאחר והתאונה הייתה מאורע בלתי צפוי שגרם לאי – יכולתם לעמוד בתשלומי ההסכם הרי שקוים בהם האמור בסעיף 18 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה ), התשל"א-1970 שבאם נמנעת האפשרות לקיים את החוזה בשל גורם חיצוני בלתי צפוי, הצדדים ישיבו זה לזה את שקיבלו האחד מהשני. משכך, טוענים התובעים, על חברת אשדר להשיב להם כל סכום שקיבלה מהם, וסירובה לעשות כן מהווה אטימות וחוסר תום לב. | |
|
|
|
לדברי התובעים, בני הזוג רוט, הם התכוונו לשלם את יתרת תמורת הדירה מכסף שאמור היה להגיע מהלוואת משכנתה מבנק לאומי. אולם עקב התאונה שגרמה לקשיי השתכרות נמנע הבנק מלאשר את המשכנתא. משכך, לדבריהם, לא יכלו לעמוד בתשלומים שעל-פי ההסכם.
לטענתם, מאחר והתאונה הייתה מאורע בלתי צפוי שגרם לאי – יכולתם לעמוד בתשלומי ההסכם הרי שקוים בהם האמור בסעיף 18 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה ), התשל"א-1970 שבאם נמנעת האפשרות לקיים את החוזה בשל גורם חיצוני בלתי צפוי, הצדדים ישיבו זה לזה את שקיבלו האחד מהשני. משכך, טוענים התובעים, על חברת אשדר להשיב להם כל סכום שקיבלה מהם, וסירובה לעשות כן מהווה אטימות וחוסר תום לב.
לדברי התובעים, מאחר והחברה מכרה את הדירה לקונה החדש בסכום העולה ב-99,400 ₪ על הסך שאמורים היו הם (התובעים) לשלם לו רכשו לבסוף את הדירה, הרי שהחברה הרוויחה מביטול החוזה ואין מקום שיחזיקו בכסף ששולם על ידם.
בסך-הכל העמידו התובעים את תובענתם על הסך הכולל של 152,239₪. מתוכם 137,000₪ עבור הכספים שהועברו לחברה, בתוספת רבית והצמדה ו-15,000₪ בגין עגמת הנפש שגרמה להם החברה באי השבתה את הכספים האמורים.
לדברי הנתבעת, חברת אשדר, על-פי החוזה שנכרת בין הצדדים רשאית החברה לגבות פיצויים מוסכמים מראש בשל הפרת החוזה ועל כן, מאחר והכספים שהועברו לחברה נמצאים בגדרי סכום הפיצויים המוסכמים, אין החברה מחויבת להשיבם.
עוד טוענת החברה כי - אחר קרות התאונה - נפגשו נציגיה עם בני הזוג רוט וסוכם כי באם ישלמו בני הזוג את יתרת סכום הדירה הם יחויבו בריבית פיגורים בשיעור של 8%. לדברי החברה, בפגישה זאת שנערכה לאחר קרות התאונה גילו התובעים את דעתם כי הם מסוגלים לעמוד בתנאי ההסכם, ומכאן שאינם יכולים לטעון יותר שסוכל החוזה עקב נסיבות חיצוניות.
|
|
| לגבי טענת הסיכול גופא כותב השופט שהיות והתאונה אירעה מספר ימים לאחר כריתת החוזה ומנעה את יכולת בני הזוג לעמוד בתשלומים שעל פי ההסכם הרי שלמעשה סוכל החוזה בשל נסיבות חיצוניות שלא היו צפויות במעמד כריתת החוזה ומשכך, אכן קמה טענת הסיכול. | |
|
|
|
השופט מרדכי בן חיים קיבל את טענות התביעה. בחוזה המכר נכתב כי אף באם לא תאושר המשכנתא, על התובעים יהיה לשלם את מלוא הסכום. משכך, לכאורה, התאונה שבגינה נמנע אישור המשכנתה לא אמורה לסכל את החוזה שכן כספי תמורת הדירה כלל לא היה חיוב שישתלמו מכספי המשכנתא. מכל מקום, כותב השופט בן חיים שברור היה לשני הצדדים בעת כריתת החוזה שאת מרבית התשלום יממנו התובעים מכספי הלוואת משכנתא. לכן משסוכל בשל נסיבות חיצוניות ובלתי צפויות (התאונה) אישור המשכנתה יש לראות את התובעים כאנוסים לאי – קיום החוזה ולחייב את החברה בהשבה.
לגבי טענת הסיכול גופא כותב השופט שהיות והתאונה אירעה מספר ימים לאחר כריתת החוזה ומנעה את יכולת בני הזוג לעמוד בתשלומים שעל-פי ההסכם הרי שלמעשה סוכל החוזה בשל נסיבות חיצוניות שלא היו צפויות במעמד כריתת החוזה ומשכך, אכן קמה טענת הסיכול. כך הוא כותב בפסק דינו המלומד והמדוקדק:
"...התובע טען בפני, וגרסתו לא נסתרה, כי התאונה התרחשה מספר ימים קודם למועד שבו היה עליו לשלם את התשלום השני ומכאן שהתמלא התנאי הראשון להוכחת טענת הסיכול דהיינו; כי בזמן המיועד לביצוע החוזה אפשרות הביצוע שובשה באופן יסודי."
"...היסוד השני לביסוס טענת הסיכול עניינו בסיבות שהביאו לכך שהחוזה סוכל וחוסר אפשרותו של התובע למנוע את האירוע המסכל קרי; התאונה. סבורני כי אין לחלוק גם על התקיימותו של יסוד זה."
כנגד טענת החברה שיש לדחות את טענת הסיכול משום שהתובעים לא דרשו בעקבות התאונה את ביטול החוזה, כותב השופט שלסברתו, טענת סיכול תקום אף אם הצד האנוס לאי – קיום החוזה לא ביקש את ביטולו:
"הנתבעת טענה בפני כי יש לדחות את טענת הסיכול בשל העובדה כי התובעים נמנעו מלדרוש את ביטול ההסכם והשבת הכספים מיד לאחר התאונה .
אכן אין חולק בפני על העובדה כי התובעים לא יזמו את ביטול ההסכם לאחר התאונה ולמעשה דבקו בשאיפתם לרכוש את הדירה ואף האמינו כי קיומו של החוזה אפשרי.
עם זאת סבורני כי טענת הנתבעת אינה מתיישבת עם לשון החוק המלמדת כי ביטול החוזה אינו בבחינת תנאי להכרה בטענת הסיכול."
את תביעת בני הזוג רוט בגין עגמת נפש דחה השופט שכן זו לא גובתה בראיות שאכן התנהגות חברת אשדר גרמה לנזק שאינו ממוני אלא בוססה על עצה משפטית גרידא שיש בנסיבות המקרה משום עילה לתביעת עגמת נפש.
גם את תביעת בני הזוג להשבת כל הכספים שהועברו לחברה דחה השופט בקובעו שאת הוצאות עריכת החוזה, רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין וההוצאות הנלוות לא חייבת החברה להשיב. משכך הועמד על-ידי השופט הסכום שעל חברת אשדר להשיב לתובעים על הסך-90,377 ₪ בלבד.
|
|
חברת אשדר חויבה להשיב לתובעים 90,337 ₪ בתוספת הצמדה. כמו כן השית עליה בית המשפט תשלום של 1,500 ₪ עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין התובעים.
|
|
- בבית משפט השלום תל – אביב יפו
- בפני השופט מרדכי בן חיים
- בא כח התובעים רוט אברהם וידידיה: עו"ד ברודשטיין ניר
- בא כח אשדר חברה לבניה בע"מ עו"ד: פירון מיכאל
|
|
|
א011714/07 רוט אברהם וידידיה נ' אשדר חברה לבניה בע"מ
|
|
| תאריך:
|
13/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
13/08/2009
|
|
מאיר הילזנרט
|
|
ביהמ"ש: הטוען לסיכול אינו חייב לבטל את החוזה
|
|
|
שלום לקורא היקר. היום נלך על משהו חדש, קצת שונה מהמתכונת הרגילה שלנו על פיה אנחנו (המערכת) לוקחים פסק דין/מקרה ומנתחים אותו על-פי פרמטר אחד בלבד: על-פי אספקלריית החוק הישראלי ופסיקתו. המקרה שבפנינו פשוט לא יכול – מבחינה אינטלקטואלית - להצטמצם למסגרת שאינה רחבת היקף. לכן הרחבנו. מה לעשות?
|
|
|
|
|
"...כאמור, בנוסף להוכחת איתנות כלכלית נדרש כי יוכח נוהג לכבד פסיקת הוצאות ללא סייג וללא העמסת מכשולים בירוקרטיים. נוכח מסקנתי כי רשות מקומית אינה חוצה את סף הדרישה להוכיח איתנות כלכלית לעניין הסוגיה בה עסקינן, איני נדרש לשאלה: האם מתקיים התנאי הנוסף במקרה של המערערת." כך (יום ה' 16.7.09), בפוסלו את כל העיריות בארץ מלהיות ראויות למתן פטור מערבון להוצאות משפט הצד שמנגד, חילץ עצמו באלגנטיות שופט בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, מהצורך להכריע האם העיריות במדינת ישראל - ייתכן הוא הדבר כי נגועות הן בכשלים ביורוקרטיים.
|
|
|
|
|
"הדעת נותנת כי יש אינטרס לפרסום שכזה, על כל הכרוך בו לרבות על דבר מעצרם של החשודים בביצועו, נוכח מהותן של עבירות המכס. עבירות אלה הן עבירות שקל יחסית לבצען אך מנגד תפיסת העוברים אותן קשה יותר", כך כתב (יום ב' 1.6.09) שופט בית משפט השלום בירושלים, השופט ארנון דראל בנימוקי החלטתו להתיר את פרסום זהות החשודים בעבירות מכס חרף התנגדותם לפרסום והנזק העלול לצמוח להם בגינו.
|
|
|
|
|
"שנינו ולמדנו "כבולעו כן פולטו", ובאותה דרך בה נכנס הקטין למצבו הקשה והבלתי מוסבר, דרך שאינה נהירה לרופאים המטפלים, יש ליתן לו הזדמנות להיחלץ ממצבו הקשה בעזרת כלים הלקוחים מאותה דרך". את הדברים האלו קבע ( יום א, 12.07.09) שופט בית המשפט לענייני משפחה, יצחק עמית, בדיון בערעור שהגישה אמו של קטין אשר אושפז בכפייה, לשחרורו. באותה פרשה, אשר סוקרה כאן, בחדשות מחלקה ראשונה, כמו גם בכלי תקשורת נוספים, התערבבו מאבקי כוח בירורקטים עם מאבקים בין תרבותיים. ראשיתה של הפרשה באשפוזו של קטין אשר שב עם אימו בטיבט לאחר עיסוק אינטנסיבי במדיטציה. האם אשפזה את הקטין מרצונה, מצבו החל להשתפר, אולם לאחר מספר ימים השינוי לטובה נעצר, והאשפוז, לדבריה הפסיק להועיל לקטין והחל להזיק.
|
|
|
|
|
פיצוי בגין עוגמת נפש פירושו פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לאדם, לדוגמה בשל פגיעה בצנעת חייו וברגשותיו עת מופרת האינטימיות של חייו, או כאשר נוצרים אצלו רגשות לא-רצויים, כגון עצב, תסכול, כעס ועלבון. עוגמת נפש אינה יכולה להגרם מעיכוב בתשלום חוב. כך קבע (יום ב', 29.06.09) שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין, בתביעה שהגיש בעל עסק לשליחויות כנגד עורך דין שהיה לקוחו לשעבר. עוד קבע השופט קליין כי מקום בו מעלה הנתבע טענות כפירה בחוב - נטל ההוכחה עליו.
|
|
|
|
|
