כדאי היה אולי להיות זבוב בלשכתו של ראש הממשלה בתל אביב ובדרך זו להאזין לשיחה הנוקבת בארבע עיניים שהתנהלה בין ראש הממשלה
בנימין נתניהו לבין המשנה שלו, משה (בוגי) יעלון, וללמוד על אופייה ולהעריך מחדש את עתידה של המדינה.
בוגי, שהיה בעברו רפתן במשק גרופית בערבה והפעיל לעיתים גם את הדחפור של המשק, החליט לזבל את המערכת הפוליטית המסואבת ולחפור בורות בכנס סגור של המנהיגות היהודית בנוכחות האדמו"ר הקיצוני
משה פייגלין, שנוא נפשו של נתניהו שמנע את כניסתו לכנסת. בוגי תמך בכנס בהמשך הבנייה לריבוי טבעי, גם אם לעיתים הריבוי בא שלא בדרך הטבע, עודד את מתיישבי המאחזים החוקיים, עמעם את דעתו על גורלם של המאחזים הלא חוקיים אך לא נמנע מלהתריס נגד המערכת המשפטית כפי שעשה בעבר.
ראש הממשלה לא יכול היה להרשות לעצמו לעבור לסדר היום על הפגיעה האישית בו, כמי שעלול להתקפל מול הנשיא האמריקני אובמה בנושא הקפאת הבנייה ביו"ש גם לצרכי גידול טבעי. ביבי לא יכול היה גם להרשות לבוגי לכנות את האליטות ואנשי שלום עכשיו כוירוס בתקופה שבה קיימת רגישות רבה לשפעת החזירים והוא באורח אישי הזמין זריקות חיסון לכלל אזרחי המדינה בעבר, בהווה ובעתיד לדורותיהם.
בנסיבות מסוימות עלולה נזיפה חסויה זו לחרוץ את גורל המדינה לשבט או לחסד. אם למשל ביבי יחליט להעניש את בוגי, השר לעניינים אסטרטגים, ולשחרר אותו מחברותו בקבינט המצומצם הכולל שישה שרים, אז יחסר מאוד מוחו הפורה בעת קבלת הכרעות חשובות.
השאלה שנשאלה אחרי הפגישה, ע"י חוגים שאינם יודעי דבר, הייתה איזה אופי נשאה הפגישה בין ביבי לבין בוגי מאחר שיש חשיבות רבה להשלכותיה לטווח קצר, בינוני וארוך. האם הייתה זו שיחת נזיפה רועמת שנאמרה בקול רם בנוסח: "אני מתרה בך בפעם שלפני הפעם האחרונה ביותר שאם תמשיך לחתור נגד הממשלה ונגדי, לא אתן לך לקרוא את הנאומים שלי כפי שעשיתי ערב נאומי באוניברסיטת בר-אילן"? ואולי הייתה זו סתם נזיפה חרישית שנשאה אופי של שיחת רעים שבה אמר נתניהו ליעלון: "דחילק, בוגי, לא מספיק שבדקת אם יש אנשי תקשורת באולם היית צריך לבקש לסגור את המכשירים הסולולארים כמו בתיאטרון?".
בהקשר לכך ניסו הפרשנים הפוליטיים לדלות פרטים על מהות הנזיפה כדי להסיק האם הייתה זו נזיפה על תנאי מן השפה אל החוץ וחוזר חס וחלילה, או נזיפה שתירשם בתיקו האישי של בוגי המלווה אותו קרוב 60 שנה מאז יום הולדתו. מומחים אחרים מנסים לברר מה הייתה שפת הגוף של ביבי באותה שעה וכיצד נעו שפתיו של בוגי.
כך או אחרת, הנזיפה הנוכחית באה זמן קצר אחרי נזיפה קודמת שקיבל בוגי מביבי אחרי שיצא בפומבי נגד הממשל האמריקני, ונזיפה קודמת לקודמת אחרי שהודיע כי הוא מתכוון להצביע נגד הממשלה בעניין הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שהוכנה בבית מדרשו של נתניהו.
כך או אחרת, עובדה היא שבוגי מתחיל לצבור נזיפות צהובות. הקצב גובר והולך מביבי בגלל פליטות הפה שלו, שרובן היו בשלבי תכנון ונפלטו בעיתוי גרוע מבחינתו ומבחינתנו. במקרה שהפליטות ימשכו, קיימת סכנה שבסופו של דבר בוגי יקבל נזיפה אדומה שתביא לסילוקו מהמגרש הממשלתי.
העובדה שלשכתו של בוגי השתהתה בפרסום התנצלותו המצחיקה בעקבות פגישתו עם נתניהו, מלמדת על מאבק איתנים שהתנהל בין מוחו של יעלון שביקש לעמוד על שלו, לבין ישבנו של בוגי שביקש להישאר צמוד לכיסא. הודעתו של בוגי רצופה ערפל קרב, כיאה למי ששימש בעבר מפקד סיירת מטכ"ל אחרי שביבי, ששירת כקצין בדרגת סרן, פרש מהסיירת. בוגי טען בהודעתו כי דברים שאמר בכנס הוצאו כביכול מהקשרם, ולכמה הקשרים צירפו לכאורה ללא רשותו דברים שהוא לא אמר אבל אולי רק רמז.
ההודעה יצרה מבוקה ומבולקה בקרב אזרחי המדינה, שחשים עצמם מבולבלים בגלל חוסר הבנת הנשמע ובשל הסתירה שהולידה הודעתו של בוגי המהווה גם סטירת לחי לבעלי אינטליגנציה לאומית.
השתלמות בסכינאות עד לרגע העלאתה של רשימה זו לאוויר לא ברור במגרש הפוליטי אם בוגי הינו מגן שמאל, חלוץ מרכזי או קיצוני ימני. כל התפקידים הלללו מתאימים לו. השורה לפני התחתונה היא שאם אומנם יצא בוגי פגוע מהפגישה, הוא יוכל אולי לנצל את חוק מופז לקבץ סביבו את שבעת חברי הכנסת של הליכוד שאינם שרים וסגני שרים, כדי להקים גוף פוליטי ימני חדש. בוגי יתחבר מחדש לעברו הצבאי שנשלל ממנו ע"י נתניהו, שהפר הבטחה לא חגיגית למנותו כשר הביטחון, והם יקימו גוף פוליטי חדש שיקרא בעגה של הפקודה הצבאית "לימין שור".
מי יודע, אולי מהלך זה ידרבן את מופז להתעלם מהחוק הקרוי על שמו ולפעול להקדמת בחירות הפריימריז במפלגת קדימה בניסיון נוסף לסלק את מנהיגת המפלגה, חברת הכנסת ציפי לבני, שהפעם יצליח. אם הדבר יעלה בידו של מופז, אולי הוא יתמודד בבחירות הבאות בראש רשימה שתקרא: "קדימה צעד". מופז הכריז בימים האחרונים פעם נוספת שהוא יהיה ראש הממשלה הבא ולא משנה מי יתמודד מולו בבחירות.
בוגי מצטיין בנקמנות והוא טרח כבר להשתלם בהצלחה בסכינאות פוליטית חדה. בוגי ממתין בפינה למופז מאז שסירב בשנת 2005, כאשר כיהן כשר הביטחון בממשלה בראשותו של שרון, להיענות לבקשתו ולהאריך את תקופת כהונתו כרמטכ"ל בשנה נוספת מעבר לשלוש השנים שבהן מילא תפקיד זה. בוגי ההפכפך התנגד אומנם להסכמי אוסלו, וטען כי עם הערבים לא ניתן יהיה לכרות שלום אמיץ מאחר שכל מטרתם הייתה ונשארה להשמיד את מדינת ישראל, אך בתפקידו כרמטכ"ל פעל לא אחת נגד המתנחלים. כך נהג בוגי הדו פרצופי גם בעניין ההינתקות של מתיישבי גוש קטיף. עמדתו העקרונית של בוגי הייתה אומנם נגד ההינתקות, בנימוק שהחמאס עומד להשתלט על רצועת עזה, אבל לא הייתה לו בעיה מצפונית לפנות את מתיישבי הגוש בתוכנית שנועדה להתבצע בשנה הנוספת אילו רק ניתנה לו.
בוגי לא היה מעולם כוס הקפה של מופז, שהזדרז להודיע לשרון כי הוא מסרב להארכת כהונתו של הרמטכ"ל מאחר שיעלון והוא לא משדרים על גל אחד ומתעמתים ביניהם לעיתים מזומנות. שרון הערמומי נענה מיד לבקשתו של מופז, מאחר שהייתה לו כוונה נסתרת למנות כרמטכ"ל את סגנו, אלוף דן חלוץ, שהיה מקורב לו - בעיקר לבנו עומרי - ששימש אצל אביו כקבלן למינויים פוליטיים ולשיפוצים פליליים. העובדה שחלוץ היה הרמטכ"ל הראשון בתולדות המדינה שבא מחיל האוויר ולא מכוחות היבשה לא הפריעה לשרון ולמופז, אבל שלחה גרורות למלחמת לבנון השנייה.
אחרי המלחמה, כאשר יעלון עשה את צעדיו הראשונים בתחום הפוליטי, הוא לא נמנע מלהאשים את יורשו חלוץ בהשחתתו של צה"ל וראה בהדחתו הבלתי נמנעת צעד בעיתו. חלוץ לא נותר חייב ליעלון, ובספרו החדש חושף את מחדליו ואת אי מוכנות צה"ל למלחמה, בין השאר בגלל קיצוץ דראסטי באימוניהם של חיילי המילואים. לאשמה הזו שותף גם מופז.
חלוץ לא פסל את האפשרות שביום מן הימים ישתלב בחיים הפוליטיים. אם הוא יגשים את שאיפתו אולי יבוא יום לא רחוק שבו יתמודדו ארבעה רמטכל"ים לשעבר: ברק, מופז, יעלון וחלוץ זה נגד זה על תפקיד הקודקוד הממלכתי.
בוגי נהג לנעול נעלים צבאיות גבוהות גם בעת שכיהן כרמטכ"ל. כאשר נשאל לסיבה לכך השיב: "זה נגד נחשים". לקראת ההתמודדויות הצפויות לו בביצה הפוליטית העמוקה המצחינה, כדאי שבוגי ירכוש כבר עכשיו בגדי צוללן.
