למשק נגרמו נזקים של מיליארדי שקלים משום שחברת החשמל לא פיתחה את הרשת בהתאם לצרכים, ואף השתמשה למטרות אחרות ב-2.5 מיליארד שקל שקיבלה לשם כך - קובע (יום ב', 22.10.18)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
על-פי תחשיב משרד המבקר, העלות הישירה המצטברת לצרכני החשמל בשנים 2016-2010 בעקבות העלייה בדקות אי-האספקה ברשת המתח הגבוה בלבד, מוערכת ב-3.5-3.3 מיליארד שקל במחירים שוטפים. אומדן זה אינו מביא בחשבון את העלות שנובעת מהתרחשות אירועי מזג אוויר קיצוני בשנים אלו.
עוד ב-2012 תכננה חברת החשמל לצמצם את הוצאותיה לפיתוח רשת החשמל, ובכך לא לעמוד ביעדי התוכנית שהיא עצמה הגישה לאישור שר האנרגיה דאז,
עוזי לנדאו. עם זאת, חברת החשמל שיקפה תמונת מצב זו לציבור ולמשרד האנרגיה. בשנים 2012-2010 עמד היקף ההשקעות בפועל של חברת החשמל ברשת ההולכה על 55% מהיקף ההשקעות הנדרש בתוכנית הפיתוח שאישר לנדאו.
בתוכנית הפיתוח המעודכנת מ-2014 גיבשה חברת החשמל חלופת השקעות מינימלית, אולם ההשקעות בפועל היו נמוכות אף ממנה ועמדו על 70% מההשקעות הנדרשות בה ועל 40% מחלופת ההשקעות המלאה. בעשור האחרון יש קיפאון בהקמת קווי מתח-על חדשים ועלייה מתונה בהיקף קווי המתח העליון, אל מול עלייה מתמדת בביקוש לחשמל ובאספקתו. מכאן שהצרכים של משק החשמל, שהוגדרו בתוכניות הפיתוח, לא קיבלו מענה כנדרש.
רמת ההשקעות במקטע החלוקה (הקווים המעבירים את החשמל ללקוחות) מבטאת תת-פיתוח בהיקף של 900 מיליון שקל בשנה בשנים 2016-2013. כבר מ-2013 תקצבה חברת החשמל את פיתוח מקטע החלוקה בהיקף העומד על כחצי מרמת ההשקעות הנדרשת בתוכניות הפיתוח. נוכח מצבה הפיזי של רשת החלוקה הכינה חברת החשמל בשנים 2013-2011 תוכנית לחידושה בהיקף מצטבר של 9.4 מיליארד שקל, אולם היא טרם החלה בביצועה.
רשות החשמל העניקה לחברת החשמל מקדמות בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, על חשבון תעריף רשת החשמל, במטרה להגדיל את רמת ההשקעות בה. אולם, חברת החשמל לא ניתבה את המקדמות להגדלת ההשקעות ברשת, ובפועל צמצמה הפסדים או הגדילה רווחים או הוצאות אחרות שאינן השקעות במקטעי הרשת. רשות החשמל מצידה לא פיקחה על השימוש שעשתה חברת החשמל במקדמות שניתנו לה. ההשקעות ברשת נותרו ברמה קבועה כמעט במהלך השנים ולא תאמו את צורכי הפיתוח של רשת החשמל.
משרד האנרגיה, שהוא הגורם המופקד על תכנון משק החשמל, היה מודע לכך שחברת החשמל לא תוכל לעמוד בחלק נכבד מיעדי תוכנית הפיתוח, ולמרות זאת, הפיקוח שלו על תכנון ויישום תוכניות הפיתוח היה חסר. הפער בין התוכניות לבין יכולות מימושן בפועל עלול לרוקן מתוכן את משמעותן.
המצב אף עומד להחמיר, קובע שפירא. נכון לשנת 2016, היקף ההשקעות הנדרש ושטרם בוצע במקטעי הרשת עמד על 23 מיליארד שקל. מלבד השקעות אלה, בשנים האחרונות גורמי הממשלה קיבלו כמה החלטות, וביניהן סגירת יחידות ייצור באתר רדינג ובאורות רבין. החלטות אלה יביאו לשינוי בחלוקת העומסים ברשת, ולפיכך הן מחייבות השקעות נוספות ברשת החשמל.
שפירא מסכם: "העלויות הכבדות המושתות על צרכני החשמל בשל ירידה באמינות אספקת החשמל ממחישות כי אין להשלים עם הפערים הגדולים שנוצרו בין היעדים בתוכנית הפיתוח שגיבשה חברת החשמל לבין היקפי ביצועם ועם תת-השקעות בתשתיות בכלל ובתשתיות חיוניות בפרט. פערים אלו מעידים כי הפיקוח הרגולטורי בהקשר של תכנון ופיתוח רשת החשמל ויישומו, הסרת חסמים לפיתוח וחידוש הרשת וחסמים תקציביים - לקו בחסר".