בית המשפט העליון אישר (יום א', 11.11.18) בצורה נדירה חריגה לחומרה מהסדר טיעון, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי המדינה הקלה מדי עם מי שביצע רצח על-רקע לאומני. בדיון בערעור הודתה המדינה, כי טעתה בכך שלא ביקשה עונש נוסף כבר במחוזי.
מוחמד חארוף הודה שרצח במאי אשתקד צעירה יהודייה, עימה היה בקשר אישי, וזאת בשל היותה יהודייה. הוא הורשע ברצח, גניבת רכב, קשירת קשר לביצוע פשע, מסחר ברכב גנוב, נסיון הונאה בכרטיס חיוב, כניסה לישראל שלא כחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש במסמך מזויף. בהסדר הטיעון נקבע, כי הוא יישלח למאסר עולם בשל הרצח ולא יתווספו עונשים בשל העבירות האחרות בהן הודה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים רענן בר-יוסף, אורית קלמן-ברום ו
אברהם הימן) קבע, כי העונש מקל מדי בכך שאינו מביא לידי ביטוי את יתר העבירות שביצע חארוף. לכן, החליט בית המשפט - באופן סמלי כלשונו - לסטות מן ההסדר ולהטיל על חארוף חמש שנות מאסר נוספות, לריצוי בחופף למאסר העולם שנגזר עליו.
השופטת
יעל וילנר דחתה את ערעור של חארוף. לדבריה, ניתן היה לאשר את ההסדר כמות שהוא, שכן ספק אם הימנעות מעונש נוסף חורגת באופן מובהק מהסביר בנסיבות העניין, כולל רצונה של המדינה למנוע עוגמת נפש נוספת ממשפחתה של הנרצחת. אולם מבחינת ערכאת הערעור - אין זה מקרה המצדיק התערבות, שכן מבחינה מעשית עונשו של חארוף לא הוחמר (משום שכאמור המאסר הנוסף הוא בחופף למאסר העולם).
השופט
עוזי פוגלמן הסכים עם וילנר מנימוקיה, בעוד השופט
מני מזוז סבר שיש לדחות את הערעור משום שבית המשפט המחוזי צדק. "בפני התביעה עמדה האפשרות שלא לכלול בכתב האישום
המתוקן במסגרת הסדר הטיעון את העבירות הנוספות. אולם משהוסכם כי עבירות אלה ייכללו בכתב האישום והמערער הורשע בעבירות אלה - שאינן מעטות ואינן קלות משקל - לא היה מקום שבית המשפט יתעלם מכך לחלוטין בגזירת הדין", הוא אומר. מזוז מציין, כי בדיון בעליון הודתה הפרקליטות, כי שגתה כאשר לא ביקשה בהסדר הטיעון לתת ביטוי עונשי ליתר העבירות שביצע חארוף.
את חארוף ייצגו עוה"ד
אלעד רט ומוחמד מחאג'נה, ואת המדינה - עו"ד נילי פינקלשטיין.