מרב מיכאלי חושפת: החוק מעורר את ההורמונים

ועדת החוקה המשיכה (יום ב', 11.6.18) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו-2015. הצעת החוק נועדה ליצור מדרג חדש של עבירות המתה בחוק העונשין. להצעת החוק הממשלתית מוזגה הצעת החוק שיזמו יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי וח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני).

הוועדה סיימה לדון בנסיבות המאפשרות לקבוע אחריות מופחתת בשל עבירת המתה וכעת עליה להכריע בשאלת התיוג המוסרי - האם האדם יתויג כרוצח או כממית באחריות מופחתת שהיא קטגוריה חדשה במקום רצח וכן בעקבות כך להכריע בנוגע לעונש המרבי לגבי כל אחת מהנסיבות. באותו אופן בקביעת העונש, לפי הצעת החוק בעבירת הרצח הבסיסי העונש המרבי יהיה עד מאסר עולם ובהמתה באחריות מופחתת מוצע לקבוע עונש מרבי של 20 שנה. הצעת החוק זונחת את מבחן הכוונה תחילה וקובעת מדרג אחר ובו תקבע עבירת רצח ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, אשר היסוד הנפשי בהן הוא של אדישות או כוונה. אולם מוצע כאמור, לקבוע מספר נסיבות מקלות של אחריות מופחתת שדינן יהיה עד 20 שנות מאסר ובניהן נסיבת ההתגרות (הקנטור); נסיבה מקלה נוספת מתייחסת למצב בו המעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו.

סלומינסקי: "צריך להיזהר ממדרון חלקלק לגבי האחריות המופחתת ולא להעביר מסר של הצדקה למעשי המתה".

פרופ' מרדכי קרמניצר: "יש בפנינו דיכוטומיה קיצונית ולכן יש היגיון במצב המביא לסייג כמעט מלא מאחריות פלילית ליצור קטגוריה של אחריות מופחתת ולא של עונש מופחת. העונשים הם תוצאה של אחריות ולא שמישהו פתאום קיבל כוח משמיים להפחית בעונש. כל הסייגים המוצעים באחריות מופחתת יש בהם היגיון משותף, לרבות מקרה של המתה עקב התעללות. בית המשפט יכול להכניס מקרים אלו באחד הסייגים, אך לא תמיד יש מספיק דמיון ולפני שרצים לתוצאה הקיצונית של רצח, יש כאן אכסניה שתעשה צדק למקרים הללו שהם מאוד קרובים לסייג ורחוקים מאוד מעבירת הרצח. אם רוצים לשמר את הסטיגמה ואות הקין של עבירת הרצח, זה יהיה עוול להשאיר מקרים אלו שהם כה רחוקים, ללא קטגוריה נפרדת. כשאדם לא יכול לשלוט בעצמו הדין אמור לפטור אותו מעונש. אנשים הפועלים מתוך זעם המצדיק עבירת קנטור לא רואים בעיניים והשאלה אם התגרות יכולה להביא לזעם שבו איבוד השליטה דומה למי שסובל מאי שפיות זמנית. שיטות משפט בעולם מניחות שכן. חשוב שהמחוקק יביא בחשבון את הטבע האנושי ולא ינסה לשנות אותו. בטבע האנושי יש יסוד של כעס וזעם, שהם לעיתים לחלוטין מוצדקים ויש להם ערך חברתי חיובי. מה שלא בסדר הוא הפרופורציה בין הזעם לבין העוול וכמובן התרגום להמתת אדם. יש הרבה אנשים הטוענים לקנטור ושיעור המקרים בהם בית המשפט הכיר בקנטור כהפחתה מרצח להריגה הוא זעום ביותר. אין סיכוי שבית המשפט יקבל טענה כזו ויגיד שמגיעה הקלה בעונש".

הח"כים תקפו את דבריו של פרופ' קרמניצר. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אולי זה טבעי לכעוס אבל לומר שזה טוב לכעוס? הלגיטימציה שאנחנו נותנים בהצעת החוק הזו בעייתית מאוד. במקום לעבות את החומות אנחנו מדקקים אותן. אי-אפשר להשלים עם מכת מדינה של תופעה חמורה שכל קנטור נהפך למצב בו לוקחים חיי אדם".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "כעס הוא לא דבר מגונה אלא אנושי. לגבי האמירה שהמחוקק לא יכול לשנות את הטבע האנושי, החקיקה לא באה לשנותו אלא לכוון את ההתנהגות האנושית. החוק לא מהסס לעשות זאת בהתעלמות מהשלכות כשהוא ממגדר אותנו כמו בחופשת לידה בלעדית לאישה, החוק מושיב את האימא בבית עם התינוק ומייצר ביולוגית אימהות ואבות ולא מהסס להיכנס לקרביים הכי עמוקים של החיים הפרטיים שלנו לפי הנורמות הקיימות בחברה. אני לא רוצה שתהיה בחוק נורמה שמצדיקה איבוד שליטה בתגובה למעשים. אני מקבלת שיש מצב אנושי של איבוד שליטה אבל אדם מרשה לעצמו לאבד שליטה. בעבירת קנטור אתה מכיר באשם תורם של האדם שמת ולי יש קושי עם הדבר הזה. קנטור לא אומר עוול אלא התגרות. ההפחתה באחריות הפלילית צריכה להינתן על בסיס הקריטריונים שאנחנו מוכנים לקבל ולא להתמקד בפעולות שאנחנו מכירים בהם כסוג של אשם תורם לוויתור שלי על חיי".

עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים: "מה שמאפיין את המצבים הללו כגון הקנטור הוא קרבה גדולה לסייגים הפוטרים מאחריות ולכן דווקא העמסנו על הקטגוריה הזו מבחנים נוספים- בקנטור שני מבחנים- האם מדובר בהתגרות, שכן לא מספיקה העלבה אלא התגרות אוביקטיבית של מעשה עוול ומבחן שני הוא שהנאשם קרוב לאיבוד שליטה ועל זה מתלבש המבחן הנורמטיבי של הפחתת האשם. כך יוצרים קטגוריה מצומצמת. אין סיכוי שהפסיקה בעולם שלא הכירה בקנטור במקרים רבים פתאום תגדיל את המגמה ונראה עלייה של הכרה במקרים אלו".

לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחות ונרצחים התנגדה לנסיבת הקנטור: "בהרבה מקרי רצח הנאשמים מתכננים ויוצרים חוסר שליטה ולכן לא צריך לאפשר נסיבה כזו באחריות מופחתת".