חברת אליל 2000 שיווק וניהול תובעת 8.3 מיליון שקל מחברת yes והמנכ"ל לשעבר, רון איילון. לצד החברה תובעים גם בעליה - אנטון טרוגמן, יולי לוין ויורי סטיפינסקי.
התובעים טוענים (21.9.18), כי yes ואיילון אחראים למסכת מתוחכמת ומתוכננת של מעשים ומחדלים שהביאו לחיסול דה-פקטו של פעילות התובעת, שתחתיה פעלו מאות עובדים וקבלני משנה, ואשר מכירותיה הסתכמו בעשרות מיליוני שקלים בשנה.
בתביעה נאמר, כי משנת 2003 העניקה אליל ל-yes שירותי שיווק של מוצריה בתמורה לעמלות, וכי התובעים הפכו לגורם משמעותי במיוחד במערך ההפצה של yes. בשנת 2006 הודיעו התובעים ל-yes על החלטתם להפסיק את הפעילות איתה, כפי שהיו זכאים לעשות. בפברואר 2007 הם חתמו על הסכם עם חברת הוט, שתנאיו היו טובים בהרבה מבחינתם.
לטענת התובעים, yes החלה בפעילות קדחתנית במטרה לשמר את יחסיה עם אליל. בעקבות זאת, הם ביטלו את ההסכם הם הוט וחתמו באפריל 2007 על הסכם לפיו yes תרכוש 60% ממניות אליל לפי שווי חברה של 8 מיליון שקל, ותעניק לה עמלות משופרות ותנאים ייחודיים תמורת המשך הפצת מוצריה. אולם הם טוענים, בדיעבד התברר שמטרתה של yes הייתה לחסל את פעילותה של אליל.
התובעים אומרים, כי yes ניסתה לכפות עליהם שינויים מהותיים וחד-צדדיים בתנאי ההתקשרות. בנוסף לכך, כמחצית מעובדי אליל ומקבלני המשנה שלה הוחתמו בידי yes והחלו פועלים מטעמה מיד בסמוך להודעת ביטול ההסכם, שנמסרה לתובעים באוקטובר 2011. הביטול נעשה בנימוק שהתובעים מטרידים את לקוחות yes, נימוק אותו הם דוחים מכל וכל.
בית המשפט מתבקש להצהיר, כי ביטול הסכם השיווק בין הצדדים נעשה שלא כדין, לחייב את ues במתן חשבונות לתובעים על היקף מכירות מוצריה ושירותיה לאחר הביטול ולהצהיר על זכאותם לקבלת חלקם בגין אותן מכירות, וזאת בנוסף לפיצוי הנתבע. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עוה"ד
יעקב שפיגלמן ושי סיני, וטרם הוגש כתב הגנה.
