נספח ההטבות הוא חלק מתעריפון העמלות של הבנק, ולכן חלה חובה לפרסם אותו ואסור לחרוג ממנו לרעת הלקוח - קובעת לראשונה (יום א', 28.10.18) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון.

עמלות הבנקים מחולקות לשלוש קבוצות. את התעריפון המלא קובע בנק ישראל, ובו נכללים השירותים תמורתם רשאים הבנקים לגבות עמלות. כל בנק מפרסם תעריפון משלו, הכולל את סכומי העמלות כאשר הן מחולקות לפי תחומי הפעילות. לתעריפוני הבנקים נלווים נספחים הקובעים את העמלות שייגבו מקבוצות מסוימות, כגון צעירים וסטודנטים.

ברון אומרת על הנספחים: "העובדה שקבוצת לקוחות מסוימת נהנית מהטבות כלשהן במישור העמלות, אינה גורעת מזכותה - כפי שעוגנה בחוק הבנקאות - כי העמלות שנגבות ממנה יהיו אחידות, מובנות ושקופות, על-מנת שתוכל להתמצא בעמלות ולהשוות בין המחירים שגובים בנקים שונים". אין בסיס ליצירת אבחנה בין תעריפון הבנק לבין הנספחים - לא בלשון החוק ולא בתכליתו, שהיא הגברת השקיפות בנוגע לחיוב בעמלות.

עוד קובעת ברון, כי חובתם של הבנקים לפרסם את התעריפונים והנספחים אינה מוגבלת לשלב שלפני פתיחת החשבון, אלא חלה גם לאורך חייו - וזאת על-מנת לעודד את התחרות ביניהם. היא גם מדגישה, כי החובה היא לפרסם את כל העמלות ולא רק חלק מהן. הבנקים רשאים לגבות עמלות רק לפי התעריפון המלא, התעריפון שלהם והנספחים לו, שכן "אין משמעות להטלת חובת פרסום של העמלות, אם הבנק חופשי לגבות עמלות בשונה מהסכומים הנקובים בתעריפון הבנק ונספחיו".

השופטת דפנה ברק-ארז מוסיפה, כי המקרה שלפניה הוא דוגמה למצב בו מרוב עצים לא רואים את היער. ריבוי מסלולי העמלות הקשה אפילו על השופטים למצוא את דרכם, ולכן בתביעות ייצוגיות ניתן לקבוע בשלב המקדמי, "כי מי שהעמיס במידע רב ואף תרם לערפולו יידרש להראות כי לא הפר את חובותיו על-פי דין. הדברים אמורים במשנה תוקף בשים לב למערכת היחסים שבין בנק ללקוח, על מאפייניה הייחודיים".

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לקבל את ערעורם של מיה (מוגרבי) לפינר ובועז לפינר, ולאשר במלואה את בקשתם לתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט, ובמקביל לדחות את ערעורו של הבנק על האישור החלקי של התביעה בידי בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת אסתר שטמר). בבקשה נטען, כי הבנק לא עדכן את העמלות המיטיבות שגבה מסטודנטים לאורך שנות לימודיהם, אלא העניק אותן רק למי שפתחו אצלו חשבון חדש.

השופט בדימוס אורי שהם הסכים עם ברון וברק-ארז. הבנק חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את דיסקונט ייצגו עוה"ד בועז פייל וגיתית רמות-אדלר; את לפינר ייצגו עוה"ד גיל רון, אהרון רבינוביץ ויעקב אביעד; ואת המפקחת על הבנקים - עו"ד רעות לונדין.