בקריאה ראשונה: עובד קבלן יוכל לדרוש פיצויי פיטורים לאחר חילופי קבלנים

הוועדה לפניות הציבור קיימה (יום ב', 9.7.18) דיון מעקב בסוגיית אי-זמינות חלקים באתר ממשל זמין (gov.il) לבעלי טלפונים שאינם תומכים בקבלת מסרונים ("טלפונים כשרים"). יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר בפתח הדיון כי הוועדה מקבלת פניות רבות של אזרחים שמחזיקים בידיהם מכשירים כשרים שטוענים לקיפוח ולאפליה מכך שאינם יכולים ליהנות מהשירותים והמידע שניתן לבעלי הניידים האחרים. "השירות הממשלתי, המידע הממשלתי צריך להיות שוויוני לכל האזרחים", אמר. "חייבת להתבצע חשיבה מחוץ לקופסה, למציאת פתרונות טכנולוגיים למענה קולי ברור קליט לאור העובדה שכ-200 אלף טלפונים 'לא חכמים' נמכרים בארץ בשנה דבר שמשפיע על כ-100 אלף משפחות בישראל". לדברי היו"ר, מטרת הדיון היא לחייב גופים שלא חייבים לתת שירות למכשירים ה"כשרים", להמליץ וכן לתת שירות ללקוחות אלה וזאת לא הוצאה גדולה משום שזה עניין טכנולוגי פתיר.

הבה ונשווה את עיקרי הצעת חוק יסוד הלאום, כפי שגיבש ח"כ אמיר אוחנה בעקבות דיוני הוועדה שבראשותו, עם כמה ממסמכי היסוד של המדינה. אני לא מדבר על חוקי יסוד, אלא על מסמכי יסוד: הצהרות וחוקים העומדים בבסיסה של מדינת ישראל ומשקפים טוב מכל את ערכיה ומטרותיה. מן הראוי לזכור ולהזכיר, כי מסמכים אלו נוסחו ואושרו בהובלת מפא"י שהייתה "מפלגת שמאל" בלשון ימינו. לאחר מכן ננסה להגיע למסקנה בשאלה המרכזית: האם מדובר בהצעה גזענית, כפי שטענו בלהט (ובצעקות) מתנגדיה.

מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (יום ג', 10.7.18) בקריאה שנייה ושלישית את תיקון 125 לחוק התכנון והבנייה של ח"כ מירב בן-ארי וקבוצת חברי כנסת המתירה לעיריות לאשר שימוש חורג בדירות גם שלא למגורים. היום הדבר אסר על-פי החוק, והעיריות יכולות לכל היותר לתת אישורים לתקופת זמן קצובה.

הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת לדיון בתיקון לחוק משק החשמל, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה (יום ג', 10.7.18) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את החוק ולהוציא לדרך את הרפורמה במשק החשמל.

חוק הלאום, אם זקוקה לו ישראל לעת הזאת, ראוי לו לשקף לרוחבו ולעומקו את ההסכמה הלאומית המרבית של הלאום על ערכי יסוד הבונים את זהותו. הצבעה ברוב של 61 חברי כנסת איננה עונה לצורך ההגון הזה. סעיפי ליבה בחוק המוצע שנויים במחלוקת שאינה מפלגתית, שאינה תלויה בהרכב קואליציוני מזדמן, שחוצה קווי מתאר פוליטיים גם בתוך הקואליציה. בנוסף, גם אם מדינת ישראל רואה עצמה משחר היותה, וכך גם אימצה בדעת בוחנת את שמה, 'מדינת עם ישראל', כמדינת הלאום היהודי - היא מדינה, לא לאום.